להחזיר יד שכובתה למקומה

נָחוּץ שֶׁכְּפוֹר

כָּל-עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ יִיף בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ

וְכוֹכְבֵי-אֵל לֹא-נִלְאוּ עוֹד מֵרְמֹז לִי

(ביאליק)

לְּבָנָה, זָרָה,

אֶרֶץ הַנְּשׂוּאִים.

הַנְּסִיעָה. מָה רָחֲקָה.

תַּחְבִּיר מִקְרִי

בְּקֶרַח הַשִּׂיחוֹת,

וּפַעֲמוֹן חַשְׁמַל

בְּהִבְהוּבִים קְצוּבִים

מַחֲרִישׁ אֶת מֶתֶק הַנְּשִׁיקוֹת.

אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי עֲשׂוּיָה

לְהַאֲמִין בְּכָךְ. עֲדַיִן לֹא.

נָחוּץ שֶׁכְּפוֹר יַכֶּה בְּעֶצֶם הֶחָזֶה

הַלֵּב יַשְׁחִיר, כִּכְפִיס עֵץ

יִתְפָּצֵחַ.

כִּי-אָז אֶחְדָּל.

קאמרה אובסקורה

אחרי מילאנו

אֵיךְ לְהַחְזִיר יַד שֶׁכֻּבְּתה לִמְקוֹמָה,

וּלְהַרְחִיק,

לְהַחְלִיק הַכֹּל, לְאָשֵׁש

אֶת הַמַּבָּט

לוּ רַק הָיָה חָדֵל לְהִישָׁמֵט כָּךְ שׁוּב וְשׁוּב

הָאוֹר בַּחַלּוֹן,

חִיּוּכִים שֶׁהוּבְלְעוּ, נִיד צַוָּאר שֶׁלֹּא נִלְפָּת,

כָּתֵף שְׁהִתְרוֹמְמָה, שֶׁלֹּא נוּשְׁקָה, נִכְלֶמֶת

בְּתַּאֲוָתָהּ, כָּל אֵלֶּה נִצְרְכוּ לְמָה –

אֲנִי לֹא הָיִיתִי מְקוֹמָם אוֹתָהּ שָׁעָה

אַף שֶׁגּוּפִי כֹּה עֵר

2.

לַיְלָה יוֹרֵד בְּתַרְגּוּם קְלוֹקֵל לְאַנְגְּלִית.

יָרֵחַ דַּק

מַבִּיט בִּי בְּפִקְפּוּק

תָּם וְלֹא נִשְׁלַל

הַשָּׁעוֹת הַמְרַחֲפוֹת,

לְהַדְבִּיק אוֹתָן בְּהַשְׁלָמָה בַּאַלְבּוֹמִים

הַנְּכוֹנִים, לֹא לְהִתְפָּתוֹת לְהַרְעִיד

אֶת אַדְמַת הַמָּחֳרָת

3.

לְמַעֲנֵךְ סַפַרְתִּי כַּמָּה אֲנָשִׁים עָבְרוּ

אֶת מַעֲבָר הַחֲצייה בשדרה

נוֹשְׁמִים בְּתּוֹדָה אֲוִיר מְשוּמָשׁ

(לְעוֹלָם לא צָפוּף מִדַּי)

לְמַעֲנֵךְ סָפַרְתִּי כַּמָּה אֲנָשִׁים אָכְלוּ בָּקָפֶה

וְעַכְשָׁו הֵם קָמִים,

מותירים אַחֲרֵיהֶם חֲתִיכוֹת נְגוּסוֹת

כְּמוֹ אֲנָחָה. (מֵאָז שָׁאַלְתִּי לִי אֶת מבטך,

בַּדֵּי השמשיות מְגַחֲכִים,

הַשְּׁלָטִים מֵעַל הַחֲנֻיּוֹת

מַעֲמִידִים פָּנִים.)

4.

הִשְׁאַרְתִּי אוֹתָךְ בְּמֶרְחָק

שָׁעָה הֲפוּכָה

וְחָזַרְתִּי לְמָקוֹם שֶׁמִדֵי פַּעַם

נוֹפֶלֶת בּוֹ פְּצָצָה

כְּמוֹ גְּרוּטָאָה שֶׁל אֲסִימוֹן, הֵד

שֶׁל בּוּמֶרַנְג.

מַה אֶפְשָׁר לוֹמַר כְּדֵי לְהַצְדִּיק אֶת שִׁיבָתִי הַבַּיְתָה?

כְּוִיָת הַשָּׁעָה בִּרְחוֹבוֹת עִירִי הַמְזֹהֶמֶת,

הָאֲהוּבָה, הֵד שָׂפוֹת שְׁלֵווֹת יוֹתֵר

נִשְׁמַט מִדֵּי פְּסִיעָה

אֶל האַסְפַלְט

כִּזְנַב שֶׁקֶר מְבוֹרָךְ.

טלי לטוביצקי לומדת לתואר שלישי ומלמדת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובבי"ס מנשר לאמנות בתל אביב. עורכת ספרי מחקר בסדרת "מסה קריטית" בהוצאת דביר. שיריה פורסמו בכתבי העת "הליקון", "שבו", "מטעם", "הכיוון מזרח", "דקה" ו"החוטם" ובאסופות "בעט ברזל" ו"לצאת!", ותורגמו לאיטלקית, אנגלית ופולנית. ספרה הראשון עתיד לראות אור השנה בהוצאת קשב לשירה. לשירים נוספים של לטוביצקי לחצו כאן