מהפכת הדפדפנים - מעצבים את הרשת
לאט ובהדרגה, דפדפני האינטרנט עוברים מהפכה שתעצב את פני האינטרנט בשנים הקרובות. המהירות גדלה, העיצוב מותאם אישית, ותוספי התנועה והמדיה כבר בפנים. על הדפדפים מ"ידיעות אחרונות"
חידה: אינטרנט אקספלורר, פיירפוקס, כרום, ספארי, אופרה, גוגל, יאהו, בינג. איזה מהם הוא דפדפן ואיזה, בעצם, ראוי להיקרא מנוע חיפוש?
אם אתם מתקשים להבדיל, אתם לא לבד - אולי אפילו רוב. במהלך החודשים האחרונים ערכו גוגל, ובעקבותיה סטודנטים לתקשורת באירופה, ראיונות רחוב אקראיים בניו-יורק, ברוטרדם שבהולנד ובלובליאנה שבסלובניה. עוברים ושבים נשאלו אם הם מבדילים בין דפדפן לבין מנוע חיפוש. המדגם הוכיח מעל לכל ספק, שלא מעט אנשים פשוט אינם יודעים מהו דפדפן.
אחת התוכנות החשובות ביותר במחשב - זו שמחברת אותנו לאינטרנט - נותרת עדיין שקופה בעיני המוני גולשים. הקרבות הטכניים, המסחריים והאידאולוגיים שמסעירים את התעשיה נותרים נחלתם של מפתחים ועיתונאים. וחבל, משום שהאלמוניות הזו היא אחת הסיבות שאיפשרו למיקרוסופט לשלוט בעבר ביד רמה בחוויית הגלישה באינטרנט במשך שנים. הבורות גם גורמת לאנשים להסתפק בדפדפן, שברוב המקרים לא מציע להם את מלוא היכולות, ומסרבלת כל נסיון לגלות חדשנות בתחום.
אבל בלי קשר לתודעה הציבורית, חשיבותם של הדפדפנים גדולה כיום מתמיד - ותעיד על כך העובדה, שגוגל מבססת את מערכת ההפעלה העתידית שלה על דפדפן שיצרה, כרום. בחודשים האחרונים חלו לא מעט שינויים בשוק הדפדפנים, שחלקם יכתיבו במידה רבה כיצד תיראה האינטרנט בשנים הקרובות. הנה ההתפתחויות המרכזיות.
ה9- של מיקרוסופט
מיקרוסופט, שאינטרנט אקספלורר שלה עדיין מחזיק בנתח השוק הגדול ביותר ומשרת את רוב המשתמשים, עובדת כבר כמה חודשים על גירסה 9 של הדפדפן .(IE9)
בכנס המפתחים השנתי שלה, שנערך בשבוע שעבר, הציגה החברה גירסת ניסיון מוקדמת למפתחים, שמהווה בעיקר תצוגת תכלית: לא ניתן לעשות אתה הרבה, אולם כמובטח, היא תומכת בתקנים החדשים המקובלים בתעשייה (ראו מסגרת.( אף שבשלב זה עוד מוקדם לדעת מה באמת ייכלל, בסופו של דבר, באקספלורר ,9 הפרשנים ממהרים לסייג ולהזכיר שגם בעבר אימצה מיקרוסופט חלק מהתקנים, אבל עשתה זאת רק באופן חלקי ותוך שילוב אלמנטים בעייתיים משלה בתוכנה.
להצצה בגירסת הניסיון ניתן להוריד אותה כאן.
פיירפוקס אישי
על ציר הזמן, נראה שלא רק מפתחים ומאמצים מוקדמים בוחרים בחלופות כמו פיירפוקס, כרום, אופרה וספארי. אפילו משתמשים מן השורה מפנים עורף לאקספלורר, שעד לא מזמן נחשב לברירת מחדל לגישה לאינטרנט. נתח השוק של מיקרוסופט נמצא בירידה מתמדת מאז ינואר ,2004 אז הושקה הגירסה הראשונה של פיירפוקס, וכיום הוא עומד על כ61%- לעומת יותר מ90%- בעבר. נכון שאקספלורר עדיין מוביל בפער ניכר על המתחרה החזק שלו (פיירפוקס חולש על כ25%- מהשוק,( אבל מדובר במגמה ברורה ומתמשכת.
קרן מוזילה, הארגון המרכז את פיתוח פיירפוקס, השיקה בשבוע שעבר את פיירפוקס ,3.6 גירסה חדשה ומשופרת של הדפדפן המוכר. בין השאר היא מציעה שיפור בביצועים, באבטחה וביציבות, תמיכה בתקני HTML5 וCSS3– החדשים וכן פיצ'ר בשם ,Personas שמאפשר לכם להעניק מראה אישי לחלון הדפדפן באמצעות .Themes
פיירפוקס הוא אמנם מוצר הדגל של מוזילה, אבל בקרן לא מסתפקים בו. אחרי שהצליחה להפוך את המושג "קוד פתוח" לחלק אמיתי מחיי היומיום של מיליוני גולשים, מבקשת מיצ'ל בייקר, העומדת בראש הקרן, להמשיך במהפיכה. לגישתה, הדפדפן כפי שאנו מכירים אותו היום הוא תוכנה אנכרוניסטית ויש צורך לחדש את פניו - בעיקר בתחומי הפרטיות ומידת השליטה של כל אחד מאיתנו במידע ובזהות המקוונת שלו.
בראיון שהעניקה לאתר ,The Register הדגישה בייקר, כי הסעיף החשוב ביותר במניפסט הקרן הוא זה הקובע שיש לשמור על האינטרנט כמשאב ציבורי בינלאומי, אשר הגישה אליו פתוחה לכל אחד. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות ,DrumBit קהילה בהתהוות, שמטרתה "לוודא שהאינטרנט יישאר פתוח, שיתופי, מבוזר וציבורי גם בעוד מאה שנה."
במובן מסוים, גם במוזילה רוצים שתדעו מהו דפדפן ומעוניינים למשוך לא רק מפתחים ואנשי אינטרנט, אלא גם משתמשים מן השורה, שילמדו ויבינו את תקני האינטרנט ומשמעותם, יידעו להתמודד עם הסכמי שימוש מסתוריים למחצה - וייהנו מהחופש לשלוט בזהות המקוונת שלהם בלי להיות משועבדים לגופים שמעוניינים לעשות שימוש מסחרי במידע הזה.
המהפך של כרום
אחת החברות הצמאות ביותר למידע על הזהות המקוונת שלנו היא גוגל, שדפדפן כרום שלה הושק בספטמבר .2008 היום, בגירסה 4 שלו, כרום הוא הדפדפן שנהנה מהצמיחה הגדולה ביותר בשוק. הוא הצליח להשיג נתח שוק זהה לזה של ספארי, הדפדפן של אפל (שמצידו, לא מצליח להתרומם לכדי חלופה אמיתית.( בדומה לפיירפוקס, גם כרום מציע תוספים, אפשרויות התאמה אישית ותמיכה ב.HTML5- בגירסת הבטא האחרונה של כרום, שיצאה החודש, יש גם תרגום אוטומטי ושליטה רבה יותר בהגדרות הפרטיות.
הסיבה העיקרית שגוגל חשה צורך לערוך את סקרי הרחוב שהזכרנו לא הייתה ניסיון לקדם דפדפן פתוח-למחצה שמנסה לזנב במתחרים; היעד הוא כרום ,OS מערכת ההפעלה העתידית שלה, שהושקה בגירסה ניסיונית בנובמבר האחרון ותהפוך, כך נראה, את מערכת ההפעלה לחלק מהדפדפן ולא להיפך. כרום OS מבוססת כמעט לגמרי על הדפדפן בעל אותו השם. כל היישומים הכלולים בה הם למעשה שירותים מקוונים, הפועלים ברשת, ב"ענן." רובם, כמובן, של גוגל. מאז תצוגת התכלית הראשונית בחורף לא פורסמו פרטים נוספים על המערכת, אבל אין ספק שמבחינת ענקית החיפוש - כך ייראה האינטרנט בעתיד.
אופרה אחרת
אחת החברות הכי מסתוריות בתחום היא אופרה הנורבגית, שמפתחת דפדפנים מאז 1996 אבל לא מצליחה להפוך למתחרה משמעותית. למרות החדשנות, מגוון התכונות והביצועים הטובים שלה, אחוז השימוש באופרה נותר נמוך כשהיה. כל זה לא מרפה את ידיו של יו"ר החברה, ג'ון וון טצשנר. "כרום הוא רק ציפוי, עטיפה ריקה. כבר עשר שנים לא ראיתי דפדפן חדש," טען בראיון שנערך עמו לאחרונה.
בדומה לבייקר מקרן מוזילה, גם טצשנר סבור שהעתיד טמון בפתיחות מתמדת, אולם רואה אותה באה לידי ביטוי באמצעות טכנולוגיית Peer to Peer (או בקיצור ,P2P שבה כל אחד יכול לספק או לצרוך שירותים) שתשולב בדפדפנים ניידים - על גבי אנדרואיד, אייפון וסמארטפונים נוספים.
בתחילת החודש הושקה גירסה חדשה לדפדפן, אופרה ,10.5 שבין השאר מציעה מנוע חדש לגמרי, אפשרות להריץ יישומונים קטנים (ווידג'טים) גם כשהדפדפן סגור ותמיכה בהצגת וידאו בתקן .HTML5
:HTML5 התנועה כבר בפנים
מאז השקת האייפד של אפל, שאמור לשמש כמכשיר הגלישה האולטימטיבי אולם נעדר תמיכה בטכנולוגיית הפלאש הפופולרית, שמאפשרת הצגה של תכנים בתנועה, התעורר הדיון סביב - HTML5 הדור הבא של "שפת האם של האינטרנט."
התקן, שעדיין נמצא בשלבי ניסוח, אמור לשחרר את המפתחים ואת הגולשים מתלות בתוספים חיצוניים כגון פלאש של חברת אדובי או Silverlight של מיקרוסופט. אף שהוויכוח הטכני טרם הוכרע ואדובי לא מתכוונת להיכנע אתרי וידאו מובילים דוגמת יוטיוב ו,Vimeo– כבר, בוחנים את השימוש ביכולות הווידאו של HTML5.
כדי להשלים את המבנה יש צורך בעיצוב: ,CSS שפת הסימון המתלווה אל HTML כבר שנים, זוכה לאחרונה לשדרוג בדמות .CSS3 השדרוג הזה משפר את התקן הקיים ומעניק למעצבים ובוני אתרים יכולות מתקדמות בהרבה מקודמו, כמו אפשרות להציג עיצובים מורכבים למדי, שעד כה דרשו שימוש בגרפיקה באמצעות קוד בלבד.