משהו מסריח במוזיקה הזאת

חושי הראייה, השמיעה וגם הריח, התמזגו היום (ד') לכדי מכלול אחד בחירייה - הר הזבל הנודע לשימצה בלב לבו של פארק אריאל שרון, ההולך ומוקם בפאתי גוש דן. מפעילי האתר, שהיווה בעבר סמל לחוסר התמודדותם של אזרחי ישראל עם הפסולת שהם מייצרים, עושים מאמצים להפכו למרכז חינוכי בנושאי איכות הסביבה. לרגל חג הפסח, אירחו באתר את חברי התזמורת הפילהרמונית וכן מוזיקאים ואמנים נוספים לאירוע תרבותי לכל המשפחה.

המבקרים שהגיעו היום ויגיעו מחר (ה'), יומו השני והאחרון של ההפנינג, זוכים למופע של שישיית נגני כלי נשיפה, שהגיעו מאולם הקונצרטים של היכל התרבות המעונב הישר לפסגת הר חירייה. במקום מתגלה נקודת תצפית נהדרת על שטחים מוריקים, בניינים רבי קומות, נמל התעופה וכן, גם מתקני עיבוד ופינוי של האשפה. חגיגה לעיניים, שבאמצעות החצוצרות, קרנות היער והטרומבונים, הופכת גם לחגיגה לאוזניים.

מפסגת ההר, בו מוקם בימים אלה אמפיתאטרון להופעות, יורדים המבקרים אל התחתית של התחתית - יש שיאמרו המיץ של הזבל: תחנת המעבר הפעילה לפסולת, המובלת לאורך כל היממה מרחבי גוש דן. הריח החריף והלא נעים מלמד דבר או שניים על יעודו של המקום, ומעלה זכרונות מהעבר הלא נקי במיוחד של חירייה, שפעילותה כמרכז הטמנת אשפה פסקה לפני 12 שנים.

מעל פסגת הר החירייה, שלום לך תל אביב (אמיר בוגן)

מלבד הקונצרט של נציגי הפילהרמונית, ניתן להתרשם גם ממופעי מוזיקה, ליצנים ואמני פנטומימה במרכז לחינוך סביבתי באתר. "פעם, כשהיו שואלים אנשים אם הם באים לחירייה, התגובה היתה 'השתגעתם?' היום זה משמש לחיבור בין זבל ותרבות", אומרת מנהלת המרכז, עידית אלחסיד.

"מדינתנו הקטנה, כמו תמיד, נמצאת באיחור ביחס לשאר העולם. אמנות היא פסולת. אפילו מוזיאון ה'טייט' בלונדון מוקם בתחנת כוח ישנה. גם אנחנו רוצים ליצור את החיבור הזה, על מנת לחנך את האנשים לחשוב יותר על מה הם צורכים, כדי שבפסח הבא לא נראה כמויות גדולות יותר של זבל".

אוטו זבל, קח אותי מכאן. אנפה על קביים בחירייה (אמיר בוגן)

"אני ממש נבהל כל בוקר כשאני מוריד את הזבל ורואה איזה כמויות אשפה אנחנו מייצרים, במיוחד בפסח", מודה נגן החצוצרה רמי אורן, שלהפתעתו גילה כי על פסגת ההר, האוויר דווקא צח, "בכלי נשיפה, הריח עשוי להפריע לנשימה".

איך הוא תורם למודעות למיחזור? מלבד השתתפותו בהופעה, הוא מדגים כיצד אפשר לייצר כלי נשיפה מצינור פלסטיק פשוט. "בסופו של דבר, הכלים שלנו הם צינורות. כל אחד יכול לייצר אחד לעצמו מהאשפה שלו. זהו מיחזור".