למרות השינוי - אין לגיטימציה לשתות ולנהוג
למרות פסיקת בית המשפט באשר להעלאת רף כמות האלכוהול, לצורך הרשעה בפלילים, אין זה אומר שאפשר לשתות יותר ולחמוק מעונש. ההסברים בפנים
בפסק דין ארוך וממצה, המשתרע על-פני 123 עמודים, קבע לאחרונה בית המשפט לתעבורה בירושלים, בהרכב מיוחד של שלושה שופטים, כי ניתן להרשיע נהג המואשם בנהיגה בשכרות על-פי ממצאי "הינשוף" - מכשיר לבדיקת כמות אלכוהול בריאותיו של נהג. חשוב לא פחות, בית המשפט גם קבע כי במרבית המקרים, מכשיר הינשוף מבצע מלאכתו כהלכה, ובאופן מדויק.
- מדריך: הואשמת בנהיגה בשכרות? כך תנהג
עם זאת, בית המשפט גם קבע כי קיימים מקרים בגינם ראוי לקבוע שולי ביטחון רחבים משמעותית מאלו הנהוגים כיום. שוליים אשר יבטיחו כי נהג יועמד לדין, רק אם בגופו תמצא רמת אלכוהול העולה על זו שקבע המחוקק. למרות שהחוק קובע כי אדם יחשב שיכור אם יימצא בגופו ערך של 240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, הרי שבית המשפט קבע כי הרשעה בפלילים תתאפשר רק כאשר ערך המדידה יהיה 400 מיקרו-גרם אלכוהול לליטר אוויר.
לכאורה מדובר בדבר והיפוכו: מחד פסק בית המשפט כי המכשיר אמין וכשיר לשימוש לצורך הרשעה בפלילים, אך מאידך נקבע כי יש "להאמין" למכשיר רק בסטייה של 67% מהתוצאה הנמדדת - או 160 מיקרו-גרם מעל הסף שנקבע בחוק.
למה בעצם?
ההסבר לפסיקה יוצאת הדופן, פשוט למדי. ברוב המקרים התוצאה המתקבלת במכשיר אמינה, אך בשל החשש לסטייה מתוצאות-אמת במקרים ספציפיים - ובשל חשש לכשלים טכניים - מציע בית המשפט כי רק החל מסף המרוחק מרחק רב מקביעת המחוקק, תקבע הרשעה.
הסף אותו קבע בית המשפט, 400 מיקרו-גרם, שווה בממוצע לכמות העולה על שלוש מנות אלכוהול: נניח, שלושה בקבוקי בירה, שלוש כוסות יין, שלושה "שוטים" של וודקה. השפעת האלכוהול משתנה אמנם מאדם לאדם, כאשר על אחד תשפיע רק כמות גדולה - ואילו על אחר עשויה גם כמות קטנה בהרבה להשפיע. אולם, אין חולק על כך שלאלכוהול יש השפעה מזיקה על כושר השיפוט ומהירות התגובה כבר החל מסף נמוך מאוד.
אם תמלא המשטרה כעת אחר הוראות פסק הדין בעניין הינשוף, יתכן כי ברוב המקרים "יחמקו" מעונש נהגים ששתו יותר משלוש מנות אלכוהול. וזהו, ללא ספק, מצב בלתי נסבל - המסכן את כלל המשתמשים בדרך.
המשטרה מתעלמת, אבל
התביעה המשטרתית טרם הודיעה מה עמדתה לגבי תיקי השכרות המתנהלים בבתי המשפט, ולמעשה מתעלמת מפסק הדין וממשיכה במדיניותה הקודמת כאילו לא קרה דבר. בבתי המשפט לתעבורה המתינו תיקי שכרות רבים לתוצאות פסק הדין, אך היעדר מדיניות ברורה של התביעה תגרום להארכת הדיונים בתיקים קיימים, ואף להתנהלות ארוכה ומייגעת בתיקים חדשים שיוגשו לבתי המשפט.
כך או כך, המסר המתקבל בציבור - הן מפסק הדין והן מהתנהלות התביעה המשטרתית - הוא כי מותר לשתות יותר ועדיין לנהוג. אמנם פתוחה הדרך בפני התביעה לערער על פסק הדין, ולהביאו בפני בית משפט מחוזי - ואולי לאחר מכן אף בפני בית המשפט העליון - אך התנהלות שכזו לא תשרת את האינטרס הציבורי, המבקש מצד אחד לקבל מסר ברור כיצד יש לנהוג, ומצד שני להיות בטוח כי הכבישים נקיים מנהגים שיכורים.
ההתנהלות הראויה של המשטרה צריכה להיות דווקא במסדרונות הכנסת. תיטיב המשטרה לעשות אם תפעל לזירוז הליכי החקיקה, כך שיופחת הסף המותר לשתייה לרמה הנמוכה בהרבה מזו הקבועה כיום. חקיקה שכזו תעביר מסר ברור וחד-משמעי לציבור, לפיו אם שותים - לא נוהגים.
הכותב הוא מומחה לתעבורה ומשמש כיו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין