ההסתדרות מציגה: מהפכת השכר השקטה
את מה שלא הושג בכנסת, הצליחה לאחרונה ההסתדרות להשיג בשולחן המשא ומתן. שורה של הסכמים קיבוציים חדשים תעלה את שכרם של העובדים החלשים במשק. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני: "עדיף להעלות שכר בהסכמים ולא בחקיקה"
עידו כברה (31) מרחובות עובד כבר 7 שנים כמאבטח במכון ויצמן. שכרו, שקרוב למינימום, עודכן לאחרונה בכ-3%. "יש לזה משמעות משום שהשכר שלנו עלוב וקשה להתקיים ממנו", אמר השבוע. "עובדי האבטחה שעובדים בחום או בגשם מקבלים שכר רעב, וכל שקל שנוסף למשכורת הוא חשוב".
"כל שקל שאנחנו מקבלים שווה 10 שקלים ויותר במקומות אחרים. התוספות האלה הולכות לפרנסה, ובעיקר לאוכל שלנו. בסופו של דבר, זה משמעותי".
גורלם בידם
עובדי מוליתן חוגגים. מה רע בכך?
תני גולדשטיין
אורית-קלייר ארזי טוענת שהחגיגות על הצלת מפעל הטקסטיל מוליתן יגרמו לעובדים להישאר תלותיים מבלי שיסמכו על עצמם. אבל העובדים האלו דווקא כן לקחו את גורלם בידם והזעיקו את ההסתדרות. אחרת הם היו "חוגגים" בלשכת התעסוקה
בחודשים האחרונים מתחוללת מהפכה שקטה במשק הישראלי: ההסתדרות חתמה על שורה של הסכמים קיבוציים, שישפרו את שכרם ותנאיהם של העובדים החלשים במשק. מדובר על כחצי מיליון עובדים ששכרם יעלה מעל המינימום, לעתים במאות שקלים.
על פי ההערכות, קרוב למיליון עובדים בישראל מרוויחים שכר מינימום, 3,850 שקל בחודש. בעבר אף הוביל יו"ר ההסתדרות הקודם, עמיר פרץ, מאבק להעלאת שכר המינימום של העובדים במשק לאלף דולר (קרוב ל-4,000 שקל), סעיף שעוגן בהסכם הקואליציוני של מפלגת העבודה.
בניגוד לפרץ, החליט יו"ר ההסתדרות הנוכחי עופר עיני לפעול להעלאת שכרם של העובדים החלשים בדרך אחרת. בחודשים האחרונים קיימה ההסתדרות שורה של משאים ומתנים על הסכמים קיבוציים חדשים בענפים שונים במשק. במהלך המו"מ דרשה ההסתדרות כי העובדים יקבלו תוספות שכר שיעלו את שכרם מעל למינימום.
בסופו של דבר הצליחה ההסתדרות להביא להעלאת השכר בכל ענף, כאשר בחלק מהענפים יגיעו תוספות השכר לכ-500 שקל בחודש. כך, למשל, יקבלו כ-100 אלף עובדי הניקיון תוספת של כ-20% מעל לשכר המינימום, כ-700 שקל בחודש.
בנוסף לכך הוגדל מספר ימי המחלה בענף, ונקבע כי העובדים יקבלו ביטוח "ריסק", למקרה של נכות או מוות, ופנסיה מקיפה.
130 אלף עובדי הבניין ייהנו מתוספת שכר של 500 שקל מעל לשכר המינימום. בנוסף לכך הם יקבלו תשלום עבור ותק, ושבוע העבודה בענף יעמוד על 42 שעות. ברשתות השיווק ניתנה תוספת של 10% מעבר לשכר המינימום, ו-20 אלף העובדים יקבלו ביגוד (רק הקבועים), קרן השתלמות ויותר ימי מחלה.
100 אלף עובדי ענף השמירה יקבלו תוספת של כ-3% (כ-115 שקל) מעל לשכר המינימום, יבוטלו תשלומי האגרות על הנשק והם לא יצטרכו לשלם עבור בגדי עבודה.
80 אלף עובדי הסיעוד יקבלו תוספת של 4% (כ-155 שקל) מעל שכר המינימום. ההסכמים בתחומי השמירה ורשתות השיווק כבר יצאו לדרך, ובשאר התחומים השינוי ייכנס בקרוב לתוקף.
ההסכם הקיבוצי הקודם היה בלירות
לדברי כברה, "במשך שנים סבלו עובדי השמירה והאבטחה מתנאי עבודה ירודים ומשכר עלוב. כמעט 95% מעובדי השמירה והאבטחה הרוויחו שכר מינימום, וההסכם הקיבוצי משנות ה-70 היה בכלל בלירות. ההסכם הקיבוצי שנחתם והעלאת שכר המינימום משפרים מאוד את מצבם של השומרים והמאבטחים.
"צריך לזכור שהשומרים הם ברובם מבוגרים ועולים חדשים בעלי משפחות, שזה שכרם העיקרי, ולכן התוספת הזו חשובה. המאבטחים, לעומתם, הם יותר צעירים ורובם סטודנטים. חלקם בעלי משפחות צעירות, ואלה הצעדים הראשונים שלהם בשוק העבודה. הם בונים את עצמם, ולכן התוספת חשובה להם".
חיים מלמוד (38) מכרמי-צור עובד כחשמלאי בניין ביחידת הבינוי והאחזקה של משטרת ישראל. מלמוד, נשוי ואב לארבעה, ייהנה בקרוב מתוספת שכר של 500 שקל בחודש. "תוספת השכר הזו גדולה מאוד, וכל מה שנקבל זה ממש כסף נטו שמתווסף לשכר", הוא אומר. "זה משפר את מצבנו, כי ברמות השכר האלה הכסף הולך להוצאות שוטפות כמו אוכל, ביגוד והוצאות הבית, ויש לזה משמעות גדולה מאוד לבעלי השכר הנמוך. למרות זאת, אנחנו עדיין חיים מהיד לפה. עדיין לא הגענו למצב שאפשר לחסוך כסף לילדים".
לדבריו, "יחידת הבינוי של המשטרה קמה לפני 50 שנה ועובדי הבינוי במשטרה עבדו ללא תנאים. בשנות ה-80 נחתם הסכם קיבוצי בין המשטרה להסתדרות, שבו ניתנו תנאים בסיסיים לעובדי הבינוי, אך מצבם עדיין נותר גרוע. מה שיפה בהסכם הוא שגם פלסטינים ועובדים זרים ייהנו מההסכם ושכרם יעלה".
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר השבוע ל"ממון" כי "עדיף להעלות שכר בהסכמים ולא בחקיקה. בחקיקה הפערים בשכר בין השכבות החלשות לחזקות נשארים, כי השכר של החזקים עולה יחד עם עליית השכר של החלשים. במצב של הסכמים בהסכמה, הפערים מצטמצמים, כי רק השכר של השכבות הנמוכות עולה. עדיף להעלות את שכר המינימום בתיאום עם המעסיקים, אחרת אתה תלוי במצב הפוליטי, שהוא לא תמיד לטובת העובדים.
"במצב של הסכמות, גורלם של העובדים תלוי יותר בנו. הסיכוי שמעסיקים יקיימו את הוראות ההסכם גדול יותר, כי ארגוני המעסיקים באותו ענף חתומים על ההסכם, ולכן קשה להם יותר להפר אותו. לעומת זאת, בחוק שנכפה על המעסיקים קשה יותר לעמוד."
לאחרונה אושרו עוד שני חוקים שמחזקים את כוחם של העובדים: הראשון מטיל את האחריות לזכויות העובדים בענפים שונים (כגון שמירה וניקיון) גם על מזמין השירות, ולא רק על הקבלן.
השני הוא חוק שכר מינימום ענפי, ולפיו שכר המינימום בתחום שנמצא בהסכמים ענפיים יהיה לרוב גבוה יותר משכר המינימום הכללי, ותוטל אחריות פלילית על מי שלא ישלם אותו.
הכתבה המלאה פורסמה במוסף "ממון"
לפנייה לכתב/ת 
עובדי הסיעוד יקבלו עוד 4%
צילום: jupiter
בנייה. שבוע עבודה של 42 שעות
צילום: AFP
מומלצים
