עליונות צבאית לא מקצרת מלחמות
בדיקה של ההיסטוריה הצבאית במאתיים השנים האחרונות מלמדת שעליונות צבאית לא תמיד מובילה לניצחון קצר ומהיר. מחקר חדש מציע לגנרלים להכיר במגבלותיהם
בספרו "הנסיך" מזהיר ניקולו מקיאוולי את השליטים כי "מלחמות מתחילות כשאתה רוצה, אך אינן מסתיימות כשאתה מבקש". במשך תקופה ארוכה האמינו החוקרים כי טכנולוגיה צבאית התקפית, המבוססת על שימוש במשוריינים או במטוסי קרב, מסייעת לקצר את אורכן של מלחמות, וכי עליונות צבאית מהווה אינדיקציה לכך שהמלחמה תסתיים במהרה. מחקר חדש שערך ד"ר מרקו נילסון מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת גטבורג שבשבדיה, מערער על ההנחה הזאת - כך מדווח Science Daily.
נילסון בחן את כל המלחמות שאירעו בין מדינות בשנים 1817-1992 תוך שימוש בכלים סטטיסטים, ולא מצא שקיים קשר בין העליונות הצבאית של מדינה לסיכוייה לסיים מלחמות ביעילות ובמהירות:
"מצאתי שבפועל, היתרונות הפוטנציאליים של צבא התקפי מוגבלים לשטח, להתפתחות הטכנולוגיה, לאימון החיילים, לאקלים ולערכים הדומיננטים", אומר נילסון. "מגבלות אלו אינן מאפשרות למדינה התוקפת ל'דרוס' את מדינת האויב בקלות יחסית. למעט מקרים בהם האויב קורס תיכף ומיד, משכן של רוב המלחמות נקבע בסופו של דבר בשולחן המשא ומתן".
עוד מוסיף נילסון כי "אם שתי מדינות שנמצאות בקונפליקט יכולות לשבת לשולחן הדיונים ולבסס את דרישותיהן על יכולותיהן הצבאיות, יהיה להן קל בהרבה לפתור את הסכסוך. החזק ידרוש דרישות גבוהות יותר והחלש יאלץ לקבל אותן".
אלא שמצב זה הוא נדיר ביותר, כפי שמלמד המחקר של נילסון שהתרכז בארבע מלחמות שונות: "מלחמת החורף" ב-39', "מלחמת ההמשך" בין פינלנד לבריה"מ ב-41', מלחמת איראן-עיראק בשנות השמונים והמלחמה בין הודו לפקיסטן ב-65'. הממצאים מלמדים כי מדינות לא תמיד מבססות את דרישותיהן על כוחן הצבאי.
"בעיה מרכזית מתעוררת כאשר למדינה יש שאיפות התקפיות שלא תואמות את מה שקורה בפועל בשדה הקרב. הציפיות הלא מציאותיות מושפעות מאמונה לא רציונאלית בהתערבות אלוהית שתשפיע על המלחמה או מציפייה לא מבוססת שיחול שיפור בכוחה הצבאי", אומר נילסון.
אך כפי שמתברר מהמחקר, טכנולוגיה צבאית מכוונת התקפה אינה ערובה להצלחה מהירה. לכן, ביטחון מוגזם ביכולות ההתקפיות עלול להוביל למלחמות חדשות ולהאיץ את מרוצי החימוש – הכול בגלל תפיסה מוטעית של המצביאים, וכפי שמסכם נילסון: "הבנה טובה יותר של הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה צבאית אך גם של מגבלותיה, תמנע מלחמות ותקצר את שפיכות הדמים".
אלוף משנה במיל' ד"ר מאיר פעיל, מומחה להיסטוריה צבאית, מבאר את הממצאים: "התיזה שמאבקים מודרניים מובילים בהכרח למלחמות קצרות, התגלתה כלא נכונה. אפשרי שמלחמות של צבאות קטנים תמשכנה שנים. בסופו של דבר תוצאות המלחמה תלויות בעורמתו של האויב. מי שיוצא למתקפה הוא לא זה שידו תהיה בהכרח על העליונה. לפעמים גם צריך לגלות תחמנות.
הגרמנים למשל, כבשו את הולנד במהירות באמצעות ה"בליצקריג", היא מלחמת הבזק. גרמניה היא מדינה ענקית והולנד לא התכוננה למלחמה הזו. אך אותה גרמניה הכניסה את עצמה לבוץ ושקעה בו יותר ויותר כשפתחה במלחמה עם רוסיה. הגרמנים הביטו ברוסים באופן מזלזל ובזו לטכנולוגיה הצבאית שלהם. הם חשבו ש"מלחמת הבזק" תביא אותם עד הרי אורל, אך סופם שנחלו תבוסה מרה".
לפנייה לכתב/ת 
