חדר המדרגות נשרף: מי ישלם על השיפוץ?
ההצתות בחולון העלו על פני השטח בעיה שמעטים נתנו את דעתם עליה: הדירה אולי מבוטחת - אבל מה לגבי השטחים המשותפים בבניין, הנמצאים בבעלות של כל הדיירים? עו"ד ג'ון גבע הסביר ל-ynet מה ההבדל בין ביטוח לרכוש פרטי לבין ביטוח לרכוש משותף ומה הדרך הקלה יותר לזכות בפיצויים
מאיפה נשלם עכשיו על כל הנזקים?", שאל היום (ה') בתסכול אמנון זיו, דייר בבניין ברחוב חנקין שבחולון, אשר נפגע בשרשרת ההצתות שאירעה הלילה. הנזק שנגרם לבניין שבו גר זיו, נאמד בכ-20 אלף שקל וכעת מסתבר שמכייוון שמדובר בשטח פרטי, מחד, ומשותף, מאידך - ייאלצו דיירי הבניין לשאת בעלויות השיפוץ בעצמם.
"יש שני סוגים של ביטוחים", מסביר עו"ד ג'ון גבע, מומחה לתחום הביטוח והיועץ המשפטי של לשכת סוכני הביטוח. "הראשון הוא ביטוח דירה הנקרא פוליסה תקנית, הכוללת מבנה ותכולה. מי שדאג לעצמו לביטוח כזה והדירה עצמה ניזוקה על ידי צד שלישי, חברת הביטוח צריכה לפצות אותו על נזקי הרכוש שנגרמו לו".
"אולם על פי פרטי האירוע כפי שהתפרסמו, העבריינים דחפו את פחי האשפה אל חדרי האשפה וגם אל חדרי המגורים, כלומר, עיקר הנזק הוא ברכוש המשותף - חדרי אשפה וחדרי המדרגות הם חלק מהרכוש המשותף".
"כאן מדובר בביטוח אחר, ביטוח לרכוש המשותף. ביטוח כזה ניתן לרכוש, לדוגמה, במסגרת האגודה לתרבות הדיור, כנגד עלות קטנה יחסית. ביטוח משותף מכסה נזקים לשטחים המשותפים כגון: גגות, מעליות, גינה, חצר, מתקני הסקה וכו'. ביטוח כזה אמור לפצות את הדיירים גם במקרה כמו זה שאירע בחולון" .
הנוהל הוא שלאחר שריפה חברת הביטוח שולחת שמאי מטעמה שבודק את היקף הנזקים לקראת הערכת הפיצוי. לטענת עו"ד גבע, הבעיה מתחילה כאשר הדירה או השטחים המשותפים לא בוטחו. במקרה כזה אין כלפי מי להציג אצבע מאשימה, מכיוון שהעבריינים לא נתפסו. "יש מושג שנקרא תחלוף, חברת הביטוח פונה למזיק ודורשת לשלם לה, כאן יש תביעה פלילית ותביעה אזרחית נזיקית, אך זה בתנאי שהיא מוצאת את המזיק" מדגיש גבע.
לדברי גבע, במקרה של תביעה יש צורך לבסס עילת רשלנות, אולם ברוב המקרים, קשה לבסס טענה מסוג זה. כך לדוגמא, יכול דייר לתבוע את ועד הבית שהתרשל בכך שחדר אשפה לא היה נעול, או דלת הכניסה לבניין המשותף לא היתה נעולה, אם נניח שקיים הסכם לפיו וועד הבית אמור לדאוג לנעילת חדר האשפה.
"חשוב להדגיש כי מציאת עילת רשלנות היא משימה לא פשוטה. כך גם לדוגמה, אפשר לנסות "להלביש" טענות נזיקיות על העיריה אבל זה מאד קלוש וספק אם יימצא גורם שיפוטי שיתמוך בטענות מסוג זה. עוולת רשלנות יכולה להיות רלוונטית כאשר, לדוגמה, היתה תלונה שלא טופלה, כגון התרעה על הצתות וכיוצא בזה. אבל סתם ככה אין את מי להאשים".
"הדבר החשוב הוא לתפוס את האשמים" אומר גבע. "חשוב גם לזכור שיש פוליסות שמחריגות התפרעויות ודברים מהסוג הזה. כך לדוגמה, אוהדי כדורגל שיצאו משולהבים מאיצטדיון ושברו חלונות. יש פוליסות שמחריגות באופן ספציפי מקרים כאלו".
לבסוף, יש כמובן להביא בחשבון את נזקי הגוף שעלולים להיגרם בשריפה: אנשים עלולים להיפצע במהלך הפינוי מדירות, לסבול בכוויות ונזקי חרדה המצריכים טיפול. "גם אם אדם לא רכש ביטוח הוא זכאי לכל הטיפולים הרלוונטיים מכוח חוק בריאות ממלכתי", אומר עו"ד גבע. "כמו כן, הנפגעים זכאים לטיפול במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים, או במסגרת ביטוחי בריאות פרטיים שנרכשו מחברות ביטוח".
לפנייה לכתב/ת 
