התמודדות אחרת: להיות בריא גם אם חולים
כשאנחנו חולים, רובנו נוטים להתרכז אך ורק בריפוי מהמחלה ונותנים לשאר היבטי החיים לחלוף מעלינו. איך אפשר להתמקד בטוב, גם כשהרע מתרחש - ולגלות בעצמינו חלקים טובים ומשמחים, שגם יעזרו להחלמה?
האם כשיש בגופנו מחלה זה בהכרח אומר שאין בנו בריאות? האם בריאות ומחלה הם אכן מצבים מנוגדים, שלא יכולים להתקיים זה בצד זה? אפשר גם לדמיין אפשרות אחרת, כזו שמגדירה באופן שונה "מחלה" ו"בריאות", ולכן גם פותחת כיוונים חדשים להתמודדות.
לתת לחלקים אחרים ביטוי
מחלה מוגדרת כחולי, הפרעה בבריאות, מכאוב, ייסורים, חולשה, רפיון, או התקף. בהגדרה המילונית, בריאות היא שלמות, תקינות, מוצקות, חוזק ויציבות.
מוזכר גם כי בריאות היא אי-מחלה, כמו שרובנו מתייחסים לבריאות ונוטים להאמין שכך הוא. ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי מעניינת יותר: "בריאות היא מצב של תחושת רווחה מלאה, גופנית, נפשית וחברתית ולא רק היעדר מחלות וחוזק".
בריאות היא אכן מצב - מצב של רווחה. מי מאיתנו לא מכיר את סטיבן הוקינג, שמתפקד ויוצר באופן פעיל עם מחלת ה-ALS? לכן, חשוב לזכור שגם אם מחלה מצמצת את תחושת הרווחה, הרי שמדובר ברווחה בכל המובנים - גופנית, נפשית וחברתית.
הרפואה המתקדמת של שנות ה-2000 עושה כל שביכולתה כדי לאפשר חיים ארוכים ובריאים. במקרים מסוימים, ידה קצרה מלאפשר 100% ריפוי. על החולה להתמודד גם עם אתגרי היומיום הלא רפואיים שנוצרו בעקבות המחלה.
לעתים קרובות, חולים עלולים להרגיש לכודים ופסולים לא רק בגלל עוצמת המחלה, אלא גם בשל אמונתם לגביה. יש רצון להתמקד בריפוי המחלה יחד עם דחייה של שאר היבטי החיים, במחשבה שניתן יהיה להקדיש להם תשומת לב במועד מאוחר יותר. כשאנחנו כואבים או סובלים מקושי, יש לנו נטייה לראות את הקושי כדבר שלם ואין זולתו. הקושי ממלא את מרחב הראייה שלנו וקשה לנו להבחין בדברים אחרים.
בתוך הקושי, קשה לראות גם את החלקים האחרים שלנו - אלה שיכולים להיות שמחים, אלה שיכולים לחשוב ולהתבונן, אלה שיכולים לייצר פתרונות שלא חשבנו עליהם. כשמתחוללת בגופנו מחלה, קלה או קשה, נדמה שהחיים נצבעים בצבעה -ועוברים אך ורק דרך הפילטר שלה.
ללמוד את הטבע
התחלה של שינוי היא ההצעה לזהות שגם הקושי, גם המחלה, הם רק חלק אחד בנו. הטבע בכללותו, והגוף שלנו בפרט - שואף תמיד להגיע לאיזון.
נתבונן לרגע בטבע. ידוע שהטבע עובר כל הזמן הפרעות טבעיות, והן כנראה תורמות למגוון הקיים בו. אין מצב אידיאלי שהטבע שואף להגיע אליו, אלא יש שינוי מתמיד - הרס ובנייה, התחדשות ומוות, צמיחה חדשה והתנוונות. למידת הדינמיות של הטבע יכולה לתרום רבות ליכולת שלנו לראות את הדינמיות הזו גם בחיינו אנו, בגוף שלנו ובסביבה.
הסופר פרנק הרברט אמר: "אין סודות לדרך אל האיזון. כל שאתה צריך הוא להרגיש את הגלים", שכן הסוד טמון בדרך ההתבוננות, בתפיסת העולם. לכל החלקים השונים בנו מקום ותפקיד, כאשר "חלק בנו" מציג את עצמו, יש להכיר בו. קושי או כאב, בדרך כלל, קשה להפוך לידידים. רובנו היינו שמחים שיעזבו. במסגרת הרצון הזה, חשוב לעשות כל מה שאפשר בכדי להירפא ממחלה, לפתור את הקושי ובעיקר לטפל ולשמור על הבריאות.
במקביל לעשייה החשובה הזו, חשוב להמשיך ולחיות חיים חיוניים תוך מתן דגש על החלקים הבריאים שבנו. בחלקים הללו טמון האוצר שיאפשר לנו למצוא את הפרצות בגבולות שיצרה המגבלה.
חלקים אלה יכולים להיות משפחה, חברים, תחביבים, עבודה מעניינת, חלומות, נתינה לאחרים, יצירה, אהבה ועוד - עד אין סוף אפשרויות. בכל אחד מאיתנו קיימים חלקים כאלה, גם כשקשה לנו לזהות אותם, ומהבנה זו מתחיל מסע החיפוש אחר החלקים המרגשים הללו.
כשהופכים את השמחה, החברות, השייכות או מימוש החלומות למרכזיים וגדולים בחיינו, מתקיים אותו מצב של רווחה מלאה בכל התחומים. זהו מצב של בריאות.
השלכות על מעשי היומיום
מהו ההיבט המעשי של האפשרות להיות בריא גם עם מחלה? הנה כמה אפשרויות:
- משקיעים זמן בטיפול במצב הרפואי מתוך מטרה לרפא אותו.
- במקביל, משקיעים משאבים, זמן וכוונה בעשייה עם החלקים הבריאים; מחפשים ומוצאים את הדרך להוציא אל הפועל חלומות שהוזנחו והושמו בצד.
- משקיעים זמן ביצירת קשרים, קירבה ושותפות עם בני המשפחה כמו גם חברים ותיקים וחדשים.
- עוסקים במה שאוהבים ומביאים את השמחה אל התרומה והחיוניות שבחיינו.
אפשר לשאוף לאיזון הדרמטי שבין הרצונות שלנו לבין "רצונותיה" של מחלה; שמירה על האיזון הזה תמנע את ההידרדרות למצב שבו המחלה הופכת לרודן בממלכה שלנו.
הכותבת היא מייסדת מרחב בריאה - סיוע לניהול חיים בריאים במצבים כרוניים
לפנייה לכתב/ת 
