האם חידת מותו של ראול ולנברג עומדת להיפתר?

האם ראול ולנברג, חסיד אומות העולם שהציל את חייהם של אלפים מיהודי הונגריה, חי שנים בכלא הסובייטי למרות שרשמית נחשב למת? היסטוריונים טוענים כי מידע שנמצא בארכיונים סובייטים ייתכן ששופך אור על גורלו של הדיפלומט השבדי, השרוי במסתורין זה יותר מ-60 שנה. 

נסיבות מותו של ולנברג נחשבות עד היום לאחת התעלומות הגדולות ביותר של מלחמת העולם השניה. הוא נעצר בבודפשט על-ידי הסובייטים בינואר 1945 בחשד לריגול, נלקח לבריה"מ והושם במאסר. ב-1947 דיווחו השלטונות הקומוניסטיים כי ולנברג מת מהתקף לב, אולם לא סיפקו כל ראייה המעידה על כך.

עדים שונים טענו כי ראו את ולנברג בבתי סוהר ובמחנות עבודה סובייטים, גם שנים רבות אחרי ההודעה על מותו. העדות שנמצאה כעת, טוענים החוקרים קשורה לעדות שהעניק אדם המכונה "אסיר מספר 7" - שישה ימים אחרי הדיווח על מותו של ולנברג. החוקרים סבורים כי אותו אסיר הוא "בסבירות גבוהה" הדיפלומט השבדי עצמו.

הארכיון הרוסי דיווח על הממצא לפני כחמישה חודשים לסוזן ברגר וואדים בירשטיין, אשר ניהלו בשנות ה-90 חקירה מקיפה בניסיון לגלות מה עלה בגורלו של ולנברג. שני החוקרים דיווחו על הממצא לקרובי משפחתו של הדיפלומט השבדי וזה פורסם היום (יום ה') במגזין "פוקוס".

"הממצאים עדיין צריכים לעבור בדיקה מעמיקה", כתבה ברגר לקרובי משפחת ולנברג, "אך אם נאמת את הפרטים - יהיו אלה החדשות הגדולות ביותר שיוצאות מהארכיונים הסובייטים ב-50 השנים האחרונות". לדברי ברגר, קיימות ראיות נסיבתיות התומכות במסקנת הארכיוניים הסובייטים לפיה "אסיר מספר 7" הוא ולנברג. גם שגריר שבדיה במוסקבה, תומאס ברטלמן, כתב לארכיון הרוסי כי אם "יאומת הממצא - יהיה הדבר תגלית מרעישה".

"כל מה שהאמנו בו בנוגע למותו של ולנברג עשוי להתהפך לחלוטין. חייבים לבדוק את הנושא שוב", אמר אובה ברינג, פרופסור למשפט בינלאומי במכללה הלאומית לביטחון בשטוקהולם. "אם ולנברג היה חי שישה ימים אחרי ההודעה על מותו, אולי הוא היה חי למשך פרק זמן ארוך בהרבה - שבוע, שנה או אולי 10 שנה. לפתע השאלה הזו נפתחת מחדש". 

האיש שהתעמת עם אייכמן והציל יהודים

ולנברג היה בן למשפחה עשירה של תעשיינים ובנקאים בשבדיה, ובין השאר עבד בסניף של בנק הולנדי בחיפה ובחברה שנשיאה היה יהודי הונגרי. ב-1944, כשהגיע מסע ההשמדה הנאצי להונגריה, התנדב ולנברג לצאת לשם ולפעול להצלת יהודים בחסות דרכון דיפלומטי שהעניק לו מעמד של מזכיר ראשון בשגרירות שבדיה בבודפשט.

הוא הקים רשת של "בתים מוגנים" שהניפו את דגל שבדיה, וחילק תעודות מסע לרבים, אפילו ליהודים שכבר החלו לעלות על רכבות המוות. תוך כדי כך התעמת כמה פעמים עם אדולף אייכמן, שאיים להוציאו להורג. בסך הכל עלה בידו להציל כ-15 אלף נפשות.

אחרי נפילת מסך הברזל גברה ההתעניינות בגורלו של ולנברג, ששמועות עקשניות על כך שהוא נראה חי לאחר 1947 נפוצו עוד שנים קודם לכן. גורמים רבים, לרבות משפחת ולנברג עצמה, ניסו במשך השנים לברר מה עלה בגורלו, והעלו חרס. התעלומה העמיקה כשדו"ח של סוכנות הביון האמריקנית (CIA) בשנות ה-90 טען כי ולנברג גוייס על-ידי סוכן אמריקני בתקופת המלחמה.

בשנת 2000 הודתה לבסוף רוסיה שהיא נושאת באחריות למותו, והשמועות סיפרו שוולנברג הוצא להורג בזריקת רעל. ואולם ב-2001 קבע דו"ח של ועדת חקירה שבדית-רוסית, כי גורלו של ולנברג עדיין לא הובהר. כעת ,כאמור, ייתכן שנמצא קצה חוט שיביא לפתרון התעלומה.