מה שווה הסברה בלי מעשים?
במקום לרוץ לספר לחבר'ה על הישגי החקלאות שלנו, עדיף לתרגם אותם למעשים לטובת העולם כולו. רק אז אולי נשתכנע שאנחנו יותר יפים ממה שנדמה
כאשר נגרר ראש הממשלה על ידי הטובה בידידותינו, ארצות הברית, להתקדמות של ממש בתהליך המדיני עם הפלסטינים, חוזרת ועולה שאלת עוצמתה של מדינת ישראל וצדקתה. נכון שהפתרון מצוי אולי ב"דיפלומטיה הציבורית" וביוזמה מדינית שתיראה טוב יותר. אבל האמנם הדימוי הוא חזות הכל? האם שיפור הדימוי הוא טכני בעיקרו, ועימו תבוא הישועה? מלבד החלטות מדיניות מכריעות שחייבות להתקבל עתה, יש גם דברים אמיתיים שניתן לעשות בתחום הדימוי.
משרד ההסברה החדש מוסיף להפציר בנו להכיר בכך שבעצם אנחנו הרבה יותר יפים ממה שאנחנו נראים. כמו המוסיקה של מאהלר, עליה נאמר שהיא הרבה יותר טובה ממה שהיא נשמעת. מן תרגיל בשכנוע עצמי. עם קצת רצון ויכולת יכול כל ישראלי להיות תואם יאיר לפיד, ולהפיץ סביבו רוח טובה של אופטימיות וגאווה.
אנחנו שומעים ורואים את העולם הגדול הסבור שישראל רעה וקשה, שלא לומר מכוערת, כמי שמסתכל במראה ונחרד. הכיצד? קל להאשים את המראה הזאת, שוודאי מעוותת את דמותנו האמיתית, היפה והתמה. לו רק ידע העולם.. אין לי ספק שמוחות חריפים ומנוסים מזה של כבוד השר אדלשטיין נתנו כבר את דעתם לשאלת הדימוי הישראלי. זה ממש לא רק שהעולם מכיר את התנ"ך ולכן חושב עלינו כעל נהגי גמלים.
מומחי המיתוג שהיה עד לאחרונה הצעקה האחרונה, והמיצוב שתפס את מקומו, הבינו שמדובר בעצם במאבק על צדק,על יופי ועל כף. אז הצדק משעמם, היופי בספק ונשאר הכף. הכף מנצח. בין בר רפאלי לשפים שמעלים את קרנה של ישראל בתפוצות ולפאבים של תל אביב, ישראל לא היתה מעולם פופולרית יותר, ואם תרצו, גם מנצחת.
את אתר משרד ההסברה מפאר גזר סגול. מה זה? למה זה טוב? ולמה זה מוכיח שאנחנו ממש חכמים? למה לחזור לפרה הישראלית? היא נותנת פי שניים יותר חלב מהפרה ההולנדית ופי עשרה מהקניאתית, אבל מה זה מוכיח? צריך להיזהר. עוד יקומו אנטישמים ברחבי העולם שייחסו את החליבה המדהימה הזאת לתכונות יהודיות.
החקלאות המפוארת הזאת לא באמת עוזרת לעולם. מכון וולקני שמפתח חוץ מגזר סגול וזרעים חכמים גם שיטות מתקדמות באמת לטיהור מים, הדברה ביולוגית ודלק אלטרנטיבי חכם, לא ממש יכול לשווק את עצמו בעולם. הידעתם שרווחי מכירות המחקרים יורדים מיד מתקציב המחקר של המכון? ששיטות הטיהור, חסכון וייצור מים החכמות ביותר לא מיושמות בישראל עצמה?
אילו רצה השר אדלשטיין לשנות את פני ההסברה ופניה של ישראל, הוא היה יכול באמת ובתמים, רגע לפני שהוא רץ לספר לחבר'ה, לרתום את הישגי החקלאות הישראלית לקמפיין כלל עולמי נגד הרעב. משהו כמו "מזון לכל". יש לישראל יכולת. הכסף יגיע מהקרנות האירופאיות שמחפשות שותפות עם קצת יותר מאשר אנשי עסקים ישראלים שהבינו איך לעשות רווחים מ"דונם ישראלי, המניב פי 30 מהדונם המקובל" כדברי אתר משרד ההסברה.
כשזה יקרה, אז גם העולם יאמין. ואנחנו המסבירים, נאמין ממש רגע אחד אחריו.
אורן סנדרסון הוא שם העט של בכיר במשרד החוץ לשעבר
לפנייה לכתב/ת 
אדלשטיין. רוצה לשנות את פנינו?
צילום: שחר עזרן
מומלצים
