הדחת מכבי מהיורוליג: כישלון סדרתי, לא עונתי
"איבוד יתרון של למעלה מ-20 נק' ואיתו את הביתיות יצרו תחושת פספוס, אבל אפשר להגיד שהצהובים מיצו את יכולתם כשהעפילו לרבע הגמר", מוטי דניאל מסכם את הסדרה מול פרטיזן בלגרד ומנתח כיצד צריך להיראות הסגל של מכבי בעונה הבאה
בשביל שחקנים, הערב האחרון של העונה תמיד עצוב. כי לרובם הוא מסתיים בהפסד. ברגעים הראשונים משתלטת תוגת המפסידים. רק אחרי שלוקחים קצת אוויר, מסתכלים על כל הפרקים שהקבוצה עבר במהלך העונה.
מכבי תל אביב יכולה להיות מאוכזבת מאוד מכך שלא עלתה לפיינל פור, אך לא יותר מזה. העובדה שהיה לה את יתרון הביתיות והיא איבדה בשבוע שעבר בבית יתרון של למעלה מ-20 נקודות, נותנת תחושה של פספוס. אבל להפסיד לפרטיזן זה כישלון בסדרה, לא כישלון עונתי. למעשה אפשר להגיד שמכבי מיצתה את יכולותיה כשהעפילה לרבע הגמר.
מכבי הודחה בשל שבועיים מדהימים של קבוצה, שבעצם מהווים המשך ישיר לעונה נפלאה שלה. בדרך היא העיפה גם את פנאתינאייקוס ואפילו הצליחה לנצח את ענקי ברצלונה. הכדורסל שהציגה פרטיזן הוא מהסוג האהוב עלי - קבוצה עם אופי שלא מוותרת, משחקת קשוח וחכם. קבוצה שמשתמשת ביתרונות שלה, ותוקפת את היריבה בנקודות התורפה שלה.
פרטיזן עשתה היום שלוש עבירות בדקה הראשונה, שחקניה הגיעו מוכנים לשרוט ולהלחם בחסות הדחיפה העצומה מהקהל. שני הסלים הראשונים שלה היו בהתקפות מתפרצות. הם באו מהבית עם מסר ברור: אנחנו לא נהיה פראיירים כמוכם וניפול במשחק ביתי בגלל שאננות.
ברמה הקבוצתית אני לא מסתכל על העונה הזאת ככישלון, ואל הסיכומים עוד נגיע. ברמה האישית יש השבוע לא מעט כישלונות שצריך לתת עליהם את הדעת. הרבה שחקנים של מכבי לא יירדמו הלילה, ולא בגלל חגיגות ניצחון. תצוגות אישיות כל כך עלובות של שחקני מפתח זה חומר למחשבה.
אם מסתכלים קדימה, והמטרה היא לקפוץ מדרגה, צריך להשאיר שחקנים שיכולים להרים את הקבוצה שלב אחד לפחות גבוה יותר. מכבי קיבלה הערב תצוגה נוראית מהקלעים שלה, הפעם צ'אק אידסון הצטרף למופע האימים של דייויד בלות'נטל ואלן אנדרסון.
כדי להתחיל לתאר את הנזק שחולל אנדרסון אפשר להגיד שוב מה שנאמר אחרי המשחק הקודם. הבן אדם חזר שלושה חודשים אחורה ובמו ידיו מחה את הזיכרונות הטובים שהיה אמור להשאיר לנו אחרי הטופ-16. זה לא רק העובדה שלא קלע, אלא גם הדרך בה החטיא. לעיתים נראה כי הוא מרגיש צורך לקלוע ולא חשוב לו לכמה ניסיונות יזדקק.
אמרתי כבר במהלך הסדרה שכל משחק שונה מקודמיו, ואי אפשר להתכונן למשחק הבא רק על סמך המסקנות מהמלחמה הקודמת. ראינו בסדרה הזאת הכל מכל. משחק ריצה סטייל מכבי, היו משחקים בשליטת גבוהי פרטיזן, וגם ראינו תצוגת שלשות מרשימה של קצמן וחבריו. הערב זה היה קרב רחוב שהסגל הצהוב לא בנוי אליו. כשמכבי מגיעה לאחד כזה התוצאה לרוב תהיה לרעתה.
הצהובים עשו התאמות מהמשחק הקודם. בראש ובראשונה שמתי לב בכל הזדמנות של בלאגן על המגרש, שריקה מפוקפקת לעבירה או כשאחד השחקנים שלה הושלך לפרקט, מיד קפצו כל חמשת השחקנים שעל המגרש להתאספות והרגעת הרוחות. זה מסוג הדברים שמתכננים במלון כדי לעבור מגרשי חוץ קשים מהסוג של בלגרד. המטרה היא ששחקנים ירגישו ביחד ולא יאבדו ביטחון, הבעיה שלא מקבלים על זה נקודות על הלוח.
מקצועית, בסך הכל ההגנה של מכבי היתה בסדר. שחקניה פוצצו באגרסיביות והרבו בעבירות. זה השתלם בעיקר בזכות חולשת פרטיזן בזריקות העונשין. מכבי שיחקה עם שני גבוהים וניטרלה את המסה העצומה של המארחים - אלכס מאריץ' לא היווה פקטור וסיים ערב ללא סל שדה, החגיגה מתחת לסל הצהוב לא חזרה על עצמה. פרטיזן קלעה הערב פחות נק' מכל משחקי הסדרה.
הבעיה היתה בהתקפה, ופה לא חל שיפור ממשחק מספר שלוש. להיפך. מכבי לא מסוגלת לנצח ברמות הללו עם דורון פרקינס ודיאור פישר (טובים ויעילים ככל שיהיו), מבלי התפוקה הרגילה מהמנהיגים המיועדים שלה - אנדרסון ואידסון. לא רק שמכבי לא השיגה סלים קלים, היא לא השיגה סלים בכלל.
אף אחד לא יכול להגיד היום שלמכבי הגיע יותר. היא נעצרה בשלב בו נתקלה בקבוצה שגררה את אופי המשחקים למקומות בהם היא טובה יותר, וניצחה בצדק.
וויזנייבסקי, לא למהר להחתים אותו למרות היכולת הטובה (אלי אלגרט)
כשמכבי תסכם את העונה הנוכחית ותבנה את הבאה היא יכולה להיות מרוצה מהופעותיה בטופ-16, ולבדוק בגזרת הזרים מי מהם יכולו למשוך אותה קדימה. הצמד פישר-פרקינס לדעתי צריך להיות בסיס, אבל את אנדרסון ואידסון צריך לבדוק לעומק. גם את אנדרו ויזנייבסקי, למרות יכולתו היום. במהלך הסדרה הוא שדרג את יכולתו מהחודשים האחרונים, אבל נשאר צעד וחצי מאחורי בו מקאלב.
הרבה נדרשו לענין התקציב והשפעתו על הישגי הקבוצה. ברור שזה פקטור משמעותי, אבל אפשר גם אחרת. אפשר בצדק לעקוץ את פיני גרשון על
התבטאויותיו לגבי התקציבים האסטרונומיים של ברצלונה ודומותיה. אבל מכבי היא מועדון עשיר עם תקציב מכובד, ופרטיזן היא יוצא מהכלל בהישגיה יחסית לתקציבה הנמוך.
יש באירופה לא מעט שחקנים שיכולים להשתייך בכבוד לסגל הצהוב מבלי להרוויח שני מיליון יורו בשנה. הם גם יוכלו להביא אותה לפיינל פור, וצריך לעשות עבודה יסודית למצוא אותם. שחקן דוגמת יאן ווסלי לעולם לא יהיה אופציה, וחבל. בכלל, לא יזיק לצמצם את מספר הזרים בסגל לטובת שחקנים איכותיים יותר. אלה יבואו לצד חבורה ישראלית לוחמת, שגם אם תהיה נחותה מקצועית תתן זהות ואופי שאפיינו את מכבי לאורך השנים.
עד אז מכבי ת"א תתמקד בפיינל פור הקטן. זה של ליגת העל. כי על הפסד שם לא תעלה השאלה אם הוא כישלון או לא.
לפנייה לכתב/ת 
