מטען הכאב - על ההפסד של יונייטד לצ'לסי / דעה
ההפסד 2:1 לבלוז צורב, גם טעויות השיפוט, הפציעה של רוני והאליפות המתרחקת, אבל למנצ'סטר יונייטד אין את מי להאשים מלבד עצמה. שחקניה איבדו את רוח המועדון, כעת גורלה נח בידי ליברפול. בניטס, עשה טובה לפרגי
זה כואב, אוי כמה שזה כואב. זה לא ההפסד 2:1 לצ'לסי שמכאיב, גם לא האליפות המתרחקת היא שצורבת בפנים. זאת הדרך. דווקא באולד טראפורד, מול הקהל הביתי, נראתה מנצ'סטר יונייטד כמו חבורת ילדים המשחקת מול קבוצה בוגרת.
זה לא אופייני לקבוצה של אלכס פרגוסון. השועל הסקוטי יודע להכין את חניכיו למשחקים הגדולים והחשובים ביותר, וזה מול הכחולים ענה על ההגדרה בצורה מושלמת - קרב ישיר על תואר האליפות. למרות זאת, השדים האדומים אפילו לא הזכירו שדונים חביבים.
בחצי הראשון הציגה יונייטד משחק פושר וחסר מעוף בהתקפה, לצד הגנה אנמית שאפשרה לצ'לסי להחזיק בכדור כרצונה. אם את היכולת ההתקפית הדלה אפשר לתלות בחסרונו של וויין רוני הפצוע, בכל הנוגע להגנה ולמשחק העייף ונטול רוח הלחימה אין תירוצים.
באותן 45 דקות נהנו האורחים מלונדון ממשחק נמרץ, השכילו להיות סבלניים בהתקפה והגיעו ראשונים לכל כדור. כל זאת להזכירכם, ללא דידייה דרוגבה הלא כשיר במאת האחוזים. מי צריך את החלוץ מחוף השנהב, כשיש לך את פלורן מאלודה וג'ו קול הנהדרים וההגנה החלשה של האדומים לצידך.
נכון, היעדרותו של רוני היא הדבר הכי קשה שיכול היה לקרות למנצ'סטר, אבל בסופו של דבר יש חיים אחרי כל כוכב שעוזב/נפצע. רוני עשה זאת בעצמו כשהשכיח את הפורטוגלי ההוא ששיחק ביונייטד בשנה שעברה, כריסטיאנו רונאלדו אחד.
הבחירה של פרגוסון להשאיר את נאני על הספסל ולעלות עם ראיין גיגס הותירה את יונייטד חסרת עוקץ התקפי, אבל הבעיה האמיתית היתה ששחקני המארחת האמינו לכל מה שנכתב בעיתונות לפני המשחק - על כך שללא הכוכב שלהם אין להם מה למכור במשחק הזה בפרט ובמרוץ האליפות בכלל.
כך הם נראו בחצי הראשון, בו כמעט לא סיכנו את השער של פטר צ'ך. אחרי הפסקת המחצית, במהלכה בטח קיבלו את טיפול מייבש השיער מפרגי, עלתה יונייטד אחרת לכר הדשא. אולי לא היה לה את הכישרון של רוני, אבל את הרצון והלחימה שלו היא ידעה לשחזר. אפילו דימיטר ברבאטוב נראה רודף אחרי שחקן יריב במטרה לחלץ כדור.
בסופו של יום הטבלה לא משקרת (74 נקודות לצ'לסי, 72 ליונייטד), אבל לשופט מייק דין היה חלק לא מבוטל בתוצאה. שתי הקבוצות סבלו ונהנו מההחלטות השנויות במחלוקת שלו - שתיהן לא קיבלו פנדלים מוצדקים בחצי הראשון (עבירות על פארק ואנלקה ברחבה), וכבשו שערים לא חוקיים בשני (דרוגבה מעמדת נבדל ומאקדה בידו).
הלב רוצה להאמין שהכחולים ימעדו שוב במהלך חמשת המחזורים שנותרו לסיום, כפי שכבר עשו העונה. כל שנותר לעשות הוא לקוות להחלמה מהירה של רוני ולהחזיק אצבעות ליריבות של צ'לסי. מי יודע, אולי דווקא ליברפול (שיאנית האליפויות יחד עם יונייטד), אם תנצח אותה במחזור הלפני אחרון (1 במאי), תסלול לפרגי את הדרך לאליפות רביעית ברציפות ו-19 סך הכול.
פלטשר מול צ'לסי
צילום: GettyImages imagebank
מומלצים
