אתם בחרתם: המפגע הסביבתי של המדינה

הנגב: מה זה לעזאזל הריח הזה?

פרויקט פארק נחל באר שבע אמור להיות פרויקט הדגל של בירת הנגב, ומושקעים בו מאות מיליוני שקלים. אך בה בעת, בערוץ הנחל עצמו זורמים כבר שנים שפכים המגיעים לנחל מאזור חברון. השפכים הם שפכים תעשייתיים ממפעלי השיש בחברון, ושפכים ביתיים מיישובי אזור דרום חברון. הם זורמים באין מפרע לעבר ערוץ נחל חברון ומשם לערוצי נחל באר שבע ונחל הבשור בואכה חבל אשכול שבנגב המערבי. התוצאה: מטרדי ריח קשים לתושבים, מטרדי יתושים - גם כאלה הנושאים את נגיף קדחת הנילוס המערבי, ופגיעה אקולוגית בנחל.

גם גרוטאות מוצאים על גדות נחל באר שבע. הן הולכות ומתרבות לא הרחק מ"באר אברהם", צלקת מכוערת באזור שאמור להיות אתר תיירות.

(צילום: שי שמואלי)

גם קרינה יש למכביר בבירת הנגב - במיוחד במשרדי המרכז למיפוי, הממוקמים בקריית הממשלה, ששוכנים בדיוק מעל מתחם השנאים המספק חשמל למבנה כולו. בדיקות שנעשו במקום העלו כי רמת הקרינה חורגת בעשרות ואף במאות אחוזים מהרמה המותרת בחוק, והיא מסכנת את בריאותם של העובדים במקום.

באילת, התושבים מתלוננים על סירחון וזבובים שמקורם במכולות האשפה (הצפרדעים) - כאלה שטרם הוחלפו במכלי אשפה המוטמנים באדמה.

מפגע נוסף הם המים המתוקים מהמקלחות המותקנות בחופי הים, ומי ההשקיה של הצמחייה באזור החוף, שזורמים למימי המפרץ. מים אלה כוללים חומרי דשן רעילים וכימיקלים, והם גורמים לחוסר איזון שמונע את התפתחות החי והצומח מתחת למים. (לכתבה ב-mynet)

הדרום: מה זה מסריח, מזוהם ומוזנח?

המפגע הסביבתי הגדול מכולם באשדוד הוא נחל לכיש. הנחל, השוכן בחלקה הצפוני של העיר, הופך מעת לעת למפגע סביבתי קשה. גלישות ביוב או שפכים מהמפעלים הסמוכים גורמים לתמותת דגים ולזיהום. בחודש יולי האחרון הצהיר ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, כי הנחל ייפתח לשיט. עם זאת, חודש לאחר מכן שוב גלש ביוב לנחל, ודגים ללא רוח חיים "קישטו" אותו.

נחל לכיש (צילום: אבי רוקח)

ובנחל שדרות מה מוצאים? בדלי סיגריות, חתול גוסס, כיסא תינוק, מזרון זוגי, ערימה גדולה של אשפה, כורסא בלויה, מדפים מעץ, עוד מזרון, כיסא פלסטיק, בקבוקים, שקיות, קרטונים, רעפים חלודים, שקית במבה, עטיפה של ארטיק, קופסאות סיגריות, כיסא ברזל, עוד שקיות, קרטון חלב. וזוהי רשימה חלקית ביותר.

בגן יבנה, סובלים התושבים מריחות רעים משלל מקורות: בעירת פסולת ממזבלת מושב בצרון, ריח זבל ותערובת מלולי תרנגולי הודו שבקבוץ חצור והפעילות החקלאית בשטחים הפתוחים הסמוכים ליישוב.

ריח מטריד גם את תושבי קריית גת בחמש השנים האחרונות, ומקורו במפעל הקומפוסט הסמוך לעיר, מערבית לצומת פלוגות. הריח החריף גבר כשהחל המפעל לאחרונה למחזר צואת אדם לדשן. התושבים והעירייה החלו במאבק ולאחרונה החל המשרד להגנת הסביבה לנקוט נגד המפעל בהליכים בגין על ניהול עסק ללא רישיון. (לכתבה ב-mynet)

השפלה: הם מכערים את העיר שלנו

בחופי בת ים קיימים כארבעה עד חמישה צינורות חשופים. תפקידו של הצינור הוא להזרים את מי הגשמים לים, אך ברגע שיש הצפה או שאחת המשאבות המזרימות את השפכים והביוב מתקלקלות (מה שקרה בעבר) הצינור מזרים בעצם שפכים של מי הביוב לחוף ואז הופך חוף הים מסוכן לרחצה וקיים איסור חמור להיכנס למים

גשר הולכי הרגל ברחוב ברקת בחולון, בסמוך לחטיבת הביניים על שם גולדה מאיר, ניזוק לפני כשנה מפגיעת משאית שנסעה תחתיו. מעוצמת המכה נפגע הגשר, ולאחר שנבדק בידי אנשי מקצוע נקבע כי הוא מסוכן ויש לפרקו. אך כבר חודשים ארוכים ניצבים שרידי הגשר ומסכנים את הציבור.

ברמלה, עשרה מבנים נטושים במרכז העיר, צמוד לאזור העסקים השוקק, מצחין ומלא אשפה. מזה עשרות שנים משמשים המבנים כמאורות סמים וכמזבלה מקומית. העירייה אוטמת מדי כמה שנים, אך הם נפרצים שוב ושוב, מתמלאים בוץ בחורף ונחשים בקיץ.

גם בנס ציונה, בשכונת יד אליעזר, ישנם מחסנים נטושים, מלאים בפסולת ומפגעים בטיחותיים. בגדר שתוחמת את האזור הנטוש יש פרצה גדולה, וכל החפץ בכך יכול להיכנס לשוטט בין מבנים נטושים והרוסים, בורות לא מכוסים, פסולת רבה וזכוכיות מנופצות. בפרדס מאחורי המחסנים שאריות זבל רבות ובקבוקי שתייה ריקים.

ובראשון לציון: תושבי מערב העיר נהנים מתשתיות ושירותים ברמה גבוהה, ואילו תושבי מזרח העיר הוותיקה יותר נאלצים לעיתים להתמודד עם תשתיות רעועות, העדר מדרכות ובוץ בחורף. (לכתבה ב-mynet)

ירושלים: מצעד האסונות הסביבתיים

התופעה הזו כבר הפכה להיות חלק מנוף הטבע העירוני של שכונות מרכז העיר, ובעיקר בשכונות החרדיות. את האבנים הירושלמיות העתיקות, את תחנות האוטובוסים ואת ארונות החשמל עוטפים אלפי 'פשקווילים' – כרזות קיר שמודפסות שחור על גבי לבן ומעבירות מסרים לציבור החרדי.

עד כמה שכבר נמאס לשמוע ולהתלונן – מתברר שעבור תושבי הבירה פרויקט הרכבת הקלה הוא המפגע הסביבתי הכי משמעותי ומורגש. העבודות נמשכות כמו גם אין סוף המחדלים, שגורמים לעיכובים רבים. אין ירושלמי אחד שמצליח להתחמק מההשפעה של העבודות על שגרת החיים בעיר.

(צילום: שלומי כהן)

שוק מחנה יהודה שינה את פניו בעשור האחרון, והפך לאתר התיירותי פופולרי בעיר, עם בתי קפה, חנויות בגדים, תכשיטים וכלי בית בין דוכני הפירות. רבבות תיירים מהארץ ומהעולם פוקדים אותו בכל חודש. אך את האווירה הססגונית הורס "הפח הסגול" - מכולת זבל ענקית, שמוצבת ממש מול הכניסה הראשית לשוק, מוקפת במיץ זבל ריחני. אי אפשר שלא להגיע לשוק ולהיתקל בריח הנורא ובמראות שללא ספק הורסים את כל האווירה.

מאות אלפי תושבים שמשלמים מיסים וארנונה גרים במזרח ירושלים, אך מדובר באחד המפגעים הסביבתיים הגדולים בירושלים: תשתיות ביוב לא תמצאו שם, גם לא מדרכות. חלק מהשכונות לא מחוברות לחשמל, ובמקום ספסלים שבכלל לא נמצאים שם, תוכלו למצוא ערמות אשפה שרופות שהעירייה לא טורחת לפנות. מחסור במוסדות חינוך ושירות לציבור הם כבר דבר מוכר. 

כששואלים את הירושלמים מהו המפגע הסביבתי בירושלים, כמעט כולם אומרים "הולילנד". גם חמש שנים לאחר שנבנה, מתקשים עדיין תושבי הבירה להתאושש מפרויקט המגורים הגדול על רכס הולילנד. ארבעה מגדלי ענק, עוד אחד לצד ועד כמה שבדרך. "נרדמנו בשמירה", מודים התושבים וחלק מהארגונים הירוקים, לאחר שלא הצליחו למנוע בזמן את הקמתו. (לכתבה ב-mynet)

מרכז: אבק באויר של רמת גן, מזבלה בדרום ת"א

מידי בוקר משכימים תושבי רמת גן לקול זימזום עז ומטריד העולה מרחובות העיר. מדובר במפוחי העלים שמפעילים עובדי התברואה של העירייה, שהופכים כל בוקר לחוויה מפוקפקת למדי, תוך פיזור כמות אבק וליכלוך גדולה ברחבי העיר. הבעיה היא שאותו אבק, מעבר לסכנה שהוא מסב לסובלים מאלרגיות שונות, מכיל גם חיידקים רבים המהווים סכנה בריאותית ממשית.

ובתל אביב: בין כביש הטייסים לבין רחוב ברנפלד בשכונת תל חיים שבדרום מזרח העיר, קיימת מובלעת שעל פי הנראה בשטח אמורה לשמש כשטח ציבורי לתושבים. באותה מובלעת נשתלו עצים שיועדו להפוך אותה לפינת טבע לתושבי האזור, אך בשל הזנחה קשה במקום גדל גם עשב פרא - והמקום הפך עד מהרה למזבלה של תושבי השכונה. פינת טבע? פינת אשפה.

בגבעתיים, מעבר הולכי רגל ששימש את תושבי דרום העיר, סמוך לבית ויזה, הפך לשטח הפקר וחניון, המסכן את התושבים. "המדרכה שבורה, וכל מכונית יכולה פשוט לטפס ולעלות", מספרים תושבים באזור. "זה הפך להיות חניון על חשבון מעבר הולכי רגל, וכולם שותקים", הם אומרים. (לכתבה ב-mynet)

השרון: בין גשם שחור למים עכורים

תושבי שכונת קריית השרון בנתניה מתלוננים על ריחות מסריחים במיוחד העולים מתחנת השפכים שממערב לרחוב לנטוס. התחנה שייכת לחברת מי נתניה, ותפקידה הוא להפריד בין הפסולת המוצקה של הביוב (צואה, ניירות טואלט וכו'), לבין הפסולת הנוזלית (המים). הפסולת המוצקה נאספת בתחנה, ופעם ביומיים מגיעה משאית לפנות אותה.

מפגע סביבתי נוסף בעיר נמצא בחוף סירונית בנתניה. בימים גשומים במיוחד בחורף, מי ניקוז פורצים לגובה של עד מספר מטרים, ומציפים דווקא את האזור בו יושבת מחלקת החופים של העירייה - מתחת לגשר שמעל כביש הגישה לטיילת החוף. מכוניות רבות שמנסות לחצות את המים העמוקים נתקעות שם - ופשוט שוקעות.

תושבים בשכונת חפציבה בחדרה מתעוררים בבוקר ומגלים שהחצרות, החלונות והמכוניות מכוסים ב"גשם של אפר". מתברר שמקור הזיהום הוא בתחנת הכוח "אורות רבין" הנמצאת בסמוך. גם בדיקות במכשירי המדידה והניטור של איגוד ערים לאיכות הסביבה חדרה איששו את מקור התקלה.

"כמויות עצומות של פיח נכנסות לכל פינות הבית. בכל יום אני מטאטא את המרפסת המטונפת מהפיח ומנקה את הרשתות השחורות", טוען תושב השכונה. "אי אפשר ללכת בבית יחפים, בגלל שהרגליים נעשות שחורות. גם אם החלונות סגורים, החלקיקים של הפחם חודרים פנימה. החיים שלנו שחורים כמו הפיח".

בהרצליה - מפגע מסוכן ממש: למבקרים בחוף אכדיה (הדיוע גם בשמו "חוף הנכים"), מומלץ לצעוד בזהירות רבה. לאורך החוף מתרכזות עבודות הפיתוח של טיילת חוף הים, לצד עבודות הקמתה של מעלית נכים המיועדת להקל על אוכלוסייה זו את הירידה לחוף. את שביל הגישה לחוף אכדיה דרום, לבאים מכיוון קניון ארנה וגם לבאים מכיוון מגרש החנייה, מלווה שורה של טרקטורים החוצים הלוך ושוב את מסלול ההליכה, וחשוב לציין שמדובר במסלול ההליכה היחידי המוביל אל החוף. 

משאיות גם ברחוב רמב"ם פינת רחוב בן גוריון, שם בונים קופת חולים חדשה. הן גודשות את הרחוב, הצר מלהכיל אותן, ומתווספות לעומסי החנייה הכבדים שכבר קיימים ברחוב, מה שמביא לכך שמכוניות חונות לצד אבני המדרכה הצבועות אדום לבן, ואפילו על מעבר החצייה הקטן שיש ברחוב, שלא ניתן לחצותו בשל עומסי החנייה. (לכתבה ב-mynet)

קריות וצפון: רועש, מסריח - ומסרטן

בגליל המערבי ובנהריה בפרט נקברו כמויות לא ידועות של פסולת אזבסט שיוצרו במפעל איתנית שנסגר מזמן. אין כמעט פרויקט בעיר נהריה שלא נעצר בשל חשש להימצאות אסבסט. אסבסט פריך גורם לסרטן קטלני, מזותולומיה שמו, והתחלואה בנהריה וסביבתה מסרטן המזותולומיה גדולה עשרות מונים מאשר בשאר אזורי הארץ.

מסיבה זו, גם השימוש במפוחים הוא נושא רגיש בנהריה. בכל עיר המפוחים גורמים למטרדי רעש וריח. אבל בנהריה יש תמיד חשש כי יחד עם האבק המפוחים יעלו לאוויר - הישר לכלי הנשימה של הילדים - גם אסבסט פריך. האופוזיציה העירונית כבר ניסחה הצעה לסדר לקבוע לעירייה להפסיק לאלתר את השימוש.

במשך שנים מזהם נחל הנעמן את הים בעכו. הנחל, שנמצא באזור הדרומי של העיר, נשפך לים ומזהם אותו כתוצאה משפכים רעלים המוזרמים אליו על ידי מפעלים באזור. מספר פעמים במהלך השנה, במיוחד בעונת הרחצה, מורה משרד הבריאות על סגירת החופים. הסובלים העיקריים הם כמובן תושבי העיר, הנאלצים לכתת רגליהם לחופי רחצה בערים השכנות.

מפרץ חיפה (צילום: אחיה ראב"ד)

מפגיני ארגון הקואליציה לבריאות הציבור הפגינו לאחרונה באזור צומת קרית אתא, בטענה שהסירחון המוכר לכולם מהאזור מקורו במפעל פרוטרום. .אך לא מדובר רק בריח: לפני מספר חודשים האירה הקואליציה בזרקור עז את מפגע זיהום האוויר באזור הקריות. מחברי הדו"ח טענו כי באזור חיפה והקריות קיימת יותר תחלואת ילדים מאשר באזורים אחרים בארץ, בשל זיהום האוויר.

וגם היתושים עולים לסדר היום, עם בוא חג האביב. לאחרונה הגישו חברי מועצה בקרית ביאליק הצעה לסדר, בה הם ביקשו לדון בניקוי נחל הגדורה ומניעת מפגעי יתושים לפני האביב. (לכתבה ב-mynet)

הגליל: ירוק, אבל ממש לא מספיק

אתר תאנים הוא אתר הטמנה לפסולת מוצקה הנמצא סמוך ליישוב עמוקה, ומרוחק רק קילומטר אחד מבתיה הצפוניים של חצור הגלילית. נפח ההטמנה באתר הזה אמור להספיק לעוד כ-10 שנים, ומשום כך הוחלט על הקמת אתר תאנים ב', שאמור להיות אתר מחזור של פסולת מוצקה, ואתר ייצור חשמל מביו-גז.

אבל הרעיון של הקמת תאנים ב' נתקל בהתנגדות עזה מצד גורמים שונים: תושבי עמוקה טוענים כי אתר ההטמנה תאנים א' הוא מפגע אקולוגי היוצר מטרדי ריח קשים. להתנגדות אנשי עמוקה הצטרפו גם המועצה המקומית חצור הגלילית והקרן הקיימת לישראל.

נחל חרוד, שזרימתו מתחילה בגבעת המורה וממשיכה עד לעמק חרוד ובקעת בית שאן, הפך בשנים האחרונות לפח אשפה עבור מספר מפעלים באזור, אשר נוהגים להזרים אליו פסולת ושפכים כימיים. מבדיקה שערכה עמותת "צלול" באזור הנחל, נמצאו בו בין היתר מיכלים אשר הכילו חומרי הדברה, ונמצא כי ישנה רמה גבוהה של קוליפורמים צואתיים. לעובדה זו מתווספת הידיעה כי הנחל בסופו של דבר זורם אל הירדן הדרומי, ולבסוף אל ים המלח – וגורם גם לזיהומם.

חושבים שהאוויר במושבים בריא יותר? תחשבו שנית. ברובם של יישובי עמק יזרעאל קיימת בעיה חמורה של לוחות אזבסט שבורים או מפוררים. כידוע, סיבי אסבסט נמצאים כגורמים לסרטן מסוג מזותליומה ולמחלות נשימה קשות.

והאוויר בטבעון - גם הוא לא נקי. רמת זיהום האוויר בקרית טבעון היא מהגבוהות בארץ. בדיקות מצאו שאיכות האוויר שמקורה במכלי הדלק של חברת תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה) עומדת בדרישות המשרד להגנת הסביבה. אך ישנם גם מפעלי מפרץ חיפה, שחלקם פולטים זיהום רב ואף חרגו מתקני המשרד. בטבעון כמות חולי הסרטן גבוהה בצורה משמעותית מהממוצע הארצי כשברחובות מסוימים, כמו אמנון ותמר והרקפות, הפונים אל המפרץ, הגיע המצב לידי כך שבכל בית יש או היה חולה סרטן.

ועוד מפגע - התשלום בחופי הכנרת, שהופך אותה לאופציה יקרה לחופשה גלילית, בהשוואה לפארקי מים שונים הנמצאים ברחבי הצפון. לטענת בעלי החופים אחזקת החוף הפכה ליקרה יותר, וכך גם דרישות הממשלה, אך רוחצים רבים החליטו להצביע ברגליים ולא לרחוץ בחופי הכנרת. (לכתבה ב-mynet)