במי נשים מבטחנו?

ח"כים דורשים לכתוב "באלוהים נשים מבטחנו" על השטרות החדשים. אסף וול תוהה באיזה אל מדובר ומה ההבדל בין אלה שביטחונם אמנותם לליגת הבוטחים-החובבים האמריקנים

אסף וולפורסם: 06.04.10 , 00:00

מדי זמן מה עולה הצעה זו על סדר היום. יש הדורשים שעל כל שטר עברי יתנוסס הכיתוב "בעזרת ה'", או "באלוהים נשים מבטחנו". על פי הפרסומים אני מתבשר כי מי שדחף ראשון את ההצעה היו חברי כנסת מש"ס. גם חברי כנסת דתיים וחרדים אחרים מנסים באחרונה לקדם את היוזמה ואפילו הנגיד פישר מצוטט ב"כיכר השבת" כמודה שיש דיון בעניין.

איני מתפלא כי דווקא ח"כ מש"ס מנסה לדחוף את הצמדת האל לשקל הישראלי. כבר אמר על כך הקומיקאי ג'ורג' קרלין: "אלוהים אוהב אותך. הוא אוהב אותך והוא צריך כסף!"

כשחקן חיזוק זר לטענה, מגוייס הדוד הבעייתי סם. האחרון טרח להדפיס זאת על כל שטרותיו ולהטביע את מטבעותיו בכיתוב "IN GOD WE TRUST". מדוע אנו, בני עם הנבחר, לא ננהג כך? בדיוק כאן המקום להבדיל בין בוטחים חובבים כאמריקנים, לבין מקצוענים אשר "ביטחונם אמנותם".

האמריקנים, כשביטחונם עומד למבחן, מתגלים כיזמים מזהירים. הם נוהגים לפתוח קווי ייצור למפציצים, להשיק אוניות מערכה ולהכריז על גיוס חובה. אחר כך הם מוחים מעל פני האדמה את דרזדן, הירושימה ונגאסקי ועל הדרך – גם כמה עיירות שדה מנומנמות כהמבורג וברלין. רק במידה ונשאר להם פנאי, כתחביב, הם שמים מבטחם באל. כך למשל נהגו האמריקנים בין ה1 לדצמבר 1941 ועד ה-14 לאוגוסט 1945.

ומה עשינו אנו באותו הזמן כבוטחים מקצועיים באל?

בנוסף, פעמים רבות טענו בכירי הרבנים, כי כיתוב זה מביא לשגשוגה הכלכלי של ארה"ב. היות שלימדוני לעולם להעדיף את ההסבר הפשוט לכל תופעה, אני מעט חולק עליהם. את השגשוג הכלכלי מביאה בין היתר הגישה כי אין ארוחות חינם. במידה שיסכימו גדולי הדור לאמץ בעניין זה את המדיניות האמריקנית, הנני מתחייב לציין באופן אישי על כל שטר ושטר "נ נח נחמן מאומן".

סוגיה נוספת היא עניין זהותו של האל. באיזה אל נשים מבטחנו? אלוהים של חב"ד או זה של הליטאים? באל האשכנזי או הספרדי? באלוהי שפינוזה או באלוהי הרב עובדיה יוסף? ב"אל הנח"ל" או ב"אל המעיין"? עד שלא יובהר מי הם אותם אלים ומה היא האג'נדה שלהם, לא נוכל לשבצם בגלופות ההדפסה.

כך או כך, כמי שמכיר את המציאות בארצנו, קרוב לודאי שבקרוב נזכה לשטרות חדשים ואלוהיים. סופרי סת"ם יציינו זאת ידנית על כל שטר ושטר תמורת תשלום סמלי של 30% מערכו. משגיחי כשרות מיוחדים ימונו לפקח על מנהגי הקדושה שיחלו מעתה על כספנו וגניזה מיוחדת לשטרות שהתבלו תוקם מן הסתם בפתח בית החולים ברזילי (אם כבר התפנה שם מקום).

אך האם מישהו בכלל שאל את אבינו שבשמיים אם בא לו שנישען עליו כל הזמן? עד איזה גיל נמשיך לגור אצלו? ואולי קצת נמאס לו להיות אב חד-הורי? אולי הוא פעם אחת רוצה שנלמד להסתדר בלעדיו, שפעם אחת נבטח קצת בעצמנו?

עד אז תתקיימנה בישראל שתי קבוצות: של אלו השמים באל מבטחם ושל כל היתר, אלו הנדרשים לשלם במזומן.