תרומת ביציות: "הבטיחו צעירה, קיבלנו מבוגרת"
שמרית ודורון ניסו במשך שנה וחצי להביא ילד, עד שהגיעו לד"ר אלי גבע שהבטיח להם, לדבריהם, תרומת ביציות מפקחית טיסה צעירה. כעת הם תובעים אותו: קיבלנו במקום זה תרומה מאלמונית מבוגרת. ד"ר גבע בתגובה ל"ידיעות אחרונות": "דוחה את הטענות"
"כשנודע לי שלא אוכל להביא לעולם ילדים מהביציות שלי ושאני זקוקה לתרומת ביצית - הרגשתי שחרב עליי עולמי. כשהתברר לי שאני בהריון מתורמת שלא בחרתי - הרגשתי שוב שהקרקע נשמטת תחת רגליי. הרגשתי חרדה על כך שאני לא יודעת מה באמת גדל ברחם שלי."
שמרית לא העלתה על דעתה שתהיה לה בעיה להיכנס להריון. אמה ילדה אותה בגיל מבוגר, והיא הייתה משוכנעת שגם היא תוכל להמתין עם ההריון, "לפחות עד גיל .38 זה היה הדד ליין שהצבתי לעצמי," היא אומרת. אבל כשניסתה להיכנס להריון גילתה שהיא סובלת מהפסקת וסת מוקדמת (מנופאוזה.(
"זו הייתה עבורי הפתעה גדולה," היא אומרת. "לקח לי הרבה מאוד זמן להתאבל על כך שלא יהיה לי ילד ביולוגי. בהתחלה חשתי שאני לא אישה. פחדתי שאף גבר לא ירצה אותי. אבל כשפגשתי את דורון, בן זוגי המדהים, הוא הבהיר לי נחרצות שירצה אותי כך או כך."
דמות להזדהות איתה
שמרית ודורון ניסו במשך שנה וחצי להביא לעולם ילד משותף. פעמיים ניסו בעזרת טיפולי הפריה חוץ גופית, אך הניסיונות לא צלחו. הכמיהה העזה לילד
משותף הביאה את בני הזוג להבנה שהם זקוקים לתרומת ביצית - כך הגיעו לד"ר אלי גבע. לשמרית ודורון היה חשוב להרות דווקא מתורמת ביציות מזוהה. ד"ר גבע הבטיח להם, לדבריהם מסלול ייחודי הנבדל ממסלולים שמציעים רופאים ישראלים אחרים - מסלול של תרומת ביציות מתורמת מזוהה. אבל לטענתם הדברים לא התגלגלו כפי שהובטח להם, ובימים האחרונים הגישו בני הזוג תביעה נזיקית בבית משפט השלום בתל אביב, באמצעות עורך הדין דני סרור, בגין פגיעה באוטונומיה והיעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי.
"באופן לא יאומן," מציין עו"ד סרור בכתב התביעה, "רק לאחר שהוחזרו עוברים לרחמה של התובעת ולאחר שנמסר לתובעים כי נשמרו בעבורם עוד שלושה עוברים מוקפאים להריונות עתידיים, גילו התובעים לתדהמתם כי הביציות שהופרו לא היו של התורמת המזוהה, כי אם של תורמת אחרת, אשר זהותה עד למועד הגשת התובענה אינה ידועה לתובעים. חמור מכך, המידע כי הביציות בהן נעשה שימוש לא היו של התורמת המזוהה הוסתר מהתובעים על ידי הנתבעים ביודעים ובמכוון, ורק לאחר שהמידע נתגלה לתובעים באקראי הודו בפניהם הנתבעים ואישרו נכונות המידע."
בני הזוג מספרים שהיה להם מאוד חשוב לקבל תרומת ביצית מתורמת מזוהה. בתחילה שקלו לפנות למרפאה בארצות הברית שמאפשרת תרומות מזוהות. "הנושא באמריקה מאוד מפותח. יש שם מרפאות שאת יכולה לקבל המון מידע על כל תורמת, אבל המחיר הוא 35 אלף דולר. זה היה מעבר ליכולות שלנו," מסביר דורון. "לי היה מאוד חשוב ללכת על תורמת מזוהה," מדגישה שמרית, " רציתי מישהי דומה לי בתכונות. היה לי חשוב להזדהות עם דמות. היה לי חשוב לדעת שהתורמת חכמה," היא אומרת ודורון משלים את דבריה: "כשאתה בוחר תורמת ביצית לילד שלך, חשוב לדעת שהיא נראית טוב. חשוב לדעת מהן התכונות שלה ומהם התחביבים שלה."
אל ד"ר גבע הגיעו שמרית ודורון בעקבות המלצות שהתפרסמו על אודותיו בפורומים באינטרנט. "אצלו לא היה צורך להמתין בתור של עד שמונה חודשים כמו אצל האחרים," מספר דורון, "אצלו ההמתנה הייתה בת חודש וחצי בלבד. הוא גם הבטיח שהוא נפגש בעצמו עם התורמות, מכיר אותן ועושה את ההתאמות. זה היה מבחינתנו הכי קרוב למה שאנחנו יכולים לבקש. כשהגענו אליו וישבנו איתו הוא סיפר שעוד מעט תהיה לו תוכנית חדשה של תורמת מזוהה. היינו ממש בעננים."
התמונות שבאלבום
"סגרנו את כל העניינים הטכניים והחוזיים והגענו לשלב הבחירה. קיבלנו ממנו קלסר עם תמונות ראש של עשרים נשים. גבע הבהיר לנו שאנחנו הראשונים במסלול והראשונים שרואים את הקלסר. הוא הבטיח לנו שהתורמת שנבחר תהיה שלנו באופן בלעדי. זה מאוד שימח אותנו לדעת שהתורמת שלנו לא הופכת להיות מפעל לביציות, ושלא יהיו לילד או לילדה שלנו חצאי אחים."
"הוא איפשר לנו לשבת בפרטיות בחדר נפרד ולעלעל בתמונות. מתחת לכל תמונה היה רשום מאיפה אותה תורמת, מה גילה, מהם התחביבים שלה ואם יש לה ילדים.
לפי ההנחיה של ד"ר גבע הבנו באופן חד משמעי שאנחנו צריכים לבחור שלוש נשים ולדרג אותן, כשהאופציה הראשונה היא הבחירה שלנו ואותה אנחנו נקבל, אלא אם יקרה משהו יוצא דופן שלא יאפשר לתורמת באותו היום לתרום. בכל מקרה של תקלה לא צפויה הובהר לנו שיידעו אותנו. על התורמת שבחרנו היה רשום שהיא פקחית טיסה. הייתה תמונה שלה והיא נראתה לנו הכי מתאימה. בחרנו שתי תורמות נוספות ודירגנו אותן כמספר שתיים ושלוש."
בתאריך שנקבע נסעה שמרית למרפאה בקייב שבאוקראינה. יחד איתה נסע ד"ר גבע ומספר נשים נוספות שהגיעו איתו לתהליך החזרת עוברים.
"ביום הטיפול פגשתי בקייב זוג נוסף שגם הגיע עם המסלול של התרומה המזוהה," מספרת שמרית, "הם היו במלון סמוך. לא דיברנו הרבה, אבל בשלב כלשהו ניגשתי אל האישה ואמרתי לה שאני רוצה לשאול אותה משהו. היא שאלה אותי: 'את רוצה לדעת את מי בחרתי'? היא אמרה לי שהיא בחרה את זאת שהייתה הכי דומה לה. זה הדליק אצלי נורה אדומה כי היא הייתה מאוד דומה לתורמת שאנחנו בחרנו. הייתה לי תחושת בטן שמשהו לא כשורה. כשהיינו בדרך חזרה לישראל ביקשתי את מספר הטלפון שלה. התקשרתי אליה ארבעה ימים אחרי שהגענו לארץ. ואז התברר שגם היא בחרה את פקחית הטיסה שלנו. ואז הכל התפוצץ. שתינו הזדעזענו מאוד. התברר לי שהם ראו את האלבום כשבועיים לפנינו ושלא היינו הראשונים כפי שד"ר גבע אמר לנו. התרעמנו על העובדה שקיבלנו את אותה התורמת, אבל אמרנו אחת לשנייה שלפחות קיבלנו את מה שרצינו וזה מה שחשוב."
"היא היתה אמורה להיות בת 27"
"בשבוע השישי הלכתי לבדיקת אולטרסאונד אצל ד"ר גבע, ועל פלט הבדיקה הוא רשם לנו את תאריך הלידה של התורמת. זה פקטור משמעותי, כיוון שככל
שהתורמת מבוגרת יותר צריך לבצע יותר בדיקות במהלך ההריון. בדרך חזרה הביתה גילינו שהתאריך שרשם ד"ר גבע לא תואם את גיל התורמת כפי שהוצג לנו באלבום התמונות - לפי ההבטחה היא הייתה אמורה להיות בת ,27 ולפי מה שרשם היא בת ."34
כמה ימים לאחר מכן קיבלו שמרית ודורון שיחת טלפון מהנתרמת שפגשו באוקראינה. "היא אמרה לי' :גבע אמר שקיבלתם את התורמת שבחרתם כאופציה שנייה. הוא אמר שאת יודעת שלא קיבלת את פקחית הטיסה.' פרצתי בבכי. לא הבנתי מה קורה. פתאום מתברר לי שאני בהריון מתורמת אחרת. הרגשתי חרדה גדולה בשל חוסר הידיעה מה באמת נמצא בבטני. חרדה שליוותה אותי לאורך כל ההריון."
מספר שבועות לאחר מכן ניאות ד"ר גבע להיפגש עם דורון. "המפגש היה טעון ביותר," נזכר דורון, "ד"ר גבע הביא את הקלסר וניסה להסביר מי התורמת. הטיעון שלו באותה שיחה היה שבחרנו שלוש אופציות והיינו אמורים לקבל אחת משלושתן. אבל הבהרתי לו שמעצם הדירוג זה ברור שיש עדיפות וזה לא מה שהובטח לנו. הרי זה סותר לחלוטין את המשמעות של תורמת מזוהה אם 'משלוש יוצאת אחת' מבלי ליידע אותנו. עד היום אנחנו לא יודעים מי התורמת שלנו."
בני הזוג מתגוררים במושב פסטורלי ושקט בצפון הארץ. בסלון המרווח יושבת נגה בת השנה ומשחקת בקוביות. באופן מפתיע, נגה דומה להפליא לאמה, שמרית. למי שמתבונן מהצד קשה לנחש שנוצרה מביצית של אישה אחרת וכי אינה בתה הביולוגית של שמרית. מדי כמה דקות נגה מפסיקה לשחק בסלון ומתקרבת אל אמה. כורכת ידיה סביב האם ומבקשת לינוק. "אנחנו מרגישים דואליות רבה כלפי ד"ר גבע. הטרגדיה הזאת הובילה אותנו, אחרי הכל, לשמחה ולאהבה הגדולה של חיי," אומרת שמרית ומנשקת את נגה על מצחה, "יש לי היום ילדה מדהימה וזה העיקר."
דורון מתבונן בתמונה המשפחתית החמימה שלו ומחייך. עם זאת, למרות האושר הגדול שמציף אותו מאז לידתה של נגה, הוא מדגיש עד כמה חשובה לו התביעה: "אף אחד לא ממרר לי את החיים ולא נשארתי בלי גרוש. אבל זה משהו שאני חושב שצריך להילחם עליו למען הצדק."
ד"ר גבע: "אני דוחה את הטענות"
ד"ר אלי גבע דוחה בתוקף את הטענות שמועלות נגדו בכתב התביעה: "טרם קיבלתי את התביעה. ברור שברגע שאקבל אותה, אלמד את התביעה ואגיב
בהתאם. יחד עם זאת, לאחר שקראתי את תקציר השאילתא העיתונאית, אני דוחה מכל וכל את כל הטענות המועלות בו נגדי. אני מייצג מרפאה מסודרת, הפועלת על פי חוק ומגבה את צעדיה במסמכים משפטיים חתומים כדת וכדין.
"אדגיש כי כל שעומד כנר לרגליי הוא טובת המטופלות ואני בהחלט מעניק את הטיפול המוביל בתחום. זה שנים שהמרפאה מצליחה להביא לתוצאות גבוהות במיוחד ומסבה אושר לאלפי זוגות אשר הביאו ילדים לעולם בזכות צוות מקצועי, אנושי וחם, ששם בראש מעייניו את טובת המטופלות. המרפאה תמשיך ותעניק תקווה ואושר לזוגות רבים בישראל."
לפנייה לכתב/ת 
