מחאה זה כואב

מנהיגים חובבי אמנות זה תמיד טוב, אבל יתכן שעבדולאי וואד קצת הגזים הפעם. נשיא סנגל השיק בסוף השבוע האחרון את האנדרטה העצומה "הרנסנס האפריקני" בעיר הבירה דקאר לשביעות רצונו הגדולה, מול מחאה ציבורית גדולה לא פחות.

לצד טענות על בזבוז כספים משווע, יצאו ראשי הקהילה המוסלמית במדינה וקבעו כי האנדרטה שמציגה גבר, אישה ותינוק (במיטב המסורת הפורמליסטית הרוסית דווקא) היא עבודת אלילים. אחרים סבורים כי מדובר בעוד אקט של פולחן אישיות של כבוד הנשיא. אפשר להבין אותם: הוא זה שהשקיע בפסל כ-28 מיליון דולר, סכום שיכול היה לסייע לרבים מעניי המדינה.

זה אמנות, זה. אנדרטת "הרנסנס האפריקני" (צילום: AFP)

בטקס ההשקה של האנדרטה הענקית (שמתנשאת לגובה 50 מטרים - גדולה במידותיה אף יותר מפסל החירות בניו יורק) נכחו נשיא זימבבווה רוברט מוגאבה, נשיא חוף השנהב לורן גבאבו וכן נציגים מדינות רבות אחרות, שהגיעו לחגוג את יום החמישים לעצמאותה של סנגל מצרפת.

לא לקלקל את החגיגה. טקס ההשקה של האנדרטה (צילום: רויטרס)

לצד הביקורות הפוליטיות, הדתיות והכספיות, עוררה האנדרטה גם ביקורת אמנותית; האנדרטה שהוקמה על ידי פועלים שהובאו מצפון קוריאה הרי שואבת את מקורותיה התרבותיים מרוסיה הסובייטית, לא מההוויה האפריקנית המקומית. "כל עבודה אדריכלית גוררת מחאות, ממש כמו מגדל אייפל בפריז", אמר סנאטור מקומי, מתומכיו של וואד.

סנגל של מטה, רוסיה של מעלה (AFP)

וינה דלורוזה

כולנו מכירים את הוויה דלורוזה שעבר ישו בירושלים לפני אלפיים שנה בדרכו לצליבה. ובכן, דרכו של אמריך וייסנברגר היתה קצרה יותר, אך מסוכנת לא פחות. אמן הפרפורמנס האוסטרי עורר מהומה בסוף השבוע האחרון כשטיפס על קתדרלת סנט שטפן בוינה (שטפנסדום) ותלה עצמו כשהוא מחופש למחולל הנצרות הצלוב בגובה עשרים מטרים. 

כמו ישו. וייסנברגר (צילום: AP)

עשרות תושבים ותיירים שפקדו את הכיכר שבכניסה לכנסיה הידועה נדהמו למראית המחזה הלא צפוי, גם לנוכח מספר לא מבוטל של שוטרים ומכבי אש מקומיים שהוזעקו למקום כדי לפנותו. אחרי כרבע שעה הסתיימה התקרית ווייסנברגר הוסר בכוח מהקונסטרוקציה שהתקין לעצמו. השוטרים שתיפסו בעקבותיו השליכו אותו לעבר מזרן אוויר שהציבו כוחות כיבוי האש מתחתיו בחזית הקתדרלה.

על הגובה. וייסנברגר בחזית הקתדרלה (צילום: רויטרס)

על מה ולמה כל המהומה? "ביום בו ישו נצלב, צלבתי את עצמי במקום כל אלה שסבלו 'מוות חברתי'. הם ראויים לתשומת הלב והסימפטיה שלנו", מסר האמן בהודעה לעיתונות שפרסם בעקבות מיצגו הפרובוקטיבי. בכך הסביר כי צליבתו נעשתה במחאה על פשעי המין של כמרים קתוליים המתגלים חדשות לבקרים במדינה.

מחאה זה כואב. וייסנברגר התלוי והצלוב (צילום: רויטרס) 

גם לאוקסנה יש ביצים

בניגוד לאוסטריה, באוקראינה דווקא מכבדים את מוסדות הדת ומשתדלים שלא לדרוך על ביצים. מאות כאלה עשויות עץ הוצבו בפיתחה של קתדרלת קייבו-פצ'רסקאיה לברה, לרגל חג הפסחא החל ב-2 באפריל.

מאס מלכת הביצה. היצירה בקייב (צילום: AFP)

האמנית המקומית אוקסנה מאס אספה כ-3,000 ביצים וצבעה אותן כנהוג במסורת הנוצרית ובמיוחד במדינות מזרח אירופה. לאחר שסיימה את עבודתה על כל ביצה באופן פרטני, ערמה אותן לכדי ביצה אחת גדולה. במקרה זה לכמרים לא היתה שום בעיה. רבים מהם יצאו להתרשם מהפלא הצבעוני.

אפילו הכמרים מבסוטים. 3,000 ביצים מעצים (צילום: AFP)

להיזהר לא לדרך על הביצים. מבקרים מסוקרנים (צילום: רויטרס)

החוליה החסרה?

בשבוע שעבר דיווחנו על עזיבת "בת הים הקטנה" את נמל קופנהאגן לטובת יריד "וורלד אקספו" בשנגחאי, שם תייצג את דנמרק. עשרות התושבים שנפרדו מהפסל הנודע של אדוארד אריקסון נדהמו בוודאי לגלות כי את מקומה של העלמה המצודדת תפס שלד בדמות נימפת ים - חציו אדם, חציו דג.

אבות אבותיה של בת הים? (AFP)

מי? מה? למה? פתרון התעלומה נובע באופן טבעי מה-1 באפריל - חגם של יוזמי המתיחות למיניהם. הפעם גם אנשי המוזיאון להיסטוריה טבעית של קופנהאגן הרשו לעצמם להיות כאלה. הם אלו שהניחו את השלד הגרוטסקי משהו (וגם פינו אותו אחרי שעתיים). בהודעה לעיתונות נמסר כי מדובר בשריד יחיד במינו של אדם-דג שנמצא אי שם במאה ה-17. "חציו נבנה משלד אדם וחציו השני מזנב דג חרב", הסבירה מנהלת המוזיאון את המתיחה.