מחקר ישראלי: גן שמגדיל את מתיקות העגבנייה
ידיעה משמחת לאוהבי העגבניות: מדענים מהאוניברסיטה העברית רשמו פטנט על פיתוח חדש שיאפשר להגדיל את יבול העגבניה בצורה משמעותית ויהפוך אותה למתוקה יותר
מידי שנה מגדלים בעולם עשרות מיליוני טונות של עגבניות בשווי של יותר משני מיליארד דולרים, וכעת פיתוח חדש של מדענים מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית יגדיל עוד יותר את יבול העגבניות תוך שיפור מתיקותן.
את המחקר ערכו הדוקטורנט אורי קריגר ופרופ' דני זמיר מהאוניברסיטה העברית, יחד עם ד"ר זק ליפמן ממעבדות קולד ספרינג הרבור בניו-יורק. החבורה גילתה כי גן יחיד, החיוני ליצירת תפרחת בצמח העגבנייה, מגדיל את יבול הצמח ביותר מ-60%.
הגן נמצא במהלך מחקר גנטי ותוצאותיו פורסמו בכתב העת Nature Genetics. המחקר התמקד בפענוח תופעת און-כלאיים (Hybrid Vigor) שזוהתה כבר על ידי צ'ארלס דרווין. בתופעה זו לצאצא של שני צמחים בעלי קירבה גנטית קצב צמיחה ויבול טובים יותר משל הוריו. אחד ההסברים לתופעה מציע כי היא נובעת מאינטראקציה ייחודית בין שני עותקים שונים של גן מסוים, אולם עד למחקר לא זוהו גנים כאלו.
דנ"א של עגבניה
כדי לאתר את הגן המיוחד שיגביר את היבול השתמשו החוקרים במאגנר גנטי המכיל כ-5,000 קווי עגבנייה מוטנטים. כל אחד מהקווים מכיל בממוצע גן פגום יחיד אך הוא זהה ביתר הרכבו הגנטי לזן התרבותי של העגבניות (זן שנוצר מהכלאה מלאכותית למען שימושם של בני אדם). הקווים השונים נבדלים בתכונות כגון צורת הפרי והעלים, צבע הפירות וכו'.
החוקרים הכליאו את הזן התרבותי עם קווים מוטנטים שונים ובדקו את היבול הניתן: "שתלנו את הניסוי בשני אזורי גידול שונים ובחנו האם המכלואים (צמחי העגבניות המוכלאים שהתקבלו) שמכילים עותק אחד תקין של גן מסויים ועותק נוסף עם מוטציה, יכולים להביא לשיפור תכונות שונות בצמח בהשוואה לזן התרבותי" מסביר קריגר. "כשהגענו לשדה לראות כיצד התפתחו הצמחים, זיהינו בקלות את הצמח שנתן את התנובה הגדולה ביותר כיוון שפשוט לא היה ניתן להרימו בידיים".
יותר עגבניות ויותר מתוקות. עורך המחקר אורי קריגר (צילום: ז'ק ליפמן)
הגן שנמצא מביא לשדרוג נוסף בעגבנייה - היא מתוקה יותר: "שיח העגבנייה יכול לייצר רמה מוגבלת של סוכרים אותה הוא מחלק בשווה בין פירותיו" אומר קריגר. "לכן, סברנו תחילה כי היבול הגדול שקיבלנו יפגע במתיקות הפרי".
אולם, להפתעת החוקרים, הגן שמצאו גרם לעלייה של 20% ברמת הסוכר המסיס בפירות. עובדה זו תשמח במיוחד את יצרני הקטשופ, שיצטרכו לפנות לאוניברסיטה העברית שרשמה את הטכנולוגיה החדשה כפטנט ייחודי.