מה חיפשה המשטרה בחברה שבנתה את הולילנד?

פרויקט "הולילנד". החברה הפסידה ב-2009 סכום של 21.7 מיליון שקל (צילום: שלומי כהן, "ידיעות ירושלים")

החברה שבשליטת ז'יל פלדמן הייתה מעורבת בשני פרוייקטים שנויים במחלוקת, שאחד מהם כבר הניב כתב אישום על קבלת שוחד: הראשון הוא פרוייקט פארק הולילנד, שהוקם בתחילת העשור בדרום-מערב ירושלים, במקום בו עמד בעבר המתחם התיירותי המפורסם "הולילנד" שכלל מלון ודגם של ירושלים בימי בית שני.   

תוכנית הבנייה כללה העתקה של הדגם והרס של המלון ושל מספר וילות שנבנו לידו, וכן של החורשות שמסביבו (שהיו חלק ממתחם עמק הצבאים) והקמה של מלון חדש ושכונת מגדלים במקומם. השכונה כוללת מגדל בן 32 קומות, ועשרה מגדלי דירות נוספים בני 12-18 קומות הבנויים על צלע ההר. עוד מתוכננת הקמתם של מגדל ענק נוסף בעל 32 קומות ושני מגדלים נוספים. הקרקע במקום שייכת לאדריכל והיזם הלל צ'רני, והפרוייקט הוקם בידי שותפות של חברת פולאר שהייתה אז בשליטת קבוצת שפ"ק, קבוצת קרדן ובנק לאומי.

הארגונים הירוקים, בראשות החברה להגנת הטבע, וחלק מהתושבים באזור, התנגדו להקמת הפרוייקט בחריפות. הירוקים טענו כי הקמת השכונה כרוכה בהרס מרקם הטבע העירוני הפתוח, צמצום בהיקף השטחים הירוקים המעטים של הבירה, הרס בית הגידול של צבאים ובעלי חיים נוספים, כריתת עצים עתיקים וכן שהיא מכערת את הנוף ומנוגדת גם לאווירה האורבנית של ירושלים, המאופיינת בבנייה נמוכה הצמודה להרים ומהווה חלק מהם.

הפרוייקט השני הוא התוכנית, שטרם יצאה לפועל וספק אם תצא, להקים דירות יוקרה במתחם הזרע שליד צומת מסובים, בפאתי פארק אריאל שרון, מתחם הטבע והפנאי שמוקם על גבעת חירייה במקום המזבלה. התוכנית, שהייתה אמורה לכלול כ-2,000 יחידות דיור, נדחתה על ידי הוועדה המחוזית והארצית לתכנון ובנייה, בלחץ הירוקים וראשי הערים בגוש דן, המתנגדים להקמת בתים בפארק. היזמים עתרו לבית המשפט, שהתיר להם לבנות כ-300 יחידות בלבד, והם עדיין מנסים להגיע להסכמה שתאפשר להם לבנות כמה שיותר דירות בפארק.

החברה דיווחה על הפסד של 65.9 מיליון שקל בשנת 2009, זאת לעומת הפסד של 90.9 מיליון שקל בשנת 2008. חברת הבת הזרע, העוסקת בגידולים חקלאיים, הרוויחה בשנת 2009 5.7 מיליון שקל. חברת ליש הפסידה 9.9 מיליון שקל ואילו חברת הולילנד פארק הפסידה ב-2009 סכום של 21.7 מיליון שקל.

עד לאחרונה ניהלה החברה מו"מ מול מחזיקי האג"ח שלה, שאיימו לדרוש מהחברה פירעון מיידי. החברה הגיעה לפשרה עם מחזיקי האג"ח, שכללה העמדת "כרית ביטחון" של 20 מיליון שקל לטובת המחזיקים.