עדיף גיוון על עובדים משוכפלים - זה טוב לעסקים

הסתכלו סביבכם: עד כמה הצוות שאתם מנהלים מגוון, ומורכב מאנשים שונים, מרקעים ודתות שונות? עד כמה מיוצגים בו המגזרים, העדות, המינים, הגילאים, הדתות, רמות ההשכלה? מניסיוני בעבודה מול ארגונים רבים וגדולים, אני יכולה להעיד שהרבה פעמים צוותים, אגפים, מחלקות – בנויים מאנשים הדומים זה לזה ברקע, בגיל, בידע המקצועי, ובהשכלה.

• רוצים קידום? קיראו בערוץ קריירה
•  סעיפים לא חוקיים בחוזה עבודה: זהה - והימנע
• כך תצליחו בראיון עבודה
  

זה לא שיש תוכנית או כוונה כזו – אלא שדומה מושך דומה, ולמנהלים וגם למגייסות, יש נטייה לצפות שמועמד לתפקיד מסוים יהיה דומה להם.

ואז בעקבות הציפייה לדומה, הם גם יבחרו בדומה. בפסח הזה, שאחת העובדות שלי, מריה הנוצרייה, לא חגגה – בחנתי את התפיסות שלי כמגייסת כלפי מי שאינם דומים לי, ובעיקר בדתם. בדרך כלל אנחנו מניחים שבתור חילונים אנחנו נקיים משיפוט מוקדם כלפי אנשים מדתות שונות או כלפי דתיים.

 גם אני חשבתי ככה. התבדיתי.

לפני תקופה קצרה ריאיינתי עובדת בארגון גדול, שהיתה מועמדת לקידום. ואני שמחזיקה מעצמי אדם בלי תפיסות קדומות, גיליתי שיש לי בכל זאת עמדה קדומה או תפיסה שקשורה לדת: בחורה חרדית בארגון שהרוב המוחלט של עובדיו הוא חילונים, שאלתי את עצמי, איך היא תשתלב במחלקה שרובה גברים חילונים? איך היא תסתדר עם השפה, איך הם יגיבו אליה, איך יעשו אירועי חברה עם אוכל לא כשר, איך היא תתמודד עם מנהגים חילוניים שזרים לה?

מחשבות מסוג זה עוברות בראשו של מעסיק כאשר יושב מולו מרואיין חרדי, מוסלמי, מרואיינת נוצרייה, דתייה וכך הלאה: איך הם ישתלבו חברתית? איזו תקשורת תהיה להם עם עמיתיהם, מה הם "יפספסו" בגלל שהם לא מדברים את הקודים של כל השאר? אילו התאמות יצטרכו לעשות בשבילם? וכו' וכו' וכו'...

יותר גיוון - יותר פתרונות

השאלות האלה לא חריגות, ומי שמפסיד מראיית העולם הזו הם המעסיקים, החברות במשק, הארגונים הגדולים. למה?

מחקרים רבים (וגם המציאות עצמה) כבר הוכיחו שיש קשר בין ביצועי הארגון ובין מידת השונות והמגוון שיש בקרב העובדים. ככל שבחברה יש גיוון רחב של יותר של עובדים, כך רמת החדשנות שלה תעלה, דבר שישפיע בהמשך גם על ההצלחה שלה. זאת משום ששונות מרחיבה את מאגר הידע של הארגון, מעשירה אותו בערכים ובהתנהגויות, ותורמת ליצירתיות של מחלקות שלא ידברו ויחשבו כגוף אחד.

בסופו של דבר החברות מייצרות תוצר או שירות שמיועד לכל האוכלוסייה. הוא נועד לענות על צרכי כלל האוכלוסייה והצלחתו תלוייה בקבלתו על ידי כל האוכלוסייה כעונה על הצרכים והרצונות של הצרכנים. ומיהו הצרכן אם לא גם האם החד הורית, גם האשה החרדיה, גם האזרח הערבי, גם יוצאי בריה"מ ואתיופיה, גם צברים וכך הלאה?

כך לדוגמה, במישור הפשוט ביותר: עובד ערבי יכול למנוע טעות של מתן שם עברי בעל "צלצול" שלילי בשפה הערבית  למוצר או שירות; למנוע השקה בימי חג, או בתקופה לא נאותה למגזר ממנו הוא בא, לתת מושג טוב יותר על הצרכים, והנורמות הנהוגים במגזר, וכך הלאה.

כך, אם קיימים במערכת עובדים מאותן אוכלוסיות הם יוכלו לכוון טוב יותר את מאמצי הארגון. הארגון מצידו יוכל להימנע מכישלונות שאינם מחוייבי המציאות. הרקע השונה הוא שמאפשר את ההפריה המיטבית של כל עובדי הארגון.

איך היה נראה עולם העסקים, הטכנולוגיה, ההשקעות והפרסום אם כל מנהליו היו דומים אחד לשני בחשיבה, ומדברים באותה שפה? אני לא יודעת ולא רוצה לחשוב על זה. הרב-תרבותיות מביאה תפיסות עולם, פרשנויות, פתרונות, ונקודות מבט מגוונות לארגון – ואלה פועלים רק לטובתו. ובסופו של דבר, לטובת כולנו.

הכותבת, רינת קרן-הרמן, היא מנכ"לית Mind, גיוס עובדים מקצועי וייעוץ ארגוני.  

מובטלת ורוצה לחלוק חוויות? אמא עובדת והבוס מקשה עליך? מחפש עבודה?כיתבו לנו טור - אולי נפרסם אותו.