חדש בישראל: שיעור אירובי על עקבים גבוהים

"תתאמני בלהיות זוהרת‭,"‬ מוכיח אותי שלט ענק מעל המראה בסטודיו. אני מביטה בו כשאני מנסה להניף את יד ימין למעלה, להטות את יד שמאל למטה ולעשות איזושהי תנועה מעגלית עם רגל שנתונה בעקב של 12 סנטימטרים. כולן מותחות את רגל ימין, ואני, כמובן, מותחת את שמאל. קואורדינציה אף פעם לא הייתה הצד החזק שלי, אבל עצבים כן. "תתאמן אתה בלהיות זוהר‭,"‬ אני מסננת כלפי השלט שצופה בי באדישות.

זהו ללא ספק האימון הכי הזוי שהייתי בו איפעם: שיעור סטודיו על סטילטו במכון גרייטשייפ בתל-אביב, המיועד לכל אותן נשים המדדות על עקבים ורוצות להיראות כמו גלית גוטמן ולא כמו בת-יענה בגבס. כשלעצמי, אני מהדסת לא רע בנעלי העקב שלי, כל עוד ההליכה נמשכת מהאוטו לקפה או למקום אחר שיש בו איפה לשבת. בכל מצב אחר אני מורחת חיוך על הפרצוף ומייחלת למותו של ממציא העקבים. חותמת לכם שהיה גבר.

הרעיון לעצב את הגוף מבלי ליפול מגובה אימתני נראה לי כמעשה הירואי, שבסיומו אקבל שוקיים מרשימות ותחת לתפארת מדינת ישראל. אכן, קיים חשש סביר שאקבל גם כאבי גב וחבלה בירך, אבל כבלונדינית טיפוסית אני מסלקת מחשבות טורדניות מראשי הקטן.

אי לכך, וגם בהתאם, החלטתי להצטייד בסנדלי עקב נוחים, כאלה שאני רוקדת איתם במועדונים (טוב, לא בדיוק רוקדת, יותר עומדת במקום ועושה תנועות עם הכתפיים כמו כולם‭.(‬ הבטתי בארסנל המחודד והתלבטתי – האם לבחור במגפוני העקב האימתניים ששיחרר אלכסנדר מקווין טרם מותו או שמא אלך על דיור האלגנטיות שחובקות את הקרסול? ואולי כדאי עקב מינורי של 5 ס"מ, כדי שהנפילה לא תהיה אכזרית?

לעצב את הגוף בלי ליפול. בשיעור (צילום: שאול גולן)

מקווין או דיור

הבחירה, מתברר לי, כלל לא פשוטה. נתחיל מזה שאין אצלי מעמד ביניים – או מגדל אייפל או שטוח. העמדתי את אהוביי בשורות לפי גובה, מין ודת ומדדתי אותם בעיניי. המגפונים של מקווין הורסים. אין ספק, הם יהרסו לי את הבריאות. על הדיור חבל לי. אם העקב יישבר אני אמות, והרצועות של פוצ'י עוצרות את זרימת הדם ברגל. הפיפ-טואו השחורות של ניין ווסט מגניבות, אם אני לא לוקחת בחשבון שאחרי שני צעדים מתקלף לי העור, ואלה שקניתי באלדו לגמרי בלתי ניתנות להליכה. מעניין איך הצלחתי ללכת איתן בחנות ולחשוב שהן נוחות. כבר מזמן עלתה בי המחשבה שלאוויר החנויות מוזרמים אדי סמים קשים המטשטשים ומערפלים את הכרתנו, אחרת קשה להסביר איך שום דבר

כבר לא נוח, לא נראה טוב ולא מחמיא לנו בבית מול המראה. בסוף בחרתי בסטיב מאדן. הגבר יודע לעשות נעליים סקסיות, הן נוחות יחסית והן משנה שעברה, כך שאם יקרה משהו לא תהיה לי ברירה אלא לקנות זוג חדש. בחדר ההלבשה פגשתי את פטריסיה ברלינגר, ‭1.81‬ מ' של מבטא ארגנטינאי ושרירים. "אני המורה שלך לשיעור סטילטו‭,"‬ רקדה מולי, מנפנפת בזרועותיה הארוכות בחדווה. אז איפה העקבים שלך? אני שואלת בחשדנות. "אהה‭"!‬ נוערת פטריסיה בצחוק גדול, "איך אני יכולה ללכת עם עקבים? תראי את הגובה שלי, הכפות רגליים שלי כמעט מידה ‭.43‬ תמצאי לי נעלי עקב לכזה גודל, ואני קונה‭"!‬

להישבר או להתמסר 

קצת מוזר להשתתף בשיעור עיצוב על סטילטו, כשרגליה של המדריכה נתונות בעקבים של 3 ס"מ במקרה הטוב. לפטריסיה לא מזיז שרגליי נתונות בסד מעצבים. היא מפשקת את רגליה, בעוד אני מרגישה את שרירי הירך שלי צורחים 'זהירות, מפולת‭'!‬ אני משתדלת לא להחליק לשפגט שיקרע את כל העניינים למטה ובוחנת את הבנות בסטודיו דרך המראה. הפירוש שרובן נתנו לסטילטו מעלה

בי את החשד שזו להן הפעם הראשונה שהן שמעו את המילה. חלקן נועלות פלטפורמות שיצאו מהאופנה בשנות השלושים, אחרות באו עם עקבון פצפון, ויש כאלה, השם ישמור, שבאו בנעלי ספורט.

"אני אחת שלא יודעת ללכת על עקבים‭,"‬ מודה שני בלומברג ‭,(29)‬ עובדת בחברת תרופות שעומדת על 4 ס"מ גג. "אין לי יותר גבוהים מאלה, אבל אני רוצה ללמוד ללכת על עקבים. כשאני מנסה אני סובלת, כואב לי הגב ואני הולכת עקום. שטוח יותר נוח לי‭."‬

שירי שטרן, שענית בת ‭,29‬ מתעבת עקבים, אך רוכשת בלית ברירה. "אני אחת שצריכה גובה כי אני נמוכה, ‭1.53‬ מ‭,"'‬ היא מתנצלת יום אחרי, כשאני מתקשרת לדרוש בשלומה. "יש לי לפחות 12 זוגות נעלי עקב של 7 ס"מ, על יותר גבוה אני לא מסוגלת לצעוד. אני לא אוהבת עקבים. מי שתגיד לך שזה נוח משקרת, אז באתי לקורס לראות אם אני יכולה לעבוד על זה. כל השיעור הזעתי, הרגשתי שאני עושה אירובי, היה צריך גם קואורדינציה, הראש צריך לחשוב גם על הידיים וגם על הרגליים. היום אני כבר בקושי יכולה לזוז‭."‬

חנה אלקובי דווקא לא הזיעה. אולי זה בגלל שהיא צרפתייה. "אני רוב הזמן על עקבים‭,"‬ אומרת אלקובי ‭,(27)‬ עובדת בחברת מט"ח. "בשיעור הייתי על 10 ס"מ. אני בדרך-כלל הולכת על גובה כזה, כי אני נמוכה. יותר נוח לי על עקבים, זה יותר נשי. בפעם הבאה אני אבוא עם נעל סגורה שתופסת את הרגל, כי פחדתי שאני אפול ואשבור את הרגל. לא התאמצתי כי חששתי לקחת את הסיכון‭."‬

להזיע על עקבים זה לא רעיון כלכך בטיחותי, בפרט כשאת מבצעת תנועות ריקוד מביכות. לכי תיראי חושנית כנערת סלסה כשאת צריכה לייצב את עצמך על רגל אחת ולכפוף את הברך השנייה. "חשוב לשמור על יציבה נכונה כשאנחנו הולכות על עקבים, זה חלק מהמציאות וחייבים להתמודד איתה‭,"‬ מסבירה פטריסיה ‭,(46)‬ שפעם דיגמנה לשוקי זיקרי וגדעון אוברזון, מה שאומר שללכת על עקבים היא דווקא יודעת לא רע. "צריך להבין איך לשבת, איך לקום מספות נמוכות ואיך להסתובב בחלל. יש אופציה לשמור על עצמנו תוך כדי הליכה על העקבים. בשביל זה הכנסנו פופיק וגייסנו שרירים עמוקים של הבטן שמשפיעים על רצפת האגן‭."‬

ההשפעה אכן ניכרת, בעיקר בקרב עשרות הגברברים המתאמנים במכון. הם מדביקים את פרצופם המרייר לזגוגית המפרידה בין ההליכונים לסטודיו ולוטשים עיניים בבנות שעושות תנועות מגונות בכיסאות כתר פלסטיק. אנחנו לא מוטרדות מהם. גם אם היו מגיעים חייזרים ירוקים ועושים לעצמם מניקור לא היינו מבחינות, כשכל מה שמדאיג אותנו זה איך לא להשתטח עוד שנייה על הרצפה.

זה לא שאני פדלאה. אני עושה פילאטיס אצל דליה מנטבר הקשוחה, שלא מוותרת לי כשאני מוותרת לעצמי, והורגת את הברכיים בספינינג, אבל שיעורי עיצוב זה דבר מפרך. גם בלי עקבים קשה לעשות שכיבות סמיכה וכפיפות מרפקים, וזה כואב, על אחת כמה וכמה כשאת מורמת מעם.

שיעורי עיצוב זה דבר מפרך (צילום: שאול גולן)

לסבול או לחדול 

רופאים ברחבי העולם מתריעים כבר שנים שהסטילטו האופנתי אולי יוצר אשליית חיטוב, אבל בהחלט מזיק לגוף: הוא מגביר את הסיכון לפגיעות ולכאבים בכף הרגל ובקרסול, דוחס את הבהונות כך שיכול להיווצר עיוות בצורתן, גורם לכאבי ברכיים ויוצר הקשתה שעשויה להוליד כאבים בגב התחתון.

גם ד"ר נחשון רנד, אורתופד מומחה לבעיות עמוד שדרה בבית החולים אסותא בתל-אביב, לא היה ממליץ למטופלות שלו להירשם לאירובי על עקבים. "אני מבין את

הרעיון שאומר שאם ממילא את נועלת עקבים, אז לפחות תייצבי את עצמך כמו שצריך, אבל הרעיון בבסיסו כל-כך הזוי‭,"‬ הוא אומר. "זה כמו לתת לנשים שיעור איך להתמודד עם אפליה מגדרית, כאילו לומר 'יש אפליה, תלמדו להסתדר עם זה‭.'‬ ברור וידוע היום שהסטילטו עושה נזקים וצרות. עקבים משנים את מנח כף הרגל ואת מרכז הכובד של הגוף, מה שגורם בין היתר לכאבי גב‭."‬

ואם נעמוד נכון, עם בטן אסופה, זה לא יעזור? 

"נשמע לי כמעט בלתי אפשרי ללכת בריא על עקבים. זה כמו שאני אלמד אותך ללכת הליכה נורמלית על קביים. מקסימום אני אלמד אותך לא ליפול, אבל להגיד שזה יגרום לך ללכת נורמלי? בעיניי זה סוג של גימיק. לכרוע עם עקבים בכלל נשמע לי עינוי. ברור שמי שמתאמנת תיראה יותר טוב על עקבים – קחי שתי נשים על עקבי סטילטו, אחת שהתאמנה ואחת שלא התאמנה, אני מניח שזו שעשתה אימונים תסבול מפחות נזקים, כי יש לה יציבה יותר טובה. אני לא אומר לאישה אל תלכי בכלל על עקבים, ברור לי שיש נשים שרוצות להיות אלגנטיות וקוקטיות, אבל שילכו לאירוע על עקבים ובאוטו ישריינו זוג נעליים שטוח. זה לא לעניין ללכת יומיום או כמה שעות טובות על עקבים‭."‬ גם להתאמן שעה על סטילטו זה לא ממש לעניין. פטריסיה מסתובבת בחלל ומנסה ללמד אותנו ללכת כמו דוגמניות. איכשהו זה

מצליח, עד שהיא מבקשת שנצעד ברוורס. הרגליים מסתבכות, ואני צונחת על הכיסא בכבדות. "עשינו קצת הליכה של דוגמניות של פעם‭,"‬ היא אומרת בנוסטלגיה. "דוגמניות מהגיל שלי הלכו באלגנט, לא כמו הדוגמניות היום, שהולכות כמו סוס וזורקות את הרגל קדימה".

האמת, אני מרגישה די סוסה עכשיו. בא לי להעיף מעליי את העקבים ולקבל פוט מסאז‭,'‬ אלא שיש עוד 40 דקות שלמות. "את הולכת יפה, לא כמו איזו בטטה‭,"‬ מפרגנת פטריסיה. "יש אוכלוסייה שלמה שהולכת כמו ברברית, לא יודעת שצריך לדרוך על הכריות ורק אחר-כך על העקב. כשאת לא הולכת נכון את נופלת, כי הגוף מופרד מהרצפה, וזה משנה את שיווי המשקל ואת מרכז הגוף‭."‬

שפופה ברוחי, אני מייחלת שאחד הגברברים במכון יגרד אותי מהרצפה ויסיר ממני את הסנדלים. התאמנתי בלהיות זוהרת, עכשיו נורא בא לי להיות ברברית.