שנה לממשלה הפוסט ציונית הראשונה

השבוע התבשרנו כי פנינו לקראת משבר עם יהדות ארה"ב. בכירים בקהילות הקונסרבטיביות והרפורמיות, אליהן משתייכים למעלה מ-80% מיהודי ארה"ב שמרגישים מחוייבים למדינת ישראל, פועלים למענה במסדרונות הבית הלבן, חברים באיפא"ק ותורמים לה כספים רבים, התבטאו בחריפות נגד מדיניות ממשלת ישראל בעקבות חוק הגיור, ואף איימו כי יפסיקו לפעול למענה אם זו אינה רואה בהם חלק לגיטימי מהעם היהודי.

ממשלת נתניהו פותחת הלכה למעשה עידן חדש, במסגרתו מדינת ישראל מתנתקת מיהדות העולם, שכן חוק הגיור שאותו עומדת הממשלה לחוקק, מעניק בלעדיות מוחלטת לרבנות האורתודוכסית בתחום הגיור, ובעצם במובן הרחב יותר, מכריע בשאלה רבת השנים "מיהו יהודי" באמצעות תשובה אחת ויחידה, התשובה החרדית.

כך ניתן גט כריתות למיליוני יהודים ברחבי העולם שאינם משתייכים לזרם האורתודוכסי, ויוצרים גבול ברור בין היהודים החיים בארץ שמרכזם הוא מדינת ישראל, לעם היהודי שרובו מתגורר מחוצה לה אך עדיין רבים מבניו חשבו עד היום לפחות, כי היא משמשת מרכז יהודי גם עבורם.

התנועה הציונית הייתה מאז ומעולם תנועה רבת-פנים, שבמסגרתה פעלו אנשים וקבוצות ופעמים רבות ראו את עתידו הרצוי של המפעל הלאומי היהודי באופן שונה. עם זאת, בין כולם שררה הסכמה לגבי מהותה של מדינת ישראל: ביתו של העם היהודי, לכל יהודי באשר הוא. עתה מתברר כי ממשלת נתניהו-ליברמן-ישי מערערת על הסכמה זו.

כשבוחנים מהלכים נוספים של הממשלה הנוכחית, שהשבוע מלאה שנה לכהונתה, מתברר שלא מדובר בצעד פוסט ציוני ראשון, אלא בחוליה נוספת בשרשרת של צעדים החותרים תחת אושיות הציונות. חוק הפרטת הקרקעות, שנועד לאפשר ספסרות בקרקעות של כולנו לכל המרבה במחיר, מנוגד לערכי היהדות והציונות ומתעלם מייחודיותה וחשיבותה של מדינת ישראל.

חוק היורדים, שנועד לתת זכות הצבעה לישראלים שהיגרו ממדינת ישראל, שולח מסר שאין יותר צורך לגור במדינת ישראל כדי להשפיע על דרכה ולקבוע את גורלה. מספיק לחשוב עליה מרחוק – ממש כמו בתקופת הגלות.

ההתנהלות המדינית הכושלת של ממשלת נתניהו, המנוגדת לרוח היוזמה והאחריות העצמית של הציונות, משמעותה חתירה למדינה דו-לאומית וחיסול החלום הציוני.

כיצד ניתן להסביר שורה של החלטות ומעשים אלו שנוקטת ממשלה שרוממות הלאומיות בגרונה, אך הם מנוגדים לערכים העמוקים ביותר של התנועה הציונית? האם הדבר נובע מבורות? מחוסר ידיעה אמיתי של ציונות מהי? בכל הקשור לאלי ישי ואביגדור ליברמן ייתכן שזה נכון - הם מעולם לא נחשדו כציונים גדולים אלא כמי שיעשו הכל כדי לקדם את עצמם ואת המגזר שהם מייצגים. אך האם יתכן כי בנימין נתניהו שללא ספק גדל על ערכי הציונות, אינו מודע למשמעות החלטותיו?

ייתכן שלפני הכל, מדובר בניאו-ליברל קנאי, שיעשה הכל כדי לממש את האידיאולוגיה הכלכלית שלו, גם אם משמעותה מכירת חיסול של קרקעות מדינת ישראל. ייתכן כי נתניהו הפוליטיקאי הוא מנהיג קטן שנגרר אחר שותפיו הקואליציוניים, ליברמן וישי - תוך הקרבת מדינת ישראל וריסוק קשריה עם יהדות התפוצות. אם ימשיך בדרך זו, ייזכר נתניהו בהיסטוריה כמייסדה של הממשלה הפוסט-ציונית הראשונה.