חברת המשחקים Valve: מגע של זהב

זהו הפרק הראשון בסדרה בת שלושה חלקים הסוקרת את מה שאני קורא לו "השילוש הקדוש של משחקי המחשב". שלוש חברות פיתוח שלאורך שנים של עבודה הצליחו להוציא אך ורק הצלחות - משחקים אשר זכו לביקורות מעולות וסללו את דרכן להצלחה כלכלית ולמיליוני גיימרים מאושרים ברחבי העולם. החלק הראשון עוסק בחברת Valve מלכת משחקי הירי בגוף ראשון (FPS). נסו לנחש מי שתי החברות האחרות.

החלום הופך למציאות

חברת Valve ("שסתום" בשפת הקודש) היא סיפורו של חלום. בתור מהנדס אלקטרוניקה, אני יכול בהחלט להבין איך זה ששני מהנדסי תוכנה מוכשרים, העובדים קשה במעמקי ענקית התוכנה מיקרוסופט מחליטים יום אחד לרדוף אחרי החלום.

לקום, לצאת מהקיוביק, להפסיק לכתוב קוד למערכת הפעלה חיוניות-אם-כי-משעממת או לחבילת תוכנה משרדית ובעזרת הכסף (הרב) שעבודתם הקשה והאופציות שלהם צברו - להקים חברה שתפתח משחקי מחשב נהדרים.

כל חברה בתחום זה רוצה לפתח משחקי מחשב נהדרים, כמובן. אבל לרוב אילוצים של זמן, ובעיקר תקציב הם ההבדל בין הרצוי למצוי.

למזלם של שני המהנדסים שלנו, היה להם הון עצמי מסוים שנצבר מעבודה אצל חברת התוכנה מרדמונד. משאב חיוני זה איפשר להם לקבל החלטה אמיצה: הם יבנו את משחק המחשב "כמו שצריך" ובדיוק כפי שהם רוצים.

עוד ב-games: לעולם דיוק ניוקם - סרטון ותמונות חדשות

ההתמודדות עם ההצלחה

בנוסף, מוד של המשחק בשם Counter Strike הפך כמעט בן-לילה למשחק מרובה המשתתפים הנפוץ ביותר ברשת, וגרסה מעודכנת שלו שומרת על מעמדה גם כיום. מוד אחר, בשם Team Fortress Classic היה כל כך פופולרי שהצמיח משחק מרובה משתתפים מלא - בו דמויות המהנדסים, המרגלים חבריהם האדומים והכחולים ב Team Fortress 2 . 

המהפכה הצרכנית הגדולה

בשנת 2003 הציגה החברה שתי מהפיכות - האחת הקטנה יותר, היתה המנוע הגרפי Source אשר הצטיין בגרפיקה משובחת במיוחד. השנייה, והמשמעותית ביניהן, היא פלטפורמה מקוונת למכירת משחקים ועדכונם בשם Steam. למרות בעיות קשות שהיו לפלטפורמה זו בתחילת דרכה, היום היא בין החנויות הדיגיטליות המובילות בעולם הן בהיצע המשחקים שבה והן בכלים הנוספים שהיא מציעה (מעקב סטטיסטיקות, רשימות חברים, עדכונים אוטומטיים ועוד ועוד).

ב-Valve גם החליטו לעשות צעד מעניין נוסף, ולהכריז על "תוכן אפיזודי" - פרקי משחק קצרים יותר אשר ישוחררו בזמנים קצרים יותר. דווקא כאן נראה שהפרפקציוניזם של ניואל ואנשיו לא התאימו למטרות שלהם, ומאז 2004 הם הוציאו רק שני פרקים למשחק.

במקביל החלה החברה החלה לגדול, ובנוסף ל TF2 שצוין קודם, שמקבל עדכונים שוטפים ותמיכה מהחברה עד היום (למרות שכבר אינו מכניס להם כסף) שחררה ב-2007 את "הקופסא הכתומה" שכללה בנוסף גם את HL2 Episode 2 ואת Portal.

המשחק האחרון מדגים תכונה נוספת של אנשי Valve היכולת לזהות מצוינות במפתחים אחרים ולצרף אותם לשורותיה. במקרה הזה הם גייסו סטודנטים ממכללת DigiPen שפיתחו פרויקט בשם Narbancular Drop שהרעיון המרכזי בו היה משחק עם האלמנט המעניין של שערים ממדיים.

עם המפתחים המקוריים, ואלב הביאה את תקציביה ויכולת ההקצעה שלה ושחררה את פורטל לקול תשואות רמות של המבקרים והקהל על המקוריות, החדשנות והמשפטים של הבינה המלאכותית המשוגעת GlaDos. החברה גם גייסה את ג'ונתן קולטון לשיר הסיום Still Alive.

נשארים לנצח

 L4D, כפי שהוא גם נקרא, הוא המשחק הראשון של ואלב שבנוי על משחק שיתופי. Left for Dead, שמדמה בריחה של שורדים באפוקליפסה זומבית, מיועד למשחק משותף של ארבעה שחקנים, ובונה על הגנה היקפית, עזרה הדדית ומערכת מובנית שמפזרת את האויבים ויוצרת מתח ופעולה מקסימליים.

שוב, מגע הזהב של Valve עבד, והמשחק זכה לביקורות טובות להצלחה מסחרית משמעותית.

משחק ההמשך, L4D2, יצא ב-2009 והיה תקדים שלילי עבור החברה. יציאתו הובילה לגל מחאה נרחב בין מעריצי המשחק הראשון - שראו בו ניצול הזדמנות ציני של החברה לרווחים, על חשבון תמיכה במשחק הראשון.

עוד ב-games: נחשף: Final Fantasy XIV

 בסופו של דבר, מנהיגי המחאה הוטסו על חשבון החברה למשרדיה, קיבלו יחס מכובד, שאלותיהם נענו והם חזרו הביתה לביטול המחאה. כצפוי, L4D2 נחשב לאפילו יותר טוב מקודמו ולהצלחה מסחררת בפלטפורמות בהן יצא (המחשב האישי והאקס בוקס 360).

סיכום

נראה שוואלב לא יכולה לטעות. היא נחשבת בעיני רבים, ובעיניי, למלכת משחקי ה-FPS , בהוציאה לשוק להיט אחרי להיט.

בין משחקים אלה לפלטפורמת ההפצה הדיגיטלית Steam, נראה שעתידה של החברה מובטח. ואלב ממשיכה לעבוד בהצלחה יתרה כחברה פרטית, אשר לא כפופה למרות בעלי מניות חיצוניים ולאחרונה הוכיחה שוב את דרכה עם הודעה על התאמת משחקיה ו-Steam למחשב המק והכרזה על פיתוח Portal 2.