ארה"ב: פארק הקרחונים איבד (עוד) שניים
בפארק הלאומי גליישר (Glacier National Park) במונטנה היו בעבר 150 קרחונים - 37 מהם גדולים מספיק כדי לקבל כינוי רשמי. עוד ועוד קרחונים התמוססו, הצטמקו ונעלמו ככל שחלפו השנים ולאחרונה נעלמו שניים נוספים, כך שבשמורה נותרו 25 קרחונים בלבד
בפארק הקרחונים במונטנה (Glacier National Park) שבארה"ב יש 2 קרחונים פחות. אקולוג אמריקני העובד מטעם גוף מחקר ממשלתי טוען כי שני הקרחונים התמוססו כתוצאה מעליית הטמפרטורה, ושאר הקרחונים עלולים להעלם עד סוף המאה.
דן פאגרה, העובד עבור הסוכנות האמונה על מחקר גיאולוגי וגיאוגרפי טוען שכעת מספרם של הקרחונים המזוהים בשמורה עומד על 25 בלבד. "כשאנו מבצעים מדידה של קרחון מסויים, עד שאנו מסיימים ופונים לשוב הביתה הוא כבר קטן יותר מכפי שמדדנו", אמר פאגרה.
Glacier National Park במונטנה (צילום ארכיון: AP)
הקרחונים עליהם מדובר אינם גושי הקרח הצפים בים אלא "נהרות" של קרח שגולשים בין מצוקים והרים לעבר אזורים נמוכים יותר. קרחונים כאלה קיימים מסביב לעולם, ובכולם כמעט נרשמת בשנים האחרונות התמוססות מואצת על רקע העלייה המתונה בטמפרטורה העולמית.
פאגרה אמר כי התמוססות הקרחונים במונטנה מוכיחה כי תופעת שינוי האקלים היא עובדה קיימת, גם אם עדיין אין הסכמה גורפת באשר לסיבות להתרחשותה.
הקרחונים בפארק הקרחונים מתמוססים לאיטם כבר משנת 1850 לערך, כש"עידן קרח" בן כמאה שנה הסתיים. בעבר נספרו 150 קרחונים בשמורה אך רק 37 מהם זכו להגדרה רשמית כקרחון ולשם רשמי. כדי שיוגדר באופן רשמי, קרחון צריך להיות בגודל של 100 דונם לפחות. אם הוא מתמוסס ומצטמק, הוא לעיתים מפסיק לנוע בכיוון ובמהירות המתאימה. מאסת קרח קטנה על מדרון תלול תמשיך "לזרום" כלפי מטה אך בסופו של תהליך תתמוסס לגמרי ותיעלם.
שני הקרחונים שאיבדו משטחים נקראו "מיש וואבון" ו"שפרד". כל אחד מהם הצטמק בכ-55 אחוז מאז מחצית שנות ה-60. לשם השוואה - הקרחון הגדול ביותר בשמורה קרוי "קרחון הריסון" ושטחו כמעט 2 קמ"ר.