המדינה: ניתן לחרוג מההנחיה למכירת לאומי
הפרקליטות השיבה בבג"ץ לעתירת שלמה אליהו: "קביעת מועד מיידי, קשיח וסופי למכירת אחזקות המדינה בלאומי עלולה לפגוע באינטרסים ציבוריים חיוניים ליציבות המשק"
"שר האוצר הנחה לפעול למכירת יתרת מניות הממשלה בבנק לאומי עד סוף 2010. עם זאת מדובר בהנחיה עקרונית בלבד שניתן יהיה לחרוג ממנה ככל שהדבר יידרש" - כך כותבת המדינה בתשובה שהגישה אתמול (ד') לבג"ץ בעניין עתירתו של שלמה אליהו, בעל המניות הפרטי הגדול בבנק לאומי (9.6%). אליהו דורש מבג"ץ לקבוע לוח זמנים מיידי למכירת מניות הבנק המוחזקות על ידי המדינה (11.5%).
בספטמבר 2009 הודיע שר האוצר, יובל שטייניץ, כי החליט למכור את אחזקות המדינה בבנק לאומי ובבנק דיסקונט. ב־1 בנובמבר הודיע שטייניץ כי המכירה תתבצע במהלך 2010, אך בעוד שהאוצר כבר מכר 5% ממניות בנק דיסקונט שבבעלותו, לא נרשמה התקדמות לקראת מכירת מניות בנק לאומי. כעת נראה כי מכירת מניות לאומי עשויה להידחות אף מעבר לסוף השנה.
ב-5 בנובמבר חשף "כלכליסט" כי מכירת אחזקות המדינה בלאומי מתמסמסת עקב רצונם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שטייניץ להשפיע על זהות יו"ר דירקטוריון בנק לאומי החדש. ב־2 ביוני תבחר אסיפת בעלי המניות של הבנק חמישה דירקטורים חדשים, שייתכן כי אחד מהם ייבחר בסופו של דבר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון.
אליהו טוען זה זמן כי בנק לאומי מופרט הלכה למעשה, וכי המדינה אינה יכולה להיחשב בעלת השליטה בו לנוכח אחזקותיה הנמוכות. באוגוסט 2009 קיבלה עמדתו של אליהו הכרה ציבורית, כאשר פורסמה לצד עמדת המדינה בתשקיף שפרסם בנק לאומי. ב־28 בפברואר השנה הגיש אליהו עתירה לבג"ץ שבה ביקש לקבוע לוח זמנים למכירת אחזקות המדינה בלאומי.
טיעוני המדינה בבג"ץ אליהו העובדה שלממשלה יש דריסת רגל משמעותית בכל הקשור לניהול הבנק פוגעת בניהולו של לאומי כגוף עסקי, ועלולה להביא לתוצאות לא רצויות ואף לפגוע בשווי השוק של הבנק", ציין אליהו בעתירתו.
הפרקליטות הציגה אתמול בתשובתה כמה טיעונים לדחיית העתירה. הטיעון הראשון הוא אי־ביצוע פנייה מקדמית על ידי אליהו אל המדינה בטרם הגשת העתירה. המדינה מביאה שלוש דוגמאות למקרים שבהם ביהמ"ש דחה על הסף עתירות מטעם זה.
המדינה מתייחסת גם לגופן של טענות אליהו: "אין מקום להורות כיום לממשלה לקבוע מועד מיידי, קשיח וסופי למכירת יתרת מניותיה בבנק לאומי. הדבר עלול לפגוע באינטרסים ציבוריים חיוניים ביותר ליציבותו של המשק הישראלי, ואף עלול לפגוע בתמורה שתקבל המדינה ממכירת רכוש ציבורי". טענה נוספת היא כי "חוק המניות הבנקאיות שבהסדר אינו מחייב את המדינה למכור באופן מיידי את אחזקותיה בבנקים, אלא קבע מפורשות כי מטרתו 'לאפשר לממשלה למכור את המניות בתנאים ובאופן שייראו לה רצויים'".
המדינה מציינת גם כי בטרם מכירת האחזקות יש לתקן את חוק מראני, המסדיר התנהלות בנק ללא גרעין שליטה - כפי שצפוי להיות לאומי, לפחות לתקופת ביניים, אם המדינה תמכור את אחזקותיה דרך שוק ההון. "על מנת להבטיח, ככל הניתן, את ניהולו התקין של הבנק ללא גרעין שליטה, אמור להתפרסם בתקופה הקרובה תזכיר חוק, שאמור להציע תיקוני חקיקה שונים שהם חשובים לדעת המדינה ולדעת בנק ישראל לשם הבטחת יציבותו וניהולו התקין של הבנק".
מומחה לדיני בנקאות מעריך: "עמדת המדינה תתקבל"
"סביר להניח שבית המשפט ידחה בשלב הנוכחי את הדיון בעתירתו של שלמה אליהו ויכיר בטענת המדינה שיש צורך להמתין לתיקון החקיקה שיאפשר ניהול בנק ללא גרעין שליטה" - כך אומר ל"כלכליסט" מומחה לדיני בנקאות.
עם זאת, לדבריו, סביר שבג"ץ ייתן למדינה פרק זמן מסוים להשלמת החקיקה, שלאחריו יוכל אליהו לחזור ולחדש את עתירתו.
לדברי המומחה, "הטענה כי חוק המניות הבנקאיות שבהסדר נוצר בעקבות תאונה בצורת משבר המניות, שבעקבותיה התגלגלו הבנקים לידי המדינה, היא נכונה. החוק מסביר אמנם איך המדינה אמורה להחזיק במניות, אך לא איך למכור אותן. צודקת המדינה שהחוק לא קבע לוח זמנים למכירה, ולכן לכאורה שיקול הדעת בעניין נתון למדינה. בית המשפט לא יוכל להתעלם משיקול דעת זה וייקח גם בחשבון את הצורך בחקיקה מיוחדת בעניין התנהלות בנק ללא גרעין שליטה, כפי שמצוין בתשובת המדינה לבג"ץ".
לפנייה לכתב/ת 
