בדרך לאישור: מאות אלפי דונם של שמורות חדשות
15 שנה לאחר החלטת הממשלה, תובא בקרוב לאישור תוכנית "ארץ המכתשים ודרך הבשמים" שתגן על נתיבי הסחר העתיקים והטבע שסביבם. המשמעות: מאות אלפי דונם של שמורות טבע חדשות בנגב. השאיפה: הכרה כאתר מורשת עולמית. הבעיה: איך לשמור על נוף פראי וגם להתכונן למאות אלפי תיירים בשנה
זו עשויה להיות מתנה מעולה למדינה לקראת יום הולדתה: מאות אלפי דונמים חדשים בנגב שיוכרו כשטחים המיועדים לשמורות טבע, שם לא ניתן יהיה לבנות, לסלול או להניח תשתיות בלי אבחנה. 15 שנים לאחר שהממשלה קיבלה החלטה ראשונה בנושא, תובא בקרוב התוכנית הזו לאישורה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
התוכנית, המכונה "דרך הבשמים וארץ המכתשים", נחשבת לאחת התוכניות הגדולות והמשמעותיות ביותר שאושרו בישראל בשנים האחרונות. היא צפויה לא רק להגדיל באופן ניכר את שטח שמורות הטבע בדרום, אלא גם רוצה "להציב את חבל הארץ הזה על המפה" בשאיפה לקבל הכרה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
"דרך הבשמים" - נתיבי הסחר העתיקים - כבר הוכרו בחלקם לפני כעשור על ידי אונסק"ו, אך התוכנית הנוכחית כוללת גם את אזור מכתש רמון, המכתש הקטן והמכתש הגדול.
הגנה אזורית: דרך הבשמים וארץ המכתשים (באדיבות רשות הטבע והגנים)
את החלטת הממשלה הראשונה בנושא הוביל בשנת 1994 המשרד להגנת הסביבה (אז המשרד לאיכות הסביבה - י.ד), בראשותו של השר יוסי שריד, בשיתוף רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. הקו המנחה של ההחלטה היה שמירה על הנוף הבראשיתי של האזור, ועצירת הניצול הבלתי מרוסן של משאבי הטבע על ידי שנים של כרייה וחציבה.
מאז עברה התוכנית מספר גילגולים, תיקונים ושינויים, עד שהתגבשה בצורתה הנוכחית. בין מאות אלפי הדונמים החדשים שיתווספו לשטחי שמורות הטבע בדרום יכללו בין השאר שטחים בצוקי הצין, באזור נרקיסי נחל מסעד שליד ירוחם, ובפארק הלס שבין בקעת ערד לבאר שבע.
המטרה: לשמור על הנוף הבראשיתי של האזור (צילום: לע"מ)
אך הדרך להפיכת האזור מאתר כרייה לאתר תיירות עולמי, מורכבת. כפי שנוכחו לדעת אנשי רשות הטבע והגנים שעמלו על קידום התוכנית, מדובר במהלך רצוף סתירות ובעיות.
איך שומרים על טבע פראי וגם מתכוננים לתיירים?
לצד הגנה על מאות אלפי דונם של שמורות טבע, מאפשרת התוכנית החדשה גם פיתוח מאסיבי של מוקדי תיירות והרחבה של אתרי תיירות קיימים - במצפה רמון, ירוחם, ערד ויישובי הסביבה. מדובר, בין היתר, בהקמה של מאות יחידות אירוע חדשות, אורחנים וחניוני לילה, נקודות תצפית ומסלולי מטיילים שיקיפו את אזורי השימור.
אבל איך שומרים על הטבע וגם מקימים תשתית לתיירות? "היום אין אפשרות לשמור על הטבע רק למען הטבע, זוהי תפיסה שכבר איננה מקובלת", מסביר עזרי אלון, האחראי על התכנון במחוז דרום של רשות הטבע והגנים, ומי שנחשב לאחד מאנשי המפתח בגיבוש התוכנית. "האתגר הוא לשלב בין שמירת הטבע לבין תיירות, באופן שיאפשר לכל תושבי המדינה להנות מהאזור".
"קבענו כללים רבים שמטרתם להגביל את הפגיעה בטבע, כמו למשל, מתחמי תיירות צמודי דופן - כלומר יחידות אירוח תיירותיות שיוקמו בסמוך או בתחום יישובים קיימים. לא כל מה שרצינו לעשות הצלחנו, אך התוצאה הסופית טובה", אומר אלון.
לא רק ברשות הטבע והגנים מודעים לדילמה הזו. בחברה להגנת הטבע, המשמשת כנציגת ארגוני הסביבה במוסדות התכנון, טוענים שמדובר במשוואה בעייתית ואף מותחים ביקורת על התוכנית הסופית. לדבריהם, אפשרויות הפיתוח בה מרובות מדי.
החברה להגנת הטבע: לבנות פחות; לשמר יותר טבע
"שימור ארץ בראשית משמעותו מרחבי טבע פתוחים לטובת הציבור בישראל, שאינם נגועים בפיתוח. כשמדברים על פיתוח מרחב ארץ המכתשים ודרך הבשמים ההיסטורית בנגב, חייבים לעשות זאת במלוא הזהירות התכנונית המתבקשת, מאחר וכל פיתוח, באשר הוא, מוביל לנגיסה נוספת ומשמעותית ממרחבי ארץ בראשית", נמסר מהחברה.
עוד הם אמרו כי אזור זה איננו רק אזור היסטורי ייחודי, אלא גם מקום מחייתם של בעלי חיים מדבריים נדירים וכי כל פיתוח מאיים על קיומם בטבע.
"התוכנית, כפי שהיא תוגש להפקדה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, עדיין כוללת היקפי פיתוח גדולים מדי, העלולים להפר את האיזון העדין והחשוב כל כך הקיים באזור. אנחנו סבורים כי יש לצמצם את היקפי הפיתוח, כדי לשמור על נופי הבראשית - למען הסביבה, הטבע, בעלי החיים והאדם", נמסר.