שתף קטע נבחר
 

זן חדש של גברים נראה בארץ: ההטרו-הומו

ההטרו-הומו חי בין כולנו, ונראה בדיוק כמו אחיו הגבר. מדובר בעוד שלב אבולוציוני מפחיד שבו הקוף הגברי הכל כך פראי ומסתורי, ובגלל זה מקסים כל כך, מפתח יכולות וסקרנויות שהיו שמורות לנו, הנשים, ולאחיותינו בקהילה העליזה. זה לא רק טאץ' עליז לסטרייט שיעיז, אלא נוק-אאוט לגבר-גבר

עכשיו אני יודעת איך מרגישים כאלה שעדים למהפכות ולאירועי מפתח בהיסטוריה האנושית. להיות חלק מגילוי תרבותי מרעיש מרגיש נעלה מצד אחד, ומצד שני, כשהתבונה שמגיעה עם התקופה איננה לרוחי, זה מרגיש לי כמו צרבת.

 

למען ההגינות, הטור הבא הוא לא לעין הפמיניסטית, לא לראש הליברלי הפתוח המקבל את השינויים הבאים על הגזע האנושי בברכה ובאהבה, ועל הדרך רוקד את ריקוד הירח ושירת האדמה, ובטח לא למי שלא מסכים איתי. אבל על זה אנחנו כבר מסכימים.

 

לא מזמן, במסגרת הפֶטיש שלי למוזיקת הפופ-טראש , פקדתי עם עוד פירות רקובים מוזיקלית כמוני את רחבת הריקודים, כדי לספוג מנה גדושה של נוסטלגיה למסיבות הכיתה בניינטיז.

 

יצא ככה, שהמקבילים אלי בטעם מוזיקלי-תיאטרלי של שנות ה-90 הם נציגי הקהילה ההומו-לסבית המשגשגת של תל-אביב, ירושלים, ושאר נציגיה הגולים של הקהילה בערי הפריפריה חוצה ישראל. דווקא שמחתי. אני בעד הקהילה, היא לפחות לא מבולבלת ומבלבלת כמו זו שאני נאלצת לחיות בה, הקהילה ההטרו-אבל לא בטוח עד מתי-סקסואלית.

 

לאן נעלמו יפי הוורוד והזוהר?

למרות שהכנתי עצמי לסצינות נוטפות סקס, סטייל "הכי גאים שיש", הייתי עדה דווקא לשידור ישיר של "הכי רגילים שיש". שכה יהיה לי טוב, אני חושבת ששטיפת המוח הפריפריאלית של בית, גינה, כלב ושניים שלושה ילדים, חדרה לרקמה הקדושה של הצבעוניות בקרב הקהילה. את נוצותיה של שמלת האירוויזיון שלבשה דנה אינטרנשיונל החליפו גופיות סיום מסלול, ואת עור הפנים המטופח החליפו זיפים מבולגנים.

 

אז לאן נעלמו יפי הוורוד והזוהר? לאן גלשה הסצינה הלא מחייבת של פאן זמני ואובססיה לישבנים, אם היא עשתה צ'ק-אאוט ממלונית העליזים?

 

ובכן, היא מצאה דייר חדש. כאן גר בכיף הגבר ההטרו-הומו.

 

חברים, המהפכה המטרו-סקסואלית לא רק שהושלמה, היא כבר החלה לבלוס את כל מי שסירב להצטרף ופיתחה זן חדש של הגבר העכשווי. קבלו במחיאות כפיים מטופחות את הדגם החדש: הגבר ההטרו-הומו.

 

מסתבר שלא מדובר רק בטאץ' עליז לסטרייט שיעיז, אלא בנוק-אאוט עוצמתי לגבר-גבר שהכירו אמהותינו. למרות שיש שרידים של הגבר המסוקס, שותה הגולדסטאר ונמנע משיחות בנות יותר מארבע הברות, ישן במצעים לא תואמים ולובש חולצות חינם, ובדרך כלל מתגודד בעמקים אשר בצפון, אנחנו נחשפים אט אט לגבר המגונדר החדש. זהו איש שיחה ויכולות ניתוחיות גבוהות, גבר שלמרות שאנטומית הוא זהה למודל הקודם, מבחינת תכונות אופי ותחומי עניין הוא רחוק ממנו מרחק שנות אור.

 

חושבים שאני מגזימה? חושבים שאני מרחיקה לכת? בוא נביט שנייה בממצאים וניחשף לעולם שכולו עומק, ולפעמים טיפה של סומק.

 

את הרובד הלא מחייב כולנו מכירות. אליו אנחנו והדורות לפנינו מיודעות היטב, והוא אכן לא נחלתם רק של ה"גברים החדשים". אבל כשהוא מלווה בהסברים פסיכואנליטיים שהם בעצמם מפיקים, כולל מילים כמו "נכות-רגשית", "אי יכולת להיקשר" וכדומה, נדמה שהגבר החדש מאפשר לנשים גם להיעלב ממנו וגם לנתח אותו עד אחרונת עצמותיו - יחד איתו!

 

אין עוד צורך בארסנל חברות על מנת להפליג בניתוחים על למה, איך וכמה. הגבר החדש מספק את השירות הנ"ל במו ידו ויודע היטב למפות מילולית את הקשר ביניכם. מעניין אם משה דיין עבר את אותם תהליכים עם שלל מאהבותיו. אני בספק.

 

אכן מדובר ביכולות מרשימות, ויש סיכוי סביר שהדרישה הנשית המיותרת לשיחות עמוקות אל תוך הלילה היא הזרז הגדול של תכונות אלה. אבל דחיל-ראבק, תבחר צד, גבר. או שאתה ציד, או שאתה רכלנית הכפר. זה פשוט לא הולך יחד.

 

האובססיה האנאלית חדרה ליחסים בין הגבר לאשה

ומה לגבי האובססיה להיכנס אליך דרך הדלת האחורית? מה לגבי השכנועים החוזרים ונשנים להסתדר בפוזיציות ששמורות רק לבדיחות על הטורקים? האובססיה האנאלית שחדרה (או שלא, זה כבר על פי בחירתך) ליחסים בין הגבר לאשה לא היתה קיימת לפני 30 שנה. האקט היה שמור לשולי השוליים, או לפחות ככה אמא שלי אומרת (ואני חושבת שנציגת התנועה הקיבוצית יודעת דבר או שניים בתחום). היום, לעומת זאת, צ'יק צ'ק את מתבקשת להירתם (אם או בלי רצועות,שוב - לבחירתך) למשימה.

 

הפיקסציה לישבנים היא כל כך מרכזית, שהיא הופכת לעוד שלב ביחסים בין המינים, ממש כמו דייט ראשון, פגישה אצל ההורים ועוד שלל התחנות שבדרך. אני לא אמקם את ההתעניינות בציר הזמן, אבל בואו נגיד שהוא רוצה לדעת אותך ישבנית הרבה לפני שאת יודעת איך הוריו נראים.

 

סקס אנאלי זה לא רק לא נראה לי, זה רע לי, מבחינת המשמעויות שבאות איתו. לא ייתכן שהאיבר שהכי מאפיין אותנו הנשים, אנטומית, ייפול שלב במצעד האיברים החביבים על ידי בן זוגנו. זה רע, רע, רע.

 

לא מדובר בבחירות הספציפיות שלי בגברים, וגם לא בצרכים האישיים שלי. כאמור, ההטרו-הומו חי בין כולנו, ונראה בדיוק כמו אחיו הגבר. מדובר בעוד שלב אבולוציוני מפחיד שבו הקוף הגברי הכל כך פראי ומסתורי, ובגלל זה מקסים כל כך, מפתח יכולות וסקרנויות שהיו שמורות עד לפני כמה עשורים לנו, הנשים, ולאחיותינו בקהילה העליזה.

 

האם זה תחילתה של התמזגות מאיימת בין המינים?

אני אישית מפוחדת. האם זה תחילתה של התמזגות מאיימת בין המינים? האם המחקרים על היכחדות המין הגברי באמת מעידים על תהליך אפשרי? בושם יוניסקס זה דבר אחד, וגם שירותים כאלה בברים זה בסדר, אבל אלוהים ישמור אותנו מהאפשרות שגברים ונשים שניהם יגיעו מאותו הכוכב.

 

לייזר זה שלנו, בלייזר זה שלכם.

 

גם עקבים זה שלנו, תישארו אתם עם העכבות שלכם.

 

אתם יודעים מה? בעצם אני לא כזו דיכוטומית. יש לנו דברים משותפים. Make up sex זה הכי שלנו יחד, ואני אשמח אם בזה נסגור את העניין.

 

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דחיל-ראבק, תבחר צד, גבר
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים