ככה ייעשה למי שטירפד את הסכם האקלים
בוליביה מאשימה את ארצות הברית ודנמרק כי קיצצו את כספי הסיוע שהובטחו לה כעונש על התנגדותה של המדינה הדרום-אמריקנית עם ההסכמה שגובשה בוועידת האקלים בקופנהגן. בתוך כך נפתח סבב שיחות נוסף בנושא האקלים, לקראת ועידה במקסיקו, אך המחלוקות בעינן וההסכם נראה רחוק
אפילו ההצהרה הרפה והבלתי מחייבת שגובשה בסוף ועידת האקלים בקופנהגן לא הייתה מקובלת על כל המדינות. בוליביה, קובה, ניקראגווה וסודן הביעו התנגדות נחרצת להסכמה שהושגה בין ארצות הברית, סין, ברזיל ודרא"פ - ואומצה בהמשך על ידי כ-120 מדינות.
כעת מאשימה בוליביה את ארצות הברית ודנמרק בקיצוץ כספי סיוע שהובטחו לה. זאת, לדבריה, כעונש על העמדה שהביעה בקופנהגן.
.
"כמה פרוייקטים קונקרטיים בוטלו", אמר נציג בוליביה לכינוס בנושא שינוי האקלים שמתקיים בבון שבגרמניה. "מדובר על הפסקה של העברת הסיוע מדנמרק וארצות הברית. אנו סבורים שזה לא הוגן, ושמדובר בעונש", אמר פבלו סולון.
לדבריו, הפרוייקטים האמריקנים שבוטלו מסתכמים בעלות של 3 עד 3.5 מיליון דולר; לגבי הפרוייקטים הדניים לא היתה לו הערכה של העלות.
נציג ארצות הברית לשיחות, טוד סטרן, צוטט בעיתון "וושינגטון פוסט" כאומר שארצו תעניק קדימות (לסיוע) למדינות שתמכו בהסכמת קופנהגן. בעיתון נכתב כי ארה"ב אכן סרבה להעניק סיוע של 3 מיליון לבוליביה, ו-3.5 לאקוודור.
דנמרק לא התנתנה סיוע למדינות בתמיכה בהסכם קופנהגן, אך טיוטת מסמך בנושא סיוע חוץ שפרסמה הממשלה הדנית בחודש שעבר, הצביע על שינוי במדיניות הסיוע של המדינה לעבר המדינות העניות ביותר באפריקה. עם זאת, כאמור המסמך אינו מזכיר התנייה של הסיוע בחתימה על "הסכמת קופנהגן".
הסיוע: מיליארדי דולרים בשנה
בקופנהגן אמנם לא הסכימו על הפחתה מתואמת של פליטות גזי החממה אך כן הסכימו על היקף הכספים שיוזרמו למדינות מתפתחות כדי לסייע להן להתמודד בטווח הקצר והארוך יותר עם השלכות שינוי האקלים כמו בצורת, עליית מפלס פני הים, מפולות בוץ וכ"ד. מדובר על 10 מיליארד דולר בשנה בין 2010 ל-2012, ומ-2020 על 100 מיליארד דולר בשנה.
הנציג הסודני הבכיר לשיחות - והמתנגד הבוטה ביותר להסכמת קופנהגן - אמר כי ארצו לא חשה בינתיים בשינוי כלשהו בהיקף הסיוע בעקבות התנגדותה, אך העריך כי בקרוב יגבר הלחץ על מדינות מתפתחות לחתום על המסמך. "בחודשים הקרובים נראה 'דיפלומטיה של פנקס המחאות'", אמר סטניסלאו לומומבה די-אפינג.
לומומבה הרגיז רבים מהמנהיגים והנציגים בלילה האחרון של השיחות בקופנהגן כשביטא השוואה מרומזת בין מותם של מיליוני יהודים בשואה ובין "השריפה" של מיליונים באפריקה כתוצאה משינוי האקלים. הוא לא הביע חרטה על דבריו אלה. הוא הבהיר מאוחר יותר כי "אין מקום להשוואה בין המדיניות של היטלר ושינוי האקלים", אך הוסיף ואמר כי "לא לעשות דבר בנושא יהיה חטא מוסרי".
שיחות האקלים: המחלוקות נמשכות
בתוך כך, על פתיחת השיחות בבון - שמטרתן היא להתניע מחדש את הדיונים על הסכם אקלים לקראת ועידה בקנקוּן שבמקסיקו בסוף השנה - העיבו מחלוקות והפניית אשמה מצד כל המעורבים, והן נראו כהמשך ישיר של ועידת קופנהגן המתסכלת.
המדינות השותפות לאמנת שינוי האקלים של האו"ם (UNFCCC) חלוקות על הדרך שבה יש להתקדם לקראת גיבוש הסכם חדש שייכנס לתוקף ב-2012. לב המחלוקת היא בשאלה האם לשאוף לגיבוש הסכם מחייב בקנקון - ולהסתכן בכישלון נוסף של הדיונים - או להסתפק בגיבוש מתווה בלבד, ולשאוף לגבש את ההסכם המחייב רק בסוף 2011.
הן גם חלוקות בשאלה האם הסיכום של ועידת קופנהגן - ההסכמה בין ארה"ב לשלוש המדינות האחרות - נחשבת לפריצת דרך או כישלון. ארה"ב רואה בהסכמה ציון דרך משמעותי שיש לנצל את המומנטום שהוא יוצר.
מדינות אחרות סבורות שמדובר בהסכמה רפה מדי, שאינה מקדמת את העולם באופן משמעותי לעבר עתיד של הפחתת פליטות פחמן ומאבק בהתחממות. הן הדגישו שהנספח להסכם, בו מפרטות המדינות את היקף הפחתת הפליטות שלהן, אינו מחייב, וגם לא יצליח למנוע מהטמפרטורה העולמית לעלות גם מעבר לרמה של 2 מעלות צלזיוס (מעל הטמפרטורה בעידן הטרום-תעשייתי).