גולשים בפורום רפואי? בדקו טוב מי מייעץ לכם
כמעט לכל מיחוש או מחלה תמצאו היום פורום פעיל באינטרנט, שבו חולים מספרים מניסיונם ומעניקים "טיפים" לגולשים החדשים. אבל מה קורה כאשר החולה מחליף את ההתייעצות ברופא ואת הטיפול המוכח בבעצות לא מקצועיות? רופא ל"זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות": "אנחנו מודאגים ומוטרדים"
"אבא שלי אומר שלא הסרטן הרג את אמא, אלא הפורום שהיא התמכרה אליו," אומרת במרירות בתה של ב,' קיבוצניקית מדרום הארץ. לפני ארבע שנים התגלה בגופה של ב' (48) סרטן שד. היא עברה ניתוח כריתה והופנתה להמשך טיפול כימי וקרינתי. "אחרי הטיפול הראשון מבין שישה שקבע לה האונקולוג, אמא אמרה שהיא קראה בפורום על מטפלת בצמחים מהצפון שעושה פלאים בחולות סרטן השד, ושהיא מעדיפה את הטיפול הזה על כימותרפיה."
מהמטפלת הזו חזרה ב' מצוידת בעשבים ובצמחים שונים. "בגלישה נוספת היא קראה על רופא שמטפל בוויטמינים ועושה טיהור גופני לחולי סרטן, וגם אליו היא נסעה. היא האמינה לכל שטות שקראה באתרים ושכאילו ריפאה אחרים, וסירבה לקבל את הטיפול שיכול היה להציל אותה."
בביקורת הרפואית הראשונה הזהיר אותה האונקולוג שהיא מסכנת את חייה, אבל ב' לא השתכנעה. עד שנפטרה לפני כחצי שנה עברה ב' גם טיפול לא מוכח בחשמל, שמעניק אונקולוג שנוי במחלוקת, שגם אליו נחשפה בפורום, וכן טיפול ייחודי בדבש שהציעו באינטרנט שני מומחים לסרטן. "אם זה היה עניין של תפיסה או אמונה שהטיפול הכימי מיותר, אולי עוד היינו מנסים להילחם," זועמת הבת. "אבל מה שמשגע אותנו זה שאמא, אישה נבונה וערנית כל כך, פיתחה כזה אמון בשטויות מהאינטרנט."
הברכה הופכת לקללה
בשנים האחרונות פורחים ברשת פורומים שונים בנושאי בריאות. בהקלקה אחת הידע הפך לנגיש לחולה והוא מעניק לו חוויה של שליטה. מעמדו הסמכותי של הרופא כמחזיק הבלעדי בידע הופר, ויחסיו עם החולה חייבו הגדרה מחודשת. במשוואה החדשה שנוצרה הצטמצם מקומו של הרופא ואילו החולה עלה למעמד מנהל המחלה של עצמו.
אז מה רע? "בכלל לא רע, להפך," מפרגן פרופ' יוסי זהר, מנהל מחלקה פסיכיאטרית ומרפאת חרדה במרכז הרפואי שיבא. "חולה בקי, שמתעניין וקורא ומגיע לרופא כשהוא מחזיק בידע מוקדם ושואל שאלות, הוא לעולם חולה מאתגר ומוערך, שראוי להתייחסות רצינית ולהקשבה. אתרי המידע הרפואי יכולים וצריכים להעשיר את החולה, אבל כמו כל כלי עוצמתי, הברכה הופכת לא פעם לקללה. ברוב המקרים החולה לא מצליח לשחות בזרם הידע ולפענח את הררי המידע. ההצפה גוררת חרדה ובלבול, ובסופו של דבר, יותר משהיא מעשירה, היא הופכת את החולה לחסר אונים."
"בחלק גדול מהמקרים," מוסיף פרופ' זהר, "החומרים המתפרסמים בפורום הם הקטנה או הגדלה של מחלה או של בעיה, ובין שני הקטבים האלה יתקשה הקורא הממוצע למקם את הבעיה שלו. עליו לדעת שחשיפה לידע היא דבר מבורך, אבל רק הרופא הוא זה שיכול לשמש פרשן לאותו ידע."
י' (32) חווה זאת על בשרו. הוא החל להתכנס בעצמו ולהתנתק בהדרגה מהסביבה. בהמשך החל להיעדר מהעבודה ונהג לישון לאורך היממה מאחורי תריסים מוגפים. הוא מיעט לבקר את הוריו ולתקשר עם חבריו. לחברתו המודאגת אמר שהוא גלש באינטרנט ומישהי שם תיארה מצב נפשי דומה שהיה לה וחלף ללא כל עזרה אחרי שמונה חודשים. בנימוק הזה הוא גם סירב ללכת לרופא: "קראתי על רבים שעברו בול אותו הדבר - וכמו שזה בא, זה גם הלך," אמר.
רק אחרי שרזה 12 קילוגרמים, הסכים י' לפנות לפסיכיאטר שאיבחן דיכאון קליני וצייד אותו בתרופות. "הניסיון של אחרים, כפי שכתבו בפורום, היה בעוכריו של הבן שלנו," אומרים הוריו. "הם תיארו דכדוך ותקופת שפל, ואילו הבן שלנו היה ממש חולה דיכאון. אם היינו מעכבים בעוד חודש, למשל, את הביקור אצל הרופא, מי יודע איך האפיזודה הזו הייתה מסתיימת."
ציפורה אמרה לי
מרבית הרופאים מברכים על הנגישות הרבה של הידע הרפואי אבל במקביל חוששים מפרשנות מוטעית".אנחנו מודאגים ומאוד מוטרדים," מעיד ד"ר אריה
יגודה, מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי הרצליה מדיקל סנטר. "יותר ויותר מטופלים מגיעים אלינו מצוידים ב'רשימת מכולת,' לאחר שקיבלו ייעוץ חסר בסיס ולפעמים אפילו מסוכן בפורום אינטרנטי. בפורום יעקב מייעץ לרבקה מניסיונה של אחותו של המכולתניק שלו, ואנחנו, הרופאים, מודחים לפינת היועצים המשניים. מאיתנו, מחזיקי הידע הבלעדיים, הם מבקשים במקרה הטוב חוות דעת שנייה והחתמה על תרופה כזאת או אחרת שעל נפלאותיה כתבה אחת, שרה, בפורום. נכון שלי, כרופא, כבר אין את המונופול על המידע, אבל יש לי עדיין ניסיון שנצבר אחרי שנים ארוכות של לימוד ועבודה, יש לי האחריות ויכולת האבחון," הוא אומר.
"כמו פורומים אחרים, גם את הפורום לפוריות, למשל, לא הקימו רופאים," מדגיש ד"ר יגודה. "הכוונה הראשונית הייתה להקים קבוצת תמיכה אינטרנטית, אולם עם הזמן היא חרגה מייעודה המקורי והפכה למקור ייעוץ שבו אנשים שולפים פתרונות ומקישים מבעיה אחת לבעיה אחרת. לגולש התמים קל להזדהות עם המסרים העממיים האלה, והאבסורד המסוכן הוא שבידע שלי החולה הגולש יפקפק, אבל במה שכתבה, למשל, ציפורה הוא יראה דברי אלוהים חיים."
שיקולים מסחריים
ד"ר יגודה מאיר פן בעייתי נוסף של העצות האינטרנטיות: "הגולש התמים אינו יודע מי או מה מסתתרים מאחורי הלינק. לא פעם מוטמעות במתכוון מטרות סמויות של יועצי תדמית ושל חברות תרופות או אינטרסנטים אחרים."
גם ד"ר משה לפידות, מנהל שירות הלייזר במרכז הרפואי השרון, מזהיר: "פעמים רבות התשובה המתקבלת בפורומים מוטית משיקולים מסחריים. ראיתי פרסום על תרופה שרק היא יכולה להצמיח שיער ואין בלתה - דבר שמהקליניקה אני יודע שאין לו כל ביסוס ואחריות. אבל בפורום לא חלה חובת האתיקה, לא מתקיימת בקרה אובייקטיבית, וכל סיכון וחשד אינם נלקחים בחשבון. מה שקורה שם הוא מסחור בידע כללי ולא ממוקד.
"רפואת הפורומים היא רפואת מסדרון אינטרנטית, שמעניקה אינפורמציה מוגבלת שלא תמיד מתאימה לפונה. זו צורה עכשווית לפנייה מסוג 'ד"ר, אני רק שאלה,' ורופא שמתפתה להשיב לה מזניח את האתיקה המקצועית שלו."
"אתרי הבריאות השונים הפכו לזירת ידע שאינו תמיד אמין וברוב המקרים הינו שגוי, מוכוון ומונחה מטרה," אומר גם פרופ' (אמריטוס) מוטי רביד. "איך למשל יידע הגולש אם המקורות המצוטטים בהם אכן עומדים מאחורי אותו מחקר או מה טיבו? לא פעם קראתי בפורומים על סוכרת, למשל, ולצד ציטוטים מדויקים מצאתי גם דברים הזויים, חסרי כל ביסוס מדעי ובעלי ערך שרלטני וכמעט פלילי. לכן, מדובר בכלי חברתי אך בשום אופן לא במשהו מקצועי. רופא שמייעץ בפורום עובר לדעתי חד-משמעית על כללי האתיקה."
"צריך להבחין בין שתי סוגות אינטרנטיות," מסייג פרופ' דן אדרקה, אונקולוג בכיר מהמרכז הרפואי שיבא, המשמש גם יועץ בפורום. "בראשונה, חולה אחד מייעץ לחולה אחר מניסיונו וזה עלול להיות מסוכן יותר ממועיל. השנייה היא כשרופא מייעץ לחולה. במקרה זה חלות עליו הגבלות. בפורום שלי אני משיב רק על שאלות כלליות. למשל, מה צריך לעשות אחרי ניתוח וכו.' אני לא מתחייב או מציע טיפול אונקולוגי, אלא מפנה את החולה להמשך טיפול. גם כשמבקשים ממני שאמליץ על הרופא הטוב ביותר, אני אמנם ממליץ שמית אבל לעולם לא על רופא אחד, אלא על כמה רופאים ממרכזים רפואיים שונים. על טיפול או תרופה מסוימים אמליץ תמיד רק אחרי שאראה בעיניי את החולה ואתרשם ממצבו."
אין תחליף למישוש
מראה עיניים, מסכימים הרופאים, הכרחי לקבלת ייעוץ נכון. "בקשר רופא-חולה משתתפים הרכיבים המקדימים וההכרחיים הבאים: מפגש פיזי אחד-על-אחד תוך יצירת קשר עין, שיחה וראיון עם החולה במטרה להתרשם מאמינותו וכן מישוש," קובע פרופ' יוסי קלאוזנר, מנהל המערך הכירורגי במרכז הרפואי איכילוב.
"למישוש החולה יש ערך עצום ללא תחליף, כשבמקביל הרופא יוזם גם שאלות
מנחות ומרחיב לעצמו את תמונת המצב. רופא חייב לבדוק חולה, לגעת בו ולא להסתפק בתלונה הצרה שאותה הוא מתאר. כל שלושת יסודות הרפואה הבסיסיים האלה אינם מתקיימים בפורומים. הרפואה אינה רק ידע, אלא גם היכולת להתאים את הידע לטיפול בלעדי בכל חולה לפי בעייתו. בפורומים ההיצע הטיפולי ניתן באופן גורף. זה לא ראוי, זה נפסד, ורק מנכר את הרפואה האמיתית."
אז מה לעשות? "להמשיך להתעדכן בפורומים, ללמוד ולהתעשר בידע, אבל להמשיך לייחס לרופא את תפקידו המקורי - אבחון המחלה והטיפול בה."
לפנייה לכתב/ת 
