למה מסתיר מש' הבריאות מידע על איכות בתי"ח?

בשורות טובות: משרד הבריאות עורך בשנה האחרונה סקר חסר תקדים בהיקפו בעשרות מחלקות כירורגיות ואורתופדיות בבתי החולים בארץ לבדיקת איכות הטיפול הרפואי. לסקר זה חשיבות עצומה בקידום הבקרה על הטיפול הרפואי. עד כאן הבשורות הטובות.

הבשורות הרעות הן שקרוב לוודאי שאנחנו, צרכני הבריאות, לא נדע את תוצאות הסקר. משרד הבריאות, בלחץ ההסתדרות הרפואית בישראל, החליט שהתוצאות ייוותרו חסויות מעיני הציבור והגדיר את הפרויקט כ"ועדת בקרה ואיכות", מה שמתיר לשמור את הממצאים חסויים.

פרופ' אלישבע שמחן, מנהלת המחלקה לחקר שירותי רפואה במשרד הבריאות ואחת החוקרות החשובות בארץ בתחום איכות הטיפול הרפואי, דיווחה לאחרונה בכנס של משרד הבריאות בנושא חופש המידע ומערכת הבריאות, כי הסקר החל בינואר 2009 ומשתתפות בו 34 מחלקות כירורגיות ו־27 מחלקות אורתופדיות. מטרתו, על פי פרופ' שמחן: "יצירת תרבות מדידה לאומית מתמשכת ובת קיימא לשיפור איכות הטיפול בבתי החולים בישראל".

פרופ' שמחן ציינה כי הרופאים בישראל השותפים בסקר החדש מביעים חשש בעיקר מפרסום התוצאות ומשעבוד מקצועי למסקנותיו.

למה שלא נדע?

בשנת 1994 ערכה פרופ' שמחן סקר חשוב בכל מחלקות ניתוחי הלב בארץ אשר בדק את התמותה, התחלואה והזיהומים בניתוחי מעקפים בלב. הסקר מצא כי רוב

המחלקות הציגו תוצאות טובות מאוד, שעומדות בסטנדרט בינלאומי, למעט מחלקות הלב בבית החולים וולפסון בבת ים וסורוקה בבאר שבע, שהציגו נכון לשנת 1994 ביצועים נמוכים. גם אז מנע משרד הבריאות מהציבור את תוצאות הסקר, אבל אני פרסמתי אותן במסגרת עבודתי במקומון "העיר".

בעקבות הפרסום סירבו ארגוני הרופאים לשתף פעולה עם סקרים מסוג זה, וכפועל יוצא מזה שותקה בקרת האיכות על הטיפול הרפואי בישראל. על רקע זה, הסקר החדש הוא צעד משמעותי וחשוב מאוד. וכיצד נדע את מסקנותיו?

ייתכן שהסוגיה צריכה להגיע לערכאות משפטיות, על מנת שבית המשפט יכריע בין זכות הציבור לדעת ובין האינטרסים של המעורבים בדבר.

תגובת לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית: "אני מאוד מוטרדת מאופן עריכת מדדי האיכות. לא מביאים למשל בחשבון את דרגות הקושי של החולים (נושא שלדרך מדידתו אין אפילו הסכמה בעולם), ואת השוני המשמעותי שקיים בתשתיות וכוח אדם בין בתי החולים השונים כמו למשל לפערים בין הפריפריה למרכז. ללא שקלול נתונים כמו אלה, המדדים לא מספיק מדויקים ולא מספיק הוגנים. אם היו נפתרות בעיות אלה, היינו בעד פרסום הנתונים לציבור".

ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות ער לקיומו של חוק חופש המידע ומברך עליו. יחד עם זאת המשרד בודק את כל ההשלכות הנובעות מכך, שכן מדובר במשרד המחויב לחיסיון הפרט ולנושאים רגישים אחרים. המשרד ימצא את נקודת האיזון בין שני אלה".

גם קופות החולים רוצות שלא נדע

סוגיה דומה מתבררת בימים אלה בין כותלי בית המשפט, בתביעה שהגישה התנועה לחוק חופש המידע נגד משרד הבריאות וארבע קופות החולים. התנועה המיוצגת על ידי עו"ד אילן יונש תובעת לפרסם את התוצאות המלאות של סקר בדיקות איכות הטיפול הרפואי בקופות החולים שעורך המשרד בשנים האחרונות. קופות החולים ומשרד הבריאות כבר הגיעו להסכמה כי התוצאות ההשוואתיות בין הקופות לא יפורסמו בציבור. למרבה האבסורד, אפילו הנהלת משרד הבריאות הסכימה שלא לקבל את התוצאות המלאות מחשש שידלפו ויתפרסמו.

משרד הבריאות וארבע הקופות השיבו לבית המשפט כי הן מתנגדות לפרסום הנתונים במצבם הנוכחי בשל שורה של נימוקים משפטיים וציבוריים, ובין היתר משום שהפרסום עלול להביא להפסקת עריכת מדדי האיכות ולקטיעת השיפור המשמעותי שכבר הושג. נוסף על כך, הן טענו כי פרסום הנתונים הגולמיים של המדדים כפי שהוא קיים היום, ללא שקלול מדויק של ההבדלים בין הקופות בדרגות קושי של חולים ומצבם החברתי־כלכלי, יביא להטעיית הציבור ולפרסום תמונה פופוליסטית ומעוותת של המצב האמיתי.

ההכרעה החשובה בנושא אמורה להינתן על ידי נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, בחודשים הקרובים.

החשד לסרטן מוגר, אבל הרגל נקטעה

אצל חולה בן 79, הסובל מסוכרת ומיתר לחץ דם, התגלה חשד לסרטן בלוטת הלימפה במפשעה. לצורך בירור החשד עבר החולה ניתוח להוצאת ביופסיה אצל כירורג בכיר בבית חולים אסותא בבאר שבע. בצאתו מבית החולים הצטייד במכתב סיכום אשר בו נכתב כי מהלך האשפוז היה תקין.

ואולם כשבוע לאחר הניתוח אושפז החולה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע בשל חום גבוה. בבית החולים התגלה אצלו נמק נרחב וזיהום מפושט באזור הניתוח שבוצע באסותא. החולה נאלץ לעבור ניתוח נוסף ועל פי הדו"ח הרפואי של סורוקה בניתוח התגלה כי העורק הראשי באחת מרגליו היה קשור וחסם את זרימת הדם ברגל. בתחילה ניסו הרופאים בסורוקה לטפל בבעיה על ידי השתלת מעקף לעורק שנחסם, אבל מצבו של החולה החמיר, ולבסוף נקטעה רגלו מתחת לברך.

תוצאות הביופסיה, אגב, הראו כי אין מדובר בסרטן, למרבה השמחה. אבל איך קרה שניתוח ביופסיה באסותא הסתבך עד כדי קטיעת הרגל של החולה? מנהל מחלקה כירורגית הסביר לי כי "פגיעה בעורק בזמן ניתוח נחשבת לסיבוך ניתוחי קשה, וקשירת עורק בניתוח אינה פעולה סבירה ומשמעותה הפסקת אספקת הדם לרגל". ומה הקשר בין נמק באזור המפשעה לנזק לרגל התחתונה? כירורג נוסף הסביר כי במקרה של קשירת העורק הראשי במפשעה ישנה סבירות שזרימת דם לרגל התחתונה תיפסק לחלוטין ואילו הזרימה לרגל העליונה תימשך בחלקה מכלי דם קטנים אחרים.

מבית חולים אסותא, שבבעלות מכבי שירותי בריאות, נמסר כי "המטופל הגיע לבית החולים כשהוא סובל מבעיות שאנו מנועים מלפרט בשל חיסיון רפואי. בעיות אלה היוו גורמי סיכון כבדי משקל, שגם בהיעדר פעולה כירורגית עלולים לגרום לא אחת לנמק ולקטיעת איבר.

במהלך ניתוח הביופסיה החל העורק הראשי ברגלו לדמם, בעיה שטופלה בצורה מיטבית והוא שוחרר כשמצב רגלו טוב מאוד. הניתוח שעבר המטופל באסותא היה פרוצדורה הכרחית ומצילת חיים. המטופל הוזמן לביקורת כעבור שבוע מהניתוח ולא הגיע, ולא התקבלה כל פנייה או תלונה מצידו, מה שמנע מעקב רפואי מסודר אחר תוצאות הניתוח והחלמתו. בשום שלב לא עודכנו בהחמרה במצבו ומשנודע לנו על אשפוזו בסורוקה שיתפנו פעולה בצורה מלאה על מנת לעזור לחולה ולמטפליו. כריתת רגלו אירעה כחודש וחצי לאחר הניתוח והייתה מתחת לברך, בזמן שפריצת העורק בזמן הניתוח באסותא הייתה במפשעה, אי לכך כלל לא ברור שיש קשר בין שני האירועים".

והפעם: מחמאה להנהלת קופת חולים לאומית שהייתה הראשונה להפחית לחבריה באופן ניכר את האגרה לביקור בחדר מיון. טיפול רפואי בחדר מיון כרוך

בתשלום של 667 שקל, אלא אם התקבלה הפניה מרופא או ממד"א, אם הטיפול מצריך אשפוז, או אם מדובר בנפגעי תאונת דרכים או תאונת עבודה. על פי החלטת קופת חולים לאומית, כל 700 אלף חברי הקופה לא ישלמו בכל מקרה יותר מ־160 שקל עבור הטיפול במיון. בנוסף הופחת בחצי מחיר הביקור של חברי הקופה במוקדי החירום הפועלים בשעות הערב וסופי שבוע ל־36 שקל.

מחמאה גם לשירותי בריאות כללית שהחליטו באחרונה לפטור את המבוטחים מתשלום אגרה למוקדי חירום בסופי שבוע ובחגים; לפטור נשים בהיריון מתשלום אגרה בחדר מיון נשים החל משעות הערב ובסופי שבוע; לפטור מאגרת מיון בכל שעות היממה נשים בהיריון החל מהשבוע ה־40 להריונן; להרחיב את המקרים שמזכים בפטור מתשלום אגרה בחדר מיון, לכלל המבוטחים.