מגמר האלופות לאושוויץ. סיפורו של ארפד וייס

בשנים האחרונות נחשף ציבור אוהדי הספורט בישראל ליותר ויותר סיפורים אודות הכדורגל היהודי המפואר, ששגשג באירופה עד מלחמת העולם השנייה. הסיפור הידוע מכל הוא על הכח וינה, קבוצת כדורגל יהודית מפוארת שזכתה באליפות אוסטריה ונחשבה לאחת הקבוצות החזקות ביבשת. אולם, היא לא היתה היחידה.

המאמן היהודי הונגרי ג'וזף איזנהופר הוביל את מארסיי לזכייה בגביע ואליפות צרפת בשנות ה-30. האליפות הראשונה של באיירן מינכן ב-1932 הובלה על ידי הנשיא קורט לנדאואר והמאמן ריכארד ("דומבי הקטן") קון היהודים. גם מסורת הדרבי היהודי של קראקוב, "השחר" מול "מכבי", נשמרת עד היום בין ויסלה קראקוב לקראקוביה ומכונה "המלחמה הקדושה".

אך ישנם עדין לא מעט סיפורים עלומים. בספר מיוחד שיצא לכבוד 90 שנה לייסוד מועדון הכדורגל של בולוניה הופיעה תמונה, כשבתחתיתה הכיתוב "שם: ארפד וייס. היה טוב מאוד, יהודי, ומי יודע איך זה הסתיים". כמו סיפורים רבים אחרים, גם הסיפור של אברהם ארפד וייס היה יורד לתהום ונעלם אלמלא מתאו מאראני, עיתונאי ספורט איטלקי שהחליט לחקור את התמונה.

ספר כדורגל שכתב וייס ב-1930. לולא מתיאו מראני סיפורו היה נעלם 

במשך שלוש שנים אסף מתאו פיסה אחר פיסה ונבר בדפים מצהיבים בארכיונים, תוך מסע בין ערים ומדינות רבות, בהן עברו חייה של אותה הדמות שהופיעה בתמונה. הוא גילה סיפור חיים נפלא.

אברהם ארפד וייס נולד ב-1896 בחלק ההונגרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית. וייס השחקן היה קיצוני שמאלי. הוא לא היה חזק פיזית, אך היה בעל מסירה מדויקת ומהיר מאוד, והשתמש במהירותו כדי להשתחרר משחקני הגנה. דרכו בעולם הכדורגל כשחקן היתה קצרה, והתנהלה בין השנים 1922-1926.

הוא החל לשחק במועדון ההונגרי מקומי בשם טורקווס, לאחר מכן עבר לקבוצה היהודית-צ'כית מכבי ברנו, ומשם עבר לפאדובה האיטלקית. את שנתו האחרונה כשחקן העביר וייס באינטר, שסיימה במקום השלישי באותה עונה. וייס שיחק בעשרה משחקים בהם כבש שלושה שערים, וגם זכה כמו יהודים אחרים להופיע בשישה משחקים בנבחרת הכדורגל ההונגרית, ביניהם השתתפות באולימפיאדת פריז 1924.

אברהם גרנט. 75 שנה לפניו אימן וייס בגמר גביע אירופה לאלופות (AP) 

וייס פרש ממשחק ואימן בשנת 1926 את אלסנדריה ששיחקה בליגה השנייה. לאחר עונה חזר לאינטר, הפעם כמאמן ראשי. אינטר, ששמה שונה באותה תקופה בדרישת המשטר הפשיסטי של מוסוליני לאמברוסיאנה, החלה עידן זהב בהדרכת המאמן היהודי.

אומנם בקדנציה הראשונה שלו, שנמשכה שתי עונות, סיימה אינטר במקומות 5 ו-7, אך עם חזרתו למועדון בעונת 1929-30 הכל היה שונה. באותה עונה הפכה הליגה האיטלקית למקצוענית, ואינטר זכתה באליפות הליגה תוך סיום עונה נפלא, בו חלפה על פני גנואה ויובנטוס במחזורי הסיום. וייס המשיך ואימן את המועדון עוד מספר שנים, בהן המשיך המועדון להתברג בצמרת.

אינטר הוזמנה להשתתף ב"גביע מיטרופה", שהיה אחת הגרסאות הראשונות של גביע אירופה לאלופות. במפעל, שעל מייסדיו נמנה היהודי הוגו מייזל (יו"ר התאחדות הכדורגל האוסטרית באותה תקופה), שיחקו קבוצות מהליגות המרכז אירופאיות, שנחשבו למובילות ביבשת.

קטע נוסף מספרו של ארפד וייס 

ב-1930 הגיעה אינטר עד לחצי הגמר, שם הודחה על ידי ספרטה פראג, כאשר הובסה בגומלין 6:1 לאחר תיקו במשחק הראשון. שלוש שנים לאחר מכן שוב פגשה את ספרטה פראג, אך הפעם חלפו וייס ואינטר על המשוכה והעפילו לגמר האירופאי הראשון בתולדותיהם.

מולם התייצבה אוסטריה וינה. במשחק הראשון גברה אינטר על האוסטרים 1:2, אך בגומלין היא כשלה והפסידה 3:1, תוצאה שהקנתה לוינה את התואר בשל הפרש שערים. היה זה גם סיום קריירת האימון המוצלחת של וייס באינטר. הוא עזב את הקבוצה ופינה את הבמה ליהודי אחר, גיולה פלדמן. 

וייס המשיך להצליח בכדורגל האיטלקי. לאחר תקופה קצרה בקבוצת נובארה, הוביל את בולוניה לעידן זהב משלה. בולוניה זכתה תחת הדרכתו לכינוי "הקבוצה שגורמת לעולם לרעוד". המועדון זכה עימו בשתי אליפויות איטליה בין השנים 1935-37, כשבראשונה הוא סיים עם יתרון של נקודה על פני רומא, וארבע נקודות על פני קבוצתו הקודמת, אינטר.

וייס ומשפחתו נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ (צילום: AP) 

את האליפות השנייה חגג וייס בצורה משכנעת וללא עוררין. ב-1937 הוא הוביל את המועדון לזכיה ב"גביע התצוגה", שהיה תחרות חד פעמית בין טובי המועדונים באותה השנה בפריז, תוך ניצחון מוחץ בגמר, 1:4 על צ'לסי האנגלית. בולוניה

המשיכה וזכתה בשתי אליפויות נוספות ללא ווייס, שנאלץ לעזוב בשנת 1938 לאחר חמישה מחזורים. זאת, לאחר שמשטרו הפשיסטי של מוסולני אימץ את חוקי הגזע של הנאצים.

וייס, שאולץ לעזוב את איטליה על אף הישגיו, עבר לעיר ההולנדית דורדרכט למשך שנתיים, שם אימן את המועדון המקומי. רדיפתו כיהודי הגיעה גם להולנד, עם הכיבוש הנאצי של המדינה. היתה זו הפעם האחרונה בה איבד אברהם ארפאד וייס את עבודתו.

ב-1942 נעצר ארפד וייס על ידי הנאצים, ועל אף שהיה דמות ידועה באירופה לא זכה לאפשרות מעבר, ונשלח יחד עם אשתו ושני ילדיו למחנה העבודה באוסטברוק. משם נשלחה המשפחה למחנה המוות אושוויץ. אישתו הלן וילדיו נרצחו ב-5.10.42. ווייס נרצח בחלוף שנה וחצי, ב-31.1.44.

מתאו מאראני סיכם זאת בספרו: "למעשה, 60 שנה אחרי מותו, אבדו עקבותיו. הוא ניצח כל אחד בתקופתו, תקופה של כדורגל מפואר. הוא זכה בתארי אליפות וגביעים, הרבה יותר ממקביליו היום. האם הם היו נעלמים מדפי ההסטוריה? זה קרה". מאראני חתם בשם הספר: "יום הזיכרון - מהליגה לאושוויץ".

• שי גולוב הוא דור שלישי לניצולי שואה, אוהד הפועל כפר סבא ומרצה במכללה החברתית כלכלית בתחומי כדורגל וחברה. כמו כן, הוא יו"ר 'היציע', ארגון אוהדי קבוצות הספורט בישראל, וחבר בוועד המנהל של ארגון האוהדים האירופאי.