הרב שרלו: זכר השואה - לא בסיס הזהות היהודית
ראש ישיבת ההסדר מסתייג מהמסעות למחנות ההשמדה לפולין: "יש לבנות את הזיקה לתורה דרך העתיד הצפון לנו - בירושלים וארץ ישראל - ולא דרך חינוך לעבר; חוויית הנסיעה מתמוססת בזמן קצר"
"איני רוצה שזכרון השואה יהווה את בסיס הזהות היהודית, כי אם זכרון ירושלים ועתידה. הנסיעה לפולין אינה אסורה, אך איני תומך בכך", כך קובע הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, בתשובה שניסח בעקבות פנייתו של תלמיד המתלבט לנסוע למסע למחנות ההשמדה.
בפנייתו לרב כותב התלמיד: "כיתתי עומדת לצאת למסע לפולין ואני מתלבט האם לנסוע ממספר סיבות: א.ידוע שהכסף שאני אשלם יועבר לפולנים שאינם בדיוק ידועים בתור חסידי אומות העולם. ב. קראתי במאמר של רב מסוים שאין לטוס לפולין כי החוויה מתמוססת לאחר מספר שבועות ולכן נסיעה זו אינה תורמת לטווח הארוך. ג. יש איסור יציאה מהארץ והאם נסיעה זו נקראת נסיעה לצורך מצווה כי אם לא אזי אין הצדקה לטוס"?
בתשובתו לתלמיד, כותב הרב שרלו כי השאלות הן כבדות משקל: "יש לחלק בהן בין הלכה צרופה לבין דעה העולה אמנם מתוך התורה אך אינה הלכה פסוקה, ועל כן היא מותירה את ההכרעה לשאלות רוחניות פנימיות, ולתפישת חיים כוללת של תורה".
על פי הרב שרלו, "מהבחינה ההלכתית מותר לנסוע לפולין, ורבים מגדולי התורה עושים זאת. זוהי יציאה מן הארץ שאינה נחותה מעשיית מסחר או מנשיאת אישה, ולעיתים היא קשורה בתלמוד תורה - בעיקר בנסיעות המקרבות את המשתתפים בהן למורשת החסידות ויהדות פולין כולה".
עם זאת, הוא מדגיש: "אני נמנה עם אלה שאין דעתם נוחה מנסיעות אלה. מעבר לסיבות שמנית, אני רואה בהן היפוך של המגמה - במקום
לבנות את הזיקה לתורה דרך העתיד הצפון לנו - ירושלים - ודרך בקשת תיקון עולם במלכות שדי במציאות הארץ-ישראלית המלאה, אנו מחנכים לגעגוע לעבר, שהוא אמנם יקר לנו מאוד ואנו קשורים בו, אך אותו אנחנו רוצים להביא לארץ ישראל. החינוך העולה מנסיעות אלו הוא כי היהדות האמיתית אליה מתגעגעים הייתה בעיירות פולין, ואילו אנחנו שדופים ויבשים. זה אינו חינוך לאמונה בעת תחייה, כי אם לדבר מה הפוך לחלוטין".
"אינני רוצה", קובע כאמור הרב שרלו, "גם שזכרון השואה יהווה את בסיס הזהות היהודית, כי אם זכרון ירושלים ועתידה הממושך. כל זה בתוספת הדבר שכתבת שהוא אמת - כל חוויה מתמסמסת בזמן קצר (אפילו קריעת ים סוף ומעמד הר סיני) ואין בנסיעות אלו כדי לעשות מהפך גדול. אם היו נותנים לרבנים את הסכום של 1000$ לנפש כדי לרומם את דמות התלמידים היה ניתן לעשות מהפכה עמוקה יותר. מובן שהדבר אינו מטיל איסור על הנסיעה, אך גם אינו תומך בכך".