70%: הלקח המרכזי - וידוא שהשואה לא תחזור
מהו הלקח המרכזי של שואת יהודי אירופה? מדוע צריך לזכור בכל מחיר והאם צריך להתמקד במסר בדלני או אוניברסלי? סקר ynet-יסודות מגלה: הציבור מפולג
המשמעות של זכר השואה שונה בקרב הציבור החילוני וחרדי, כך עולה מסקר ynet-יסודות לקראת יום השואה, ועל אף שיום הזיכרון לשואה הוא יום אבל לאומי, חלוקות הדעות לגבי התוכן והמשמעויות הנילווים ליום זה. מהסקר, שנערך באמצעות מכון פאנלס בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל, עולה כי עבור הציבור החילוני ערכים הקשורים לשואה הינם בעל אופי חברתי –כללי, תוך התייחסות לכל העמים, בעוד בציבור החרדי משמעות השואה נושאת אופי יהודי-פרטי מובהק.
עבור מרבית הציבור החרדי הלקח החשוב של השואה הוא שבעולם אכזר יש לדאוג לשלום העם היהודי (73.3%). בציבור החילוני, לעומת זאת, המסר לא נוגע רק לעם היהודי, ולשיטתם המסר העיקרי הוא שמה שעשו לנו, העם היהודי, אסור שיעשו לאף עם או אדם (73.9%). הציבור הדתי לאומי נחלק בתוכו בין שני המסרים השונים. 54.5% מסכימים עם המסר הכללי שאסור שדבר זה יקרה שנית ו-45.5% מצדדים במסר הלאומי בלבד. בסך הכל, סבורים בכלל הציבור 69.4% כי הלקח החשוב ביותר הוא לא לעשות לאחר את מה שעשו לעם היהודי.
החלוקה בין המגזרים בולטת גם בשאלה מה צריך להיות הדיון המרכזי ביחס לשואה, בעיקר לאור התרחקות השואה והניצולים. הרוב המוחלט של הציבור החרדי מחזיק בדעה שהערך המרכזי שיש לדון עליו הוא שמירת תורה ומצוות (73.3%), בעוד בציבור החילוני רואים כערך מרכזי את הדיון בכבוד האדם וזכויותיו (62.2%). הציבור הדתי לאומי ממשיך את הקו המפולג ומחזיק במספר דעות. קצת יותר משליש מהם חושבים שהערך המרכזי הוא דווקא עידוד עליית יהודים לארץ ישראל (36.4%), כרבע מהם מסכימים שהעיקר הוא כבוד האדם וזכויותיו (25.8%) וכחמישית מסכימים עם הציבור החרדי (22.7%). בסך הכל, 51.5% מהציבור סבורים שהערך המרכזי בו יש לדון הוא זכויות האדם.
זוכרים בשביל...
הכי קרוב להסכמה בין כולם אפשר למצוא בתחום אחד וזה זיכרון השואה. בשאלה מדוע יש להקפיד על זכרון והנצחת השואה אין אומנם תמימות דעים, אבל המרחק מצטמצם. מרבית הציבור החילוני חושב שיש להקפיד על זיכרון השואה כדי שהשואה לא תחזור (87%), מרבית הציבור הדתי לאומי מסכים איתם (51.5%), שליש מהציבור הדתי לאומי חושב שיש להקפיד על הזיכרון כדי להגדיל תקווה שעם ישראל חי למרות הכל (33.3%). כמחצית מהציבור החרדי חושב שיש להזכיר כדי להבהיר שההתבוללות אינה פתרון לעם היהודי (46.7%), שליש מהם מצדד בדעה שיש לעשות זאת כדי שהשואה לא תחזור (33.3) וכחמישית מהם רואים בזיכרון אמצעי להגדיל תקווה שעם ישראל חי למרות הכל. בשורה התחתונה 79% רואים בזיכרון השואה אמצעי לוודא שהיא לא יקרה שוב.
שושי בקר, מנכ"לית יסודות, אומרת בתגובה לממצאי הסקר: "רוב הציבור מכריע חד משמעית בעד לקח אוניברסלי מהשואה.
רק הציבור החרדי חריג בכך, ושוב אנו רואים כי באופן פרדוכסלי, הוא הציבור ה"אנטי-אוניברסלי" ביותר במדינה. אולם ביחס לשאלה מהו הערך המרכזי שאותו צריך להנחיל כלקח מהשואה - מתפלגות הדעות. רוב הציבור החילוני בעד לקח אזרחי-אוניברסלי: כבוד האדם. רוב הציבור המסורתי והדתי - לקח לאומי: עלייה לארץ. ואילו רוב הציבור החרדי - לקח דתי: התחזקות בשמירת מצוות.
"אולם אם אנו מסתכלים על מכלול העונים - ישנו רוב גדול ללקח האזרחי-אוניברסלי, בהפרש ניכר משאר הלקחים. אנו סבורים כי יפה יעשה משרד החינוך אם יקדיש מקום בציון יום השואה לאספקט זה. אנו יודעים שמגילת זכויות האדם האדם של האו"ם נקבעה ב-1948 במידה רבה בעקבות זוועות השואה. האתגר הניצב לפנינו הינו להגשים את כבוד האדם וזכויות האדם מתוך התחשבות בזהות הלאומית והדתית של רבים מאזרחי ישראל ולהדגיש שהתורה והיהדות הינם המקור לתפיסות אוניברסליות של כבוד האדם וקדושת החיים ולמנוע מצב שערכים אילו יזנחו על ידי הצבור הדתי בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
