מי גר פה: סיור בתל-אביב בעקבות אישים

מה יש עוד לספר על תל-אביב שלא סופר אחרי חגיגות המאה? מה עוד אפשר להגיד על עברה, לאחר שנאספו מתושביה צילומים מתקופת ילדותם? מתברר שאפשר. ספר חדש, שראה אור לאחרונה, מתעד את העיר כאבן שואבת לאמנים ואנשי רוח. שמו "פה גר‭,"‬ וכלולים בו סיפוריהם של 153 אמנים שחיו ויצרו בעיר, ועל בתיהם לשעבר מתנוסס לוח הנצחה.

"בשיטוטיי בעיר הבחנתי בשלטים כאלה, שהלכו והתרבו, וחשבתי שכדאי לפרסם מדריך שיארגן וירכז את המידע על האישים שהתגוררו כאן‭,"‬ מספרת רותי בן שאול, עורכת ומפיקה, שהוציאה את הספר יחד עם דליה מגנט, יועצת תקשורת ופעילה לשינוי חברתי. "כשתי תל-אביביות, שגדלו בתל-אביב וגאות על מעמדה כעיר תרבות, חשבנו שזו דרך טובה להכיר ולהוקיר את הדמויות שרובן בכלל אנונימיות לציבור הרחב‭."‬

בן שאול פנתה לראש פרויקט לוחות ההנצחה בעירייה, ברכה נאמן, והציעה לערוך מיפוי של הבניינים שבהם חיו ויצרו סופרים, משוררים, שחקנים, כוריאוגרפים, ציירים ואדריכלים. נאמן נתנה את ברכתה, ויחד עם הכותבות כיתתה את רגליה בין הבתים השונים. התוצאה: ספר צנוע, בפורמט קטן, אותו ניתן להחזיק ביד תוך כדי שיטוט, בתיק או במכונית.

טקס הסרת הלוט מעל השלט בביתו של חנוך לוין (צילום: עופר עמרם)

הצפוניים והדרומיים

הספר ערוך במתכונת של מסלולים עם מפות מסומנות, בסך הכל 16 מתחמים, המאפשרים למטיילים, לסקרנים ולתושבי האזור לדעת מי חי כאן. כל יוצר זכה בספר לצילום דיוקן, לביוגרפיה קצרה ולביטוי מתחום יצירתו.

"‬הטקסט הוא רק בחזקת מתאבן, שהרי אי-אפשר היה לתמצת בעמוד אחד את חייהם, יצירתם ופועלם של אנשים כמו המשוררת רחל או המלחין סשה ארגוב‭,“‬ אומרת בן שאול, ומדגישה כי האמנים המשתתפים בספר נבחרו על ידי העירייה, שהציבה את לוחות ההנצחה. "לעירייה קריטריונים ברורים משלה היכן לנעוץ את הלוחות והיא עושה זאת בתיאום עם משפחותיהם של האמנים‭,"‬ מוסיפה דליה מגנט. "בספר יש התייחסות לאישים שלהם נקבעו לוחות עד ‭,2009‬ ולכן אישים כמו בנימין תמוז או רפי לביא עדיין לא נכללים בו‭."‬

ברשימת האמנים אפשר למצוא, בין השאר, את הציירים אביבה אורי, אהרון אבני, יחזקאל שטרייכמן וציונה תג'ר; בין המשוררים את אלכסנדר פן, אבות ישורון, דליה רביקוביץ ויאיר הורביץ; בין המחזאים את נסים אלוני וחנוך לוין; בין המוזיקאים את מרדכי זעירא, שושנה דמארי וסשה ארגוב, ובין השחקנים את חנה רובינא, שמעון פינקל, צבי פרידלנד ואהרון מסקין. שחקני תיאטרון, אגב, מאכלסים מתחם שלם שבין הרחובות בן-יהודה לדיזנגוף, שכן באזור זה תוכננה שכונה במיוחד עבור אנשי הבימה ותיאטרון האהל, שתיפקדה כקיבוץ בתוך עיר.

השלט מעל ביתו של יוסי בנאי (צילום: דודו אזולאי) 

מלבד בית ביאליק, מוזיאון נחום גוטמן ובית ראובן, ששופצו והפכו לאתרים פעילים ותוססים לאחר מות בעליהם, נותרו רוב הבתים שבהם גרו האמנים חסרי ייחוד. חזיתם אפורה ושגרתית, חניות רכב ופחי זבל חוסמים את הכניסות, החלונות והתריסים חלודים מרוח הים המלוחה, והגינות בכניסה - אם בכלל ניתן לכנות אותן כאלה - זנוחות ברובן. רק השלט הנעוץ בכניסה מעיד על עבר עשיר ומרתק שהתחולל כאן.

דווקא בגלל האפרוריות התל-אביבית הזו מרגש לעבור ליד הבית בשדרות נורדאו ‭,30‬ להרים את הראש ולדעת, שכאן גר ויצר נתן אלתרמן, לצד השחקנית רחל מרכוס ובתם המשוררת תרצה אתר. לא רחוק משם, ברחוב יריחו ‭,3‬ גרו וניהלו סטודיו משותף זוג הציירים אביבה אורי ודוד הנדלר, ובאותו מסלול, בשלמה המלך ‭,79‬ גדל העיתונאי עלי מוהר עם אביו, הפזמונאי יחיאל מוהר.

טקס הסרת הלוט מעל השלט בביתו של נסים אלוני (צילום: עופר עמרם)

אין ציון זמן

לא כולם התרכזו בלב העיר, סמוך לבתי הקפה והתיאטראות. יש גם כאלה שהרחיקו לצפון החדש. ברחוב קרני הקטן ברמת-אביב התגוררו לא פחות מחמישה אמנים: הצייר מרדכי אריאלי, המלחין מרדכי סתר, המשורר אמיר גלבע והסופרים בנימין טנא ויוסף אריכא. בשכונות נווה-אביבים ותל-ברוך התגוררו ופעלו בין השאר הסופר משה שמיר, המלחינה והמשוררת נעמי שמר והשחקנים שרגא פרידמן ושמוליק סגל.

ומי גר בדרום העיר? יוסף חיים ברנר, ש"י עגנון ודבורה בארון בחרו למקם את מושבם בנווה-צדק, חנוך לוין התגורר במתחם שינקין, והבית שבו גדלה עפרה חזה סומן בשכונת התקווה. הצייר יוסף זריצקי והמשוררת דליה רביקוביץ קבעו את בתיהם לא הרחק מהים, במתחם בןיהודה. חבל רק, שעל השלטים אין ציון השנים המדוייקות שבהן חיו כאן אותם אישים. חלקם (כמו ש“י עגנון הירושלמי) מזוהים בעיקר עם ערים אחרות.

"יוסי בנאי, הזמר בעל הקול העמוק והסגנון המיוחד, יצר שפה בידורית שהשפיעה על דור שלם של בדרנים ותרמה לשפה העברית המדוברת‭,"‬ נאמר על השחקן והזמר, שהתגורר בשדרות ח"ן ‭.29‬ ואילו על "שכנו" המשורר דוד אבידן, שהתגורר ליד מרפאת זמנהוף, מספרות הכותבות כי "היה קורא נלהב של ספרות מדע-בדיוני ושיריו גדושים ברעיונות הלקוחים ממוזות ספרותיות אלה‭."‬

ראש העירייה רון חולדאי, המקפיד להשתתף בכל טקסי הסרת הלוט מעל לוחות ההנצחה, מתואר בהקדמה לספר כמי שרואה במפעל זה חיזוק במעמדה של העיר כמרכז תרבות דווקא בעיני הדור הצעיר הגדל בה. "אני מדמיין לעצמי סבא ונכד המטיילים יחד ברחובותיה של תל-אביב-יפו, נעצרים ליד אחד הלוחות, והסב מספר לנכדו מי היה המשורר או הפסל שהתגורר בבית זה. הלוח הוא רק תזכורת סמלית ומחוות זיכרון של העיר ליוצריה, את שאר המידע כבר יחפש הילד באינטרנט‭."‬ הספר, מבחינה זו, הוא תוספת נאה למפעל זה.

• "פה גר - עיר בעקבות אמניה‭."‬ כתבו: רותי בן שאול ודליה מגנט, עיצוב: צביקה זליקוביץ. 68 שקל בחנויות הספרים.