הפועל - בית"ר בגביע? לא לבעלי לב חלש
שתי הקבוצות שייפגשו ברבע גמר הגביע, ייצרו לנו שנתיים ברציפות גמרים בלתי נשכחים. דרור קשטן הספיק להפסיד עם בית"ר בגמר 1999, ולנצח עם הפועל ב-2000. תזכורת
שימו לב לרשימה הבאה: פליקס חלפון, שמעון גרשון, אישטוון פישונט, אהוד כחילה, עידן טל, אסי דומב, יוסי אבוקסיס, אילן בכר, ישראל כהן, עמרי אפק ואלון מזרחי. אפשר להוסיף אליה גם את אלי כהן ודרור קשטן. כל אלו שיחקו במהלך הקריירה גם בהפועל תל אביב וגם בבית"ר ירושלים. כל אלה, לקחו חלק לפחות באחד משני הגמרים שהתקיימו ב-1999 וב-2000 בין שני המועדונים, חלקם אף הספיק לעבור בשניהם.
השנאה והיריבות בין בית"ר ירושלים והפועל תל אביב לא הייתה זקוקה לדחיפה מיוחדת לפני כעשור. האוהדים האדומים לא אהבו את הצהובים-שחורים, וההיפך, עוד לפני ששתי הקבוצות נפגשו בשני הגמרים הרצופים, שהוכרעו בסופר-דרמה אותה קשה לשכתב בצורה מותחת יותר.
הסיפור מתחיל ב-1999. הפועל של אותה העונה הייתה קבוצה טובה. לא מצויינת, זה עוד יגיע בהמשך. קבוצה עם הגנה מצויינת, בהנהגת גרשון, שביט אלימלך ופליקס חלפון, אך עם התקפה בינונית, כשסבסטיאן סימרוטיץ' ואסי טובי חיכו בדרך כלל לכדורים של עידן טל (זוכרים אותו אדום?) ושלום תקווה.
בית"ר ניסתה לדגדג את האלופה שבדרך הפועל חיפה, אך לא מעבר. איציק קורנפיין, סרגיי טרטיאק ואסי דומב עצרו את היריבות, יוסי אבוקסיס, תמאש שאנדור ואישטוואן האמר הוציאו את ההתקפות, וניר סביליה ועופר שטרית חיכו למעלה. על הקווים באדום עמד אלי "השריף" כהן, ומהצד הצהוב אחד, דרור קשטן.
שבע דקות בגן עדן
את משחק הפרישה שלו, ראה אלי אוחנה מהצד. והוא לא ראה משחק גדול, למרות כל הצבע וההבטחות שמסביב. כבר בדקה השישית נפל השער הראשון במשחק, שגם היה הרגע האחרון בו אוהדי בית"ר חייכו: שאנדור ושטרית ניצלו שינה קלה של גרשון ומוטי אוחיון, שטרית בעט, וניר סביליה התנפל על הדיפה לא טובה של אלימלך וקבע 0:1 בצהוב-שחור.
כעבור שבע דקות, נקבעה התוצאה הסופית של 120 הדקות: בעיטות של טל וסימרוטיץ' נהדפו על ידי קורנפיין, ותקוה, בכדור חכם, מצא את הרשת והשווה. ארבע דקות מאוחר יותר המהפך כמעט והושלם, אך דני קורן פסל שער של אסי טובי, בטענה לנבדל.
שמעון גרשון סגר עניין
מכאן ועד לסיום שתי הקבוצות בעיקר דאגו שלא יספגו, והמשחק התנהל על מי מנוחות. ואז זה הגיע - קרב הפנדלים. אלימלך הדף כבר את הפנדל הראשון, של שאנדור. עידן טל קבע - 0:1. אסי דומב מצא רק את המשקוף, סימרוטיץ' קבע 0:2. שאלואי צימק, וטועמה החטיא כשבעט למרכז השער. שוב מתח?ניר סביליה ניגש, אולי, לבעיטה החשובה ביותר בקריירה שלו, אך הוא גלגל את הכדור חלש שמאלה, ואלימלך קלט. שמעון גרשון ניגש לבעוט את הכדור המכריע כמו שרק הוא יודע - טיל לרשת הגבוהה - הגביע אדום.
קשטן עובר לצד המנצח
שנה עברה, והשינויים היו רבים, חוץ מהמפגש בגמר. קשטן עבר להפועל (כחילה לצד השני), והחל בבניית האימפרייה האדומה. עמרי אפק ופיני בלילי הפכו לשניים מהשחקנים החשובים במערך האדום, ומהצד השני אלון מזרחי הצטרף לחוד של אלי אוחנה, שעבר משחקן למאמן (סליחה, מנג'ר) בית"ר.
אבל ההבדל הגדול היה ברמת המשחק ובדרמה שרק התעצמה לה, ובעיקר בזכות אחד, ויקטור פאצ'ה. כבר כעבור 20 שניות אפשר היה להבין לאן המשחק הזה הולך, כשאלימלך ספג מכה בפניו מאלון מזרחי, ונזקק לטיפול רפואי. בלילי, טועמה ואפק החלו לדרוס את הבית"רים.
בדקה ה-24 השאיר רענן דרעי (לו מוקדש שיר מרגש ביציעי בית"ר - 'אני לעולם לא אהיה שחקן, קוראים לי דרעי רענן'), את האוחנים בעשרה שחקנים, כשתפס מאחור את אפק וראה צהוב שני. אוחנה עוד רץ להתנפל על מאיר לוי, אבל זה לא ממש עזר לו.
דקה 86, דקה 90
במחצית השנייה מספר השחקנים התאזן, כשבן עמי ראה את האדום השני במשחק, לאחר שדחף את ניר סביליה. הצגה קטנה של חלוץ בית"ר בוודאי לא פגעה בהרחקה. ואז, לאחר 86 דקות מתות, החלה הדרמה. בלילי מצא את דיאן ראצ'וניצה, אליו עוד נחזור, וזה הרים את הרשת ואת אצטדיון ר"ג - 0:1 באדום.
יש גביע? לא כל כך מהר. השופט הרביעי סימן על תוספת זמן של 4 דקות. שתיים כבר עברו, ושריקות אוהדי הפועל נשמעו עד לחנות של 'באג' בתוך הקניון. קובי גנון מסר להמאר, שהרים לכיוונו של פאצ'ה. האחרון התרומם, נגח - וקבע 1:1, הולכים להארכה. אוהדי בית"ר, או לפחות אלו שלא הלכו הביתה, לא ידעו כבר את נפשם.
ולסיום - עוד קצת דרמה
נגמרו הדרמות? לא היום. אביב וולנרמן (זוכרים?) כמעט והעלה את הפועל ליתרון מהיר, אך החמיץ. בדקה ה-114 זה הגיע. תקוה, שרק נכנס כמחליף, השאיר כדור לטועמה, שניצל מעידה של אהוד כחילה וקבע 1:2.חלפו עוד חמש דקות, ושוב, אוהדי הפועל פתחו בסימפוניות של שריקות, שמרמזות למאיר לוי להסתכל על השעון. כדור קרן לבית"ר. קורנפיין עלה לרחבה, ונגח לאחור. הכדור הגיע לפאצ'ה, שמ-8 מטרים נגח פנימה - 2:2 בלתי נשכח. לא לבעלי לב חלש.
הפעם שמעון גרשון בעט את הפנדל הראשון - 0:1 באדום. אבוקסיס איזן, ואחרי שאונישנקו שוב כבש, מצא גולן דרעי את ידיו של אלימלך. אחריו גם טרטיאק החמיץ, אך החטאה של טועמה השאירה תקווה לבית"ר. שאנדור עוד הספיק לכבוש, אך ראצ'וניצה, הבטחנו שנחזור אליו - נתן את האות לחגיגה - שני גביעים, תוך שנתיים, על חשבון בית"ר ירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
