בקרוב: שלוש רשויות יאגרו וינצלו את מי הגשם

במבט ראשון, פרויקט הביופילטר בכפר סבא נראה כמו גינה עירונית קטנה בתהליכי בנייה. אלא שמדובר במסנן טבעי מתוחכם, שאמור לתת מענה לשאלה ששבה ועולה אחרי כל גשם זלעפות: "לא חבל על כל המים האלה?"

דרך המסנן יעברו בקרוב מי הגשמים שזורמים ומתנקזים מהמרזבים שברחובות העיר, וגם מי תהום מזוהמים. המים יטופלו במאגר תת-קרקעי על ידי חיידקים, ואז יזרמו למאגר כשהם מטוהרים ונקיים. 

כשנה לאחר שנחנך, ועוד בטרם החל לפעול, עומד פרויקט הביופילטר להיכנס לשימוש בשתי רשויות מקומיות נוספות. ל-ynet נודע כי בימים אלה "מתחרות" ארבע רשויות מקומיות (ת"א, רעננה, יבנה וחולון) ולצדן החברה הלאומית לדרכים (מע"צ), על הזכות להקים לעצמן פרויקט דומה. המשמעות היא שבעתיד הלא רחוק, השאלה "לא חבל על מי הגשם?" כבר תהיה פחות כואבת.

על פי הערכות מומחים, כ-100 מיליון מ"ק מים אובדים מדי שנה בגלל שאין בישראל תשתית ללכידת וניצול מי גשמים. המים שזורמים במורד הרחוב (מי נגר עילי בשפה המקצועית - י.ד) מתנקזים דרך צינורות העודפים וזורמים לים.

פרויקט הביופילטר בכפר סבא הוא הפרויקט רחב ההיקף הראשון מסוגו בארץ, והוא מבוסס על פיתוח שמקורו באוניברסיטת מונאש באוסטרליה, בו היה שותף גם החוקר הישראלי ירון זינגר. זינגר הוא גם מי שיזם את הבאתו של הפרויקט לישראל, בשיתוף קק"ל אוסטרליה וד"ר אבי גפני מהקרן הקיימת בישראל.

ככה זה ייראה בסוף. הדמייה של הביופילטר בכפר סבא

עלות הקמת הפרויקט הייתה כמעט 2 מיליון ש"ח, ועיריית כפר סבא הרימה את הכפפה כאן בישראל ואף השתתפה בשליש מהמימון. היא מיקמה את המיזם בסמוך לשכונות הירוקות שנבנות בצפון מערב העיר. ואולם, מאחר שמדובר בפרויקט הראשון בישראל, עלות הקמתו נחשבת יקרה יותר בשל הצורך בכוח אדם למטרת מחקר ולימוד, ובמערכת ניטור יקרה. ההערכות הן שעלות המתקנים הבאים תהיה נמוכה יותר.

ראש העיר, יהודה בן-חמו, אמר שמבחינתו מדובר בהשקעה שתניב רווחים - גם כלכליים וגם סביבתיים. "המערכת הזו, שצפויה להציל עשרות מיליוני מ"ק של מים ואף לסייע בטיהור מי התהום, מסמלת בעיני את האחריות והמחויבות של העיר והמדינה לאיכות הסביבה".

מי הגשם מתנקזים בכוח הכבידה‏ (צילום: עידו ארז)

1

2

3

המתקן הנסיוני נמצא כיום בשלבי ההרכבה האחרונים ומעריכים שבחודש אוקטובר תחל שאיבת מי התהום, ובדצמבר כבר יזרמו בו מי הגשמים שהתנקזו בעיר. "המערכת מסוגלת לטפל בעד 10,000 מ"ק מים בשנה. כשהיא תושלם ותתחיל לפעול נוכל גם לעמוד על השינויים הקלים שיש לבצע בה, לטובת הפרויקטים הבאים", הסביר ל-ynet ירון זינגר.

בריכות עם צמחים וחיידקים

כיצד פועל המתקן? "הביו פילטר בנוי כמו כיור. שטח הניקוז בו נמוך יותר, כדי לאפשר למים לזרום באמצעות כוח המשיכה, וכך מגיעים אליו מי הגשמים שזורמים בשטח העיר. במקביל, מי בארות מזוהמים נשאבים מהאקוויפר ועוברים גם הם טיפול במתקן". הסינון מתבצע בתוך שכבות ומצעים של חול וצמחים, שעל שורשיהם חיים חיידקים האחראיים על פעולת טיהור המים.

באוסטרליה פרויקטים דומים נחשבים לנפוצים מאוד. בעיר מלבורן לבדה הזמינה חברת המים המקומית 10,000 מתקנים שכאלה, ורק לאחרונה אישרה ממשלת אוסטרליה כי בכוונתה לתמוך בפרויקט בעלות של כ-20 מיליון דולר. "לאחרונה נרשמה התעניינות דומה גם מכיוון סינגפור, ואני מאמין שהמתקן יעורר תשומת לב במקומות נוספים", אומר זינגר.

בישראל, כאמור, במקביל להקמת המתקן הראשון, כבר שוקלים להקים שני מתקנים נוספים. ועדת היגוי מיוחדת של הפרויקט, שקיימה לאחרונה את ישיבתה הראשונה, צפויה להתכנס שוב בקרוב ולבחור היכן יושקו שני המתקנים הנוספים. בוועדה חברים מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ד"ר יוסי ענבר, מנכ"ל מקורות עידו רוזוליו, יו"ר רשות המים, פרופ' אורי שני ומנכ"לית קק"ל, לצד צוות חוקרים מאוסטרליה.

ברשות המים הוחלט לאחרונה לבחון אפשרות שהמתקן הייחודי ישמש גם לטיפול בבארות מזוהמות, דוגמת הבארות במתחם תע"ש לשעבר ברמת השרון. אם זה יקרה, הדבר יוזיל משמעותית את הטיפול היקר הכרוך בטיהור המים וישיב כמויות לא מבוטלות של מי מושבים למשק המים המקומי.

• פרטי פרויקט הביופילטר יוצגו בכנס בשיתוף "ידידי כדור הארץ מזה"ת", שיתקיים ביום רביעי 21 באפריל במוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים