מבזבזות על טיפוח, חולמות על גבר מפרנס
צאי וחשבי: אם לא היית מאמינה בסתר לבך שהגבר שלך (הנוכחי או העתידי) הוא האחראי לבעיות הפרנסה, האם היית מרשה לעצמך לשרוף כל כך הרבה כסף על איפור וקוסמטיקה למיניהם?
בשבוע שעבר גיליתי לכן כמה זמן אנחנו מבזבזות על להיראות טוב. רק בשביל אפקט הזעזוע אחזור על הנתונים שוב: אלו שישה ימי עבודה בחודש שמתגלמים ל-1,959 שקל מסתוריים, שיורדים מהעתיד שלנו. השבוע יצאתי לבדוק כמה כסף אנחנו מוכנות להשקיע על מנת לרכוש לעצמנו ביטחון עצמי מנצנץ, ולא סתם, אלא אחד כזה דק, שאפילו לא תרגישי בו.
אבל לפני הכל, אתחיל את רשימת המכולת בתיקון טעות. בשבוע שעבר השתמשתי בכינוי "כוסית" בבואי לתאר אישה מטופחת. טוקבקיסטים זועמים
איימו להפסיק לקרוא את כתבותיי לאלתר אם אמשיך להשתמש בכינוי הזה. מתוך האימה שבאובדנם הפוטנציאלי של קוראים חקרתי קצת את משמעות המילה, ומול דפי ויקיפדיה נשבעתי בליבי לא להשתמש בה יותר. בהזדמנות זו אוסיף עוד מילה משפילה שיש להוציא לאלתר מאוצר המילים הישראלי: תגידו ביי בייבי לפרחה. זוהי בחורה פשוטה, חסרת עידון המתלבשת ומסתפרת לפי צו האופנה, ובמקורה כינוי גנאי שנועד לתאר נשים קלות דעת והמוניות ממוצא מרוקאי.
כשתקראו את הנתונים הבאים תופתעו לגלות שכולנו (או לפחות רובנו) פרחות קטנות, קלות דעות והמוניות, שמבזבזות בלי סוף על יופי ועל טיפוח, וזאת בין אם סבתנו הגיעה מלודז', מלובביץ', ממרקש או מבנגלדש.
הנה רשימת עלויות לא מקרית של מוצרי איפור וטיפוח שכמעט כל אישה צורכת. יש לציין שבדקתי את מחיריהם של מוצרים שאפשר לקנות בכל סופר שכונתי, וממש לא של מותגי-על בעטיפה מקטיפה שחורה.
אז ככה, נתחיל באיפור: מייק אפ, 120 שקל; מסקרה, 80 שקל; ליפגלוס, 25 שקל.
נעבור לקרמים לעור מתוח: קרם פנים, 80 שקל; קרם גוף, 30 שקל; קרם ידיים, 15 שקל.
והנה כלי עזר להורדה לעת ליל של כל מה שמרחת בבוקר: סבון פנים, 40 שקל; מסיר איפור, 40 שקל; צמר גפן, 10 שקל.
ובאגף השיער: שמפו, 20 שקל; מרכך, 20 שקל; קרם לשיער, 20 שקל; שעווה (זה לשיער אחר), 40 שקל.
תשלומים חד-חודשיים: קוסמטיקאית, 200 שקל; חדר כושר, 250 שקל; תספורת, 250 שקל. בגדים ונעליים: 500 שקל.
והתוצאה, צ'יקיטיטות יקרות, היא שבכל חודש אתן שורפות 1,770 שקל.
בשבוע שעבר כתבתי שהשכר הממוצע במשק הוא 7,836 שקל. השבוע אומר לכן שהנתון הזה אולי נכון, אבל אתן, מסכנות שלי, מרוויחות רק 6,159 שקל בממוצע – השכר הממוצע לאישה. האישה הממוצעת, אם כך, מוציאה בחודש 29% ממשכורתה על טיפוח, הוצאה אסטרונומית ללא ספק. לא פלא שלמרות שאנחנו מחצית מאוכלוסיית העולם, בבעלותנו פחות מאחוז אחד מכלל הרכוש בעולם. נכון, אין מאחורינו אלפי שנים של עבודה, חיסכון וצבירת הון (כמו שיש לגברים), אבל אם נמשיך להתאבד בקניונים ולפוצץ משכורות בסופר-פארם, המצב הזה לא עתיד להשתנות.
עכשיו, השאלה האמיתית היא מה אנחנו באמת קונות ב-1,770 שקל האלו? האם הלק האדום הוא באמת לק אדום? האם קרם העיניים הוא רק קרם עיניים? תכל'ס, ממש לא. לק אדום (10.99 שקל) הוא כלי פיתוי, וקרם עיניים
(89.90 שקל) הוא כלי שנועד לשמר את נעורינו הנצחיים, ועל כל זה יש לי רק דבר אחד לומר: דרופ דה שיט קליניק. אנחנו הולכות להזדקן כמו כולם, וההבדל היחיד הוא שנגיע לגיל 60 עם ארנק מחורר. כבונוס אתן לכן טיפ קפיטליסטי יקר: חסכו עכשיו – בזבזו בעתיד. רוצה להיות צעירה לנצח? חכי עד שתגיעי לגיל הבוטוקוס, ורק אז תזריקי.
לא פעם ולא פעמיים שמעתי בנות חכמות, משכילות ועצמאיות שברגעי משבר נפלט להן המשפט: "טוב נו, לפחות אני יכולה לקוות שיהיה לי בעל עשיר". האמת היא שלא צריך שהוא יהיה עשיר ממש, מספיק שהוא יהיה גבר עם עבודה כדי ליצור עבורנו רשת ביטחון כלכלית, וכל עוד חרוט לנו בתודעה שיש לנו את רשת הביטחון הידועה בכינויה "גבר", אנחנו לא נשתנה. מה אכפת לי ללכת על חבל כלכלי דק כל עוד במוחי אני יודעת שיום אחד יגיע האביר שלי, רכוב על ויזה זהב?
אבל הוא לא יגיע ככה סתם. אני צריכה לפתות אותו ולהשיג אותו. ואיך אעשה זאת? ובכן, חזרו אחורה ועיינו ערך רשימת המכולת לבחורה היפה. אז בפעם הבאה שאת מחכה בתור לקופה באחת מרשתות הפארם וסל הברזל שלך מתפוקק ממוצרים בריח פצ'ולי-וניל, דמייני שאת צריכה לפרנס לגמרי לבד את עצמך, את בעלך לעתיד ואת שניים נקודה ארבע ילדייך. אין לי ספק שמיד תשמטי את הסלסלה התובענית מידייך ותתחפפי משם באימה, כמו נערה מוכת כלבת.
מעתה התקמצני ואמרי: יקר לי 250 שקל, יש לי עתיד.
לשאלות ולרעיונות (ביקורות שליליות לא יתקבלו בברכה): fashion.jf@gmail.com
רוצים עוד? לכל הטורים של ג'וליה
