החיילים שמעו איך שיחקו כדורגל בגטו כדי לחיות

איש מבין אלפי הצופים במשחק הכדורגל החגיגי בגטו טרזינשטאט בצ'כיה בשלהי שנת 1944, לא ידע כי ימיו ספורים. האיצטדיון לבש חג, השחקנים במדים צבעוניים, הקהל חמוש באביזרי עידוד. עם שריקת הסיום, המשיכה המכונה הנאצית לפעול, אותה מכונה שהגתה את הרעיון ליצור משחק כדורגל ססגוני ומתועד עבור דעת הקהל העולמית, היא זאת ששלחה את כל מי שהשתתף באירוע הישר למחנה ההשמדה באוושוויץ.

יום השואה ב-ynet: 

• הרב לאו באושוויץ: שליט בשבי, ואיפה האו"ם?
• נתניהו ביד ושם: איראן מאיימת, והעולם שוב שותק
• אובמה: להילחם באנטישמיות, לשאוף לשלום
• למען הדורות הבאים: העדויות הסרוקות ב"יד ושם"
• סבא וסבתא הכירו באושוויץ - ויגיעו למצעד החיים
  

את הסיפור הקשה שמעו היום (ב') מאות מפקדים וחיילים מבית הספר לכושר קרבי של צה"ל (בה"ד 8), ביום מיוחד תחת השם "ניצחון הרוח" בבית טרזין. "היה מדהים לשמוע מאותם אנשים חזקים ואמיצים כיצד בתוך הקושי העצום בו שהו, הצפיפות והמחלות, בחרו לעסוק בספורט, ראו בכך קרן אור וכך גם חינכו את הנוער", סיפר ל-ynet מפקד בה"ד 8, סא"ל יריב ניב.

פיטר ארבן בן ה-89, ששיחק בקבוצת "הדאגה לנוער" בגטו בתור חלוץ אמר לחיילים כי בדיוק בשביל המסר הזה הוקם בית טרזין: "אני מוכן לבוא לכל מקום ולדבר עם חיילים על זה". 

קבוצת ספורט בטרזינשטאט (רפרודוקציה: עידו ארז)

המפגש הראשון בין סא"ל ניב וסגל ההדרכה שתחתיו ל"בית טרזין", המנציח את מה שאירע בגטו כ-60 ק"מ צפונית לפראג הבירה, התקיים לפני מספר חודשים בקיבוץ גבעת חיים איחוד. "כאשר נחשפתי לסיפור המדהים של המקום, הסיפור שמעטים מכירים, שמעתי וראיתי את העדויות, החלטתי שביום השואה יגיעו לכאן כל החיילים ויחוו זאת בעצמם", סיפר.

מאות החיילים והחיילות שנושא הספורט קרוב מאוד לליבם, שמעו החל משעות הבוקר את סיפור הגטו, כיצד במקום נערכו הצגות וקונצרטים, ובעיקר - ליגת הכדורגל שהייתה עבור היהודים במקום בריחה ממצבם הקשה. הנאצים עשו בכך שימוש, לצורך הסוואת פשעיהם, במקום שהוגדר "גטו לדוגמה" והוצג כמקום משגשג והומה פעילות.

"בכל יום שואה מגלים דברים מחדש"

"בכל יום שואה יש תחושה מיוחדת, מגלים דברים מחדש, והיום שמענו סיפורים יוצאי דופן", סיפרה רב"ט דנה מרקמן, מדריכה בבה"ד 8, "זה היה מיוחד, כי עמדו מולנו אנשים שסיפרו כמה העיסוק בספורט רומם את מצבם וחיזק את מצבם הנפשי שהיה בכי רע".

לצד זה המציאות בגטו שהייתה קשה מנשוא, החל מנובמבר 1941 גטו טרזין שימש למעשה מחנה מעבר למשלוחי האדם שהועברו מזרחה להשמדה. מתוך 160 אלף היהודים שנשלחו לטרזין, כ-35 אלף נספו במקום, רובם מרעב וממחלות, וכ-88 אלף נשלחו למזרח, למחנות הכפייה וההשמדה. גילם של הניצולים מהמקום הנורא הזה הוא היום 80 ויותר.

"הפעילות הגופנית, הרצון לדבוק בכך למרות התנאים שבהם חיו – גברו על הכל. הם שמרו את המזון לילדיהם כדי שאלה יתחזקו ויוכלו לשחק כדורגל, היה טורניר של ממש בין קבוצות שונות, מחשמלאים ועד קצבים", סיפר סא"ל ניב. "מי שניצח לרוב היו הטבחים שהצליחו לאכול קצת ולשמור על מצב גופני טוב".

"המיוחד ביום הזה", סיכם עודד ברידא, מנכ"ל בית טרזין, "הוא שעסקנו דרך נושא שלא היה הכי חשוב בגטו - נושא הספורט - מול קהילה של חיילים שזה הנושא הכי קרוב אליה, הכושר הקרבי הגופני".

"האמונה של פרדי הירש שנספה באושוויץ כי הכושר הגופני יכול לעזור מנטלית לעמוד ולשרוד בכל תנאי, זה מסר גם לחיילים היום במצבים שאינם קלים", אמר ברידא.