מומיה נדירה של אשה רומית נחשפה במצרים
מומיה רומית חנוטה נמצאה בחפירות במצרים. המומיה התגלתה בנווה מדבר ולצידה תחריט של בני הורוס, אל השמיים. תפקידם היה להגן על האיברים הפנימיים במסע אל העולם הבא
ארכיאולוגים מצריים חשפו מומיה של אישה מן התקופה הרומית, טמונה בתוך סרקופג משוכלל. המומיה נמצאה במערכת קברים עתיקה שנחשפה לאחרונה בנווה המדבר בחאריה (Bahariya) שמדרום-מערב לקהיר. כך דיווחה מועצת העתיקות של מצרים. האתר כולו התגלה לגמרי במקרה לאחר שנערכו בו עבודות בנייה להקמת מרכז נוער.
הארכיאולוג מחמוד אפיפי שהנהיג את החפירה, מספר כי האישה, שגובהה מטר אחד, נטמנה בסרקופג עשוי גבס שעליו צוירה דמות נשית הלובשת גלימה רומית ומתקשטת בצעיף, שרשרת וצמיד. אפיפי ציין כי זו המומיה הראשונה בסגנון רומי שנמצאה בבחאריה.
"אנחנו משוכנעים שמדובר במומיה של אישה", אמר זאחי האוואס (Zahi Hawass) ממועצת העתיקות המצרית לסוכנות הידיעות AFP. " על אף שמומיות תמיד נוטות להתכווץ, אפשר שמדובר באישה קטנה יחסית או בילדה".
תאריך חניטתה של המומיה טרם נקבע, אולם סגנון הקבורה המיוחד מצביע על כך שהיא שייכת לתקופה בה שלטו הרומים במצרים, כפי שמסביר האגיפטולוג ד"ר רפי וונטורה מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב:
"כשעוסקים במומיות נהוג לחשוב על מצרים הפרעונית, שהייתה מדינה עצמאית במשך 3000 שנה ובמשך 30 שושלות של פרעונים. אלא שעם כיבושיו של אלכסנדר מוקדון איבדה מצרים את עצמאותה והחלה התקופה היוונית שלה. לאחר מכן, בערך בשנת 31 לפני הספירה, החלה התקופה הרומית, כשמצרים הפכה למעין פרובינציה רומית.
אחדים מתושבי רומא עברו להתגורר במצרים ואימצו את ההרגלים המצריים שמצאו חן בעיניהם, למשל חניטה. אלא שבתקופה זו כבר לא מדובר בחניטה על פי האומנות המצרית הפרעונית, והתכשיטים שעונדת המומיה שהתגלתה עכשיו הם מאפיינים רומיים מאוחרים".
במהלך החפירות התגלתה גם חריטת זהב המתארת את ארבעת בניו של הורוס, אל השמיים המצרי, אשר שופכת אור על תהליך החניטה: "בניו של הורוס חשובים מאוד למעשה החניטה", מסביר ד"ר וונטורה. "המומיה נטמנת בסרקופג, שפירושו ביוונית 'מה שמעכל את הבשר', אך יש לחנוט בטכניקה מאוד מסוימת, על מנת שלא לגרום לרטיבות ולריקבון.
לכן, אחרי שהיו מייבשים את הגוף לגמרי, היו מוצאים ממנו ארבעה איברים פנימיים: ריאות, קיבה, כבד ומעיים. איברים אלו הוכנסו לתוך ארבעה כדים שנקראו "כדים קנופיים" והונחו לצד המומיה. ומי שמר על האיברים הפנימיים? ארבעת בניו של הורוס.
הם צוירו על מכסי הכדים שלבשו צורות שונות: בבון, בז, תן ובן אנוש. בתקופה הרומית כבר לא משתמשים בכדים קנופיים, והתחריט שהתגלה הוא שריד מהרעיון המצרי הקדום".