סיכון בסיני? הכל פוליטיקה

טאבה. יש מקומות ציבוריים שבהם מנעימים את זמנם של הנוכחים במוזיקה מרגיעה. במסוף הגבול הדרומי של ישראל נשמעת מדי כמה דקות במערכת הכריזה אזהרת מסע מאיימת מטעם המטה ללוחמה בטרור. בקרב המוני הנופשים שעשו את דרכם לסיני בחג האחרון היא עוררה גיחוך. קשה להבין איזה טעם מצאו הממונים לחזור ולהשמיע אותה באוזני מי שכבר עמסו את התיקים על גבם ועשו את כל הדרך אל הגבול. למרבה התימהון, הושמעה ההודעה המוקלטת גם באוזני החוזרים ארצה בתום החופשה, בעברו השני של המסוף, במעין נזיפה הורית נרגנת. מישהו במערכת הביטחון מתקשה מאוד להיפרד מהפחד.

בילינו בחופי נואיבה חופשה משפחתית קסומה בת שבוע. בכוונתנו לחזור ולעשות כך בהקדם האפשרי. זה אינו צעד של התרסה וגם לא הפגנה יזומה של זלזול בחיי ילדינו ובהמלצות הממסד. לכל היותר מדובר במהלך מושכל, המשלב שיקולים תועלתניים ואידיאולוגיים של אזרחים בוגרים וחופשיים במדינה דמוקרטית. חובתנו האזרחית אינה רק ציות עיוור ל"מערכת הביטחון" הכל-יכולה: לעיתים היא כוללת דווקא הטלת ספק בריא ובחינה מחודשת של התחום בו משתלב הפרטי עם הציבורי.

קשה מאוד להתמודד עניינית עם האזהרות הכוללניות של המטה ללוחמה בטרור. מעטים יודעים מאיזה חומרים מורכב באמת הגוף הזה, מי יושבים בו ועל סמך איזה מידע הם מגבשים את המלצותיהם – או לחלופין, האם מופעלים שם גם שיקולים נוספים מעבר לאיתור פוטנציאל איבה בריכוזים מוסלמיים ברחבי העולם.

בשנים האחרונות כוללת רשימת האזהרות עשרות מדינות באסיה ובאפריקה, כולל כמובן כל מדינות ערב. אתר האינטרנט האלגנטי של המטה חוסה תחת קורת האתר של המועצה לביטחון לאומי ומהווה מלאכת מחשבת של הפחדה ממסדית. בפועל, ניתן לתהות אם המטה ללוחמה בטרור לא הפך למטה להשלטת טרור. הפחד, כבר הוכח בעבר, משרת היטב מטרות רבות מעבר לדאגה לגיטימית לשלומם של אזרחים.

איני טוען שלעולם לא יתרחש עוד פיגוע בסיני. אני אף מוכן להרחיק לכת ולהניח בצער שתשוקתם של כוחות הרוע להוציא לפועל פיגוע כזה תבוא בסופו של דבר לידי ביטוי. אמת המידה היא בסופו של דבר סטטיסטית. גם בירושלים ובנתניה מתרחשים מדי פעם פיגועים, לאומניים או פליליים, ועדיין המטה ללוחמה בטרור אינו מזהיר ישראלים מלנסוע לשם.

מאז פיגועי התופת בטאבה ובראס א-שטן ב‭2004-‬ עושים כוחות הביטחון המצריים מאמצים גדולים לדכא את תשתית הטרור בחצי האי ולאבטח כראוי את נופשיו. נוכחנו בכך גם הפעם, בדמות מחסומי דרכים קפדניים ונוכחות של שוטר בכל חוף רחצה. מדעית, האיום החריף ביותר על חיי משפחתי במהלך החופשה כולה היה במהלך הנסיעה על כביש הערבה המסוכן. אם יש מקום שבו מופקרים חיי אדם באופן מתמשך, חפשו אותו שם.

התארחנו במהלך השבוע עם ילדינו באתר נופש שנבנה ומתופעל בידי מצרים מקהיר. אכלנו ארוחת ערב בסמוך לנופשים מסבירי פנים מאלכסנדריה. רכבנו על גמל וקנינו צמידים מידי בדואים. השקפנו מקרוב על ירדן ועל ערב הסעודית. הסיפור לא מסתכם במים הצלולים של ים סוף, בשוניות האלמוגים המרהיבות ובשלווה הקיומית של חופי סיני. במידה רבה, מדובר במהלך אזרחי אחראי וחינוכי של אופטימיות והשתלבות במרחב. תנו צ'אנס לשלום.