המדינה לבג"ץ: ארגוני טרור מגייסים ישראלים
בתשובת המדינה, לעתירה לביטול חוק האזרחות, נטען כי לצורך ביצוע פיגועים, ארגוני הטרור זקוקים לשיתוף הפעולה של פלסטינים שהשתקעו בישראל וכי השימוש מבחינת אדם מבפנים הוא קריטי
ארגוני הטרור מנסים להשתמש "באדם מבפנים" כדי לבצע פיגועים בישראל, ולכן אסור לבטל את חוק האזרחות, לפיו לא יינתן מעמד חוקי לפלסטינים הנישאים לערבים ישראלים. כך טוענת פרקליטות המדינה בתשובתה לבג"ץ. מנתונים שבידי גורמי הביטחון עולה, כי בעשור האחרון 54 פלסטינים שקיבלו תעודת זהות כחולה היו מעורבים באופן ישיר בפעולות טרור שבוצעו, או כאלו שנמנעו ברגע האחרון.
לטענת הפרקליטות, לצורך הוצאת הפיגועים לפועל, ארגוני הטרור זקוקים לשיתוף הפעולה של פלסטינים שהשתקעו בישראל
וכי השימוש מבחינת אדם מבפנים הוא קריטי, כי ללא אדם מבפנים לא ניתן לבצע פיגועים המוניים.
בתשובה טוענת הפרקליטות, המתבססת על דברי השב"כ, כי להערכת גורמי הביטחון, מאז תום מבצע "עופרת יצוקה", ממשיך חמאס לבסס את כוחו הצבאי ברצועה לקראת סבב לחימה נוסף. עוד נכתב, כי לצד חמאס פועלים ארגוני טרור נוספים, ובראשם הג'יהאד האיסלמי, וכי המוטיבציה הכללית של ארגונים אלו לבצע פגועים בישראל הינה גבוהה ביותר.
עניין זה בא לידי ביטוי בין היתר בירי רקטות ופצמ"רים, כאשר מתחילת השנה שוגרו 53 רקטות ו-39 פצמ"רים מרצועת עזה לעבר ישראל: "מן האמור עולה כי בניגוד לרושם בדבר שקט יחסי, ארגוני הטרור הפלסטיני, לרבות אלו הפעילים בשטחי יהודה ושומרון, מנסים כל העת לשלח ולהוציא מן הכוח אל הפועל פיגועים כואבים בלב ישראל".
עוד נכתב בתשובה, כי בכל הנוגע לרצועת עזה, מאז השתלטות החמאס על הרצועה ביוני 2007, הארגון חותר לבסס את שליטתו בעזה וכי הערכת גורמי הביטחון הינה שמגמות ההקצנה המתקיימות בארגון הפתח וכן פעילות החמאס, נמצאות במגמת עלייה, ולכן גוברים הסיכויים להסלמה ברמת האלימות באזור יהודה ושומרון במהלך השנה הקרובה.
הפרקליטות פירטה בתשובתה את הנתונים והמספרים על פיגועים שבוצעו, ומפרטת כמה מהם בוצעו בשיתוף אדם שהיה בהליך קבלת אזרחות בעקבות איחוד משפחות. הפרקליטות טוענת כי חוק הוראת השעה, המגביל מאוד את איחוד המשפחות, הינו אחד האמצעים למנוע פעילות טרור, במיוחד שמדובר בכאלו שאינם מוכרים כפעילי טרור או כחברי אגון טרור.
ביולי 2003 אישרה הכנסת את "חוק האזרחות", שנועד לצמצם איחוד משפחות של פלסטינים וערבים ישראלים. על-פי החוק, שר הפנים
רשאי להעניק אזרחות לאדם רק במקרה בו שוכנע, כי מדובר בתושב השטחים המזדהה עם מדינת ישראל וכי הוא או בן משפחתו שיתפו פעולה עם ישראל וסייעו לביטחון המדינה. זמן קצר לאחר אישור החוק הוגשו עתירות לבג"ץ בנושא - שנדחו בשנת 2005.
שנה לאחר מכן דן בג"ץ שוב בסוגיה זו, בהרכב של 11 שופטים. העתירה נדחתה פעם נוספת ברוב של שישה שופטים מול חמישה. במאי 2007 הוגשו כמה עתירות נוספות בנושא, בין היתר על-ידי האגודה לזכויות האזרח והח"כית לשעבר זהבה גלאון. לטענתם, החוק פוגע אנושות בזכותם של אזרחי ישראל ותושביה לחיי משפחה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
