סוזוקי אלטו ידנית - הכי זולה, אבל שווה?

מה בעצם אנחנו מבקשים ממכונית? הרי מרבית המשתמשים בקופסה המוטורית הזו, זקוקים לה כדי לנוע ממקום אחד לאחר. וזהו. אם אפשר, שתהיה בטוחה ונוחה, ואמינה, וזולה לקניה וחסכונית לשימוש. אם היא מציעה מקום לעוד נוסע או שניים, זה גם טוב. אם יש לה מעט מקום לצ'ימידן, בכלל מצוין. או קיי, זה נשמע כמובן פשטני מדי, ומתעלם לחלוטין מהמון מרכיבים שמקיפים אותנו ביומיום. אבל אם ננסה לנטרל את כל האגו, והפוזה, והפינוק, נגיע לצורך בסיסי - כלי תחבורה שייקח אותנו ממקום למקום, כזה שנוכל גם לסמוך עליו.

מה שמסביר מדוע ממש קסם לנו הרעיון לנהוג במכונית הזולה ביותר בארץ, סוזוקי אלטו עם תיבת הילוכים ידנית. מחירה כחדשה עומד על 61 אלף שקל, והיא לפחות מבטיחה לספק עבורנו את מרבית הצרכים שמנינו בתחילה. האמנם?

סביר, לא יותר ולא פחות

בדרך כלל, זה הרגע לתאר את מראה מכונית המבחן. ואתם לא טועים אם ניחשתם שאנחנו עומדים לוותר על כך. הסוזוקי אלטו נעימה לעין, וזה לגמרי מספיק. גם לנו, וגם למי שירכוש אותה. תא הנוסעים וסביבת הנהג אינם שונים מבחינה זו. הקונסולה המרכזית מעט מודגשת לטעמנו, אבל זו אינה בעיה של ממש. גם הפלסטיק הנוקשה והלא-ממש מזמין ומשכנע באיכותו, אינו מפתיע. המכונית הזו זולה, ואי אפשר להסתיר זאת. על ציון לאיכות ההרכבה לעומת זאת, לא נוותר - לוקה בחסר, ובפירוש אינה משכנעת שתחזיק שנים ארוכות מעמד.

מושב הנהג והנוסע נוח יחסית, אך מרופדים עם נטייה לספרטניות-מה. זה אומר שהם נוקשים יתר על המידה, ולוקים ביכולת הכיוון. מיקום ההגה - המתכוון מעלה-מטה - אינו תורם לתנוחת נהיגה אופטימלית. שורת מושבים שנייה?קיימת, אך לא ממש ריאלית ליותר מנסיעה קצרה. לא אם מלפנים יושבים שני גברים במידה מלאה, ולא אם מאחור יושבים מבוגרים.  אגב, צריך לזכור כי האלטו מורשה להסיע ארבעה נוסעים בלבד. ובעניין זה, הוסיפו למשוואת המרחב המצומצם גם נפח תא מטען - 129 ליטרים, הקטן בשוק.

אבזור? האלטו מציעה בדיוק מה שצריך. ולא תתפלאו לשמוע שכלום מעבר לכך. מזגן? יש. מערכת שמע שמסוגלת לקרוא MP3? יש. לא שהרמקולים טובים משמעותית מהטרנזיסטור הביתי, אבל מילא. כריות אוויר? ארבע ודי. מערכת בקרת היציבות סטנדרטית, ולא עזרה לאלטו להשיג יותר משלושה כוכבים מאכזבים למדי במבחן הריסוק של היורו-נ-קאפ.

ראוי, לא יותר

העובדה שהאלטו במבחן ידנית, אינה צריכה להפתיע. היא זולה כך בלא פחות מ-13 אלף שקלים מהאוטומטית. ביקשתם זול? קיבלתם מצמד. תיבת חמישה הילוכים ידנית משודכת אם כך למנוע בנפח ליטר בודד, המייצר 68 כ"ס בלבד. נשמע לכם מעט מדי? קחו בחשבון שמשקלה של הקטנה עומד על פחות מ-900 ק"ג, כמעט חצי טון פחות ממשפחתית ממוצעת.

לכן היא גם נעה ממקומה היטב, בקצב משביע רצון בהחלט. בתוך העיר כמובן שאין בעיה, אך גם בכביש בין עירוני ואפילו מהיר, אפשר לשמור על קצב סביר. תיבת ההילוכים קלה לתפעול, נעימה וחלקה למדי. הכל בסדר אם כך, למעט רמות רעש לא מקובלות שחודרות מבעד לבידוד הלא-ממש-קיים. לפחות לא במידה ראויה. רעשי רוח, רעשי צמיגים ורעשי מנוע חודרים אל התא, ומגיעים לאל בעיה אל אזני היושבים בו.

אפרופו היושבים. אלה צריכים לקחת בחשבון שהאלטו אינה מהנוחות שבנמצא. יש כנראה מכוניות פחות נוחות ממנה, וקופצניות יותר, אך לא רבות. מערך המתלים הבסיסי של המכונית הקטנה וקלת המשקל, אינו מצליח להתמודד עם רחובות ישראל המשובשים בהצלחה, ונכנע גם למרבית הכבישים מחוץ לעיר. קחו זאת בחשבון.

אז אפשר לקנות?

החיים, כפי שרובנו למדנו זה מכבר, מורכבים מפשרות. ובמקרה של האלטו, כאלה יש למכביר. האם הן מוצדקות לאור המחיר הנמוך? השוואה שלא הוגן לערוך בדרך כלל, מצביעה כי מחירה דומה לזה של משפחתית-קומפקטית בת ארבע לערך, מכונית עם מרחב עדיף, נוחות משופרת, ביצועים טובים יותר וכנראה רמת בטיחות עדיפה. אחריות לא תהיה, והוצאות האחזקה יהיו ללא ספק גבוהות משמעותית, אבל אין כל סיכוי שתצליח להתמודד עם תצרוכת דלק של כ-20 ק"מ לליטר.

כך שאפשר, אבל לא בדיוק מומלץ. שוק הרכב המקומי מציע הרבה יותר "אוטו" תמורת כ-60 אלף שקל, הרבה מעבר ליתרונות הממדים הזעירים, החסכנות בדלק והאחריות המקיפה. לרכישה פרטית האלטו פשוט ספרטניות מדי. מה שהופך אותה בעיקר אטרקטיבית עבור חברות השכרת רכב למשל. שם המצב שונה לגמרי. במידה והאלטו תשמור על אמינות המותג המוכחת, היא עשויה להיות להיט של ממש למטרות השכרה.

מה שמבטיח את הגעתה לשוק המשומשות בעוד כשלוש שנים, במחיר אטרקטיבי בהרבה. או אז היא בהחלט עשויה להפוך לרכישה כדאית עבור סטודנטים למשל, כמו בחו"ל.