מר סמית' הולך למצדה

הידיעה על כך שהוא מצטרף לסיבוב ההופעות הבינלאומי של רוג'ר ווטרס ו"החומה" תפסה את הגיטריסט ג'י אי סמית' באמצע ביקורו בישראל. סמית', גיטריסט ותיק שעבד רבות עם בוב דילן ומיק ג'אגר, נמצא כאן כדי ללוות את ידידו דויד ברוזה במופע בעקבות אלבומו החדש של הזמר הישראלי.

"אני ממש מתרגש", אומר סמית' בראיון ל-ynet. "זאת הולכת להיות הפקת ענק סבוכה והפעם הראשונה שאני מנגן עם רוג'ר, שהוא שכן שלי בלונג איילנד. כיום, עם כל השכלולים הדיגיטליים, אפשר לעשות מופע ויזואלי בהרבה מכל הפקות העבר".

סמית' מופיע בתל אביב עם ברוזה. נפגשו באו"ם (צילום: עופר עמרם) 

לפני המופע של ברוזה, שייערך מחר (ה') בבארבי תל אביב ובו תתארח גם תמר אייזנמן, מתלווה סמית' למארח שלו כדי להצטלם במופע זריחה, איפה לא אם לא על פסגת המצדה. "דויד ואני נפגשנו לראשונה לפני עשר שנים, במופע באו"ם ששנינו השתתפנו בו. דיברנו קצת, נוצר קשר חזק, והופ - הנה אני כאן".

ג'ורג' אדוארד סמית' בן ה-58 החל לנגן בגיטרה בגיל ארבע, ובגיל 11 כבר זכה במתנה יוצאת דופן מאימו: גיטרת פנדר טלקסטר. כנער הוא כבר ניגן לפרנסתו

במסיבות ואתרי נופש ובאמצע שנות העשרים לחייו עבר מפילדלפיה לניו-יורק, שם עלה על בימות ברודוויי בתור הגיטריסט של הקומיקאית גילדה רדנר (חברת הצוות המקורי של "סאטרדיי נייט לייב"), שהפכה גם לאשתו הראשונה.

בשנות השמונים היה סמית' הגיטריסט של הצמד דאריל הול וג'ון אוטס, שנהנה אז משיא הצלחתו עם להיטים כמו "Maneater" ו-"Out Of Touch". "היה לנו סיבוב הופעות ארוך כל כך, שלא חזרנו הביתה 18 חודשים. הופענו בקיץ בחצי הכדור הצפוני, ואז בסופו, עקבנו אחרי הקיץ ועברנו להופיע בחצי הכדור הדרומי".

עם ג'ון אוטס בקליפ של "Maneater". סיבוב הופעות בעקבות השמש

להקתם של הול ואוטס גם שימשה ב-1985 כלהקת הליווי הלא רשמית של אירוע ה-"Live Aid", וניגנה עם כל אמן שלא בא עם להקה משלו. "אני זוכר סיטואציה שבה עמדנו סביב פסנתר, עם מיק ג'אגר וטינה טרנר. הבטתי בהם וחשבתי לעצמי שזה לא אמיתי", הוא נזכר. בעקבות המפגש, סמית' הוזמן לנגן בשני אלבומי סולו של ג'אגר.

באותה שנה הוא קיבל עוד הצעה שקשה לסרב לה: להיות המנהל המוזיקלי של התוכנית "סאטרדיי נייט לייב". לורן מייקלס, המפיק של התוכנית, שב לנהל אותה אחרי כמה שנים שהיה מחוץ למשחק וזכר את סמית' לטובה מן התקופה שהיה בן זוגה של רדנר. עשר שנים תמימות עבד סמית' בתוכנית הנחשבת, והיה נוכח בכמה משיאיה.

"זה נתן לי את ההזדמנות לנגן עם גיבורים שלי, כמו אל גרין וריקי לי ג'ונס", הוא נהנה לשחזר. "ככל שהתוכנית צברה פופולריות, יכולנו להזמין כל גיטריסט נחשב שעבר בניו יורק. אנשים כמו באדי גאי ודיוויד גילמור היו יושבים עם הלהקה בחושך, בלי שנודיע עליהם מראש. ואז פתאום באמצע התוכנית, המצלמה היתה מתמקדת בהם וההפתעה היתה מושלמת".

למה לו פוליטיקה

סמית' נכח על הבמה גם באוקטובר 1992, כששינייד או'קונור הופיעה בתוכנית ובמהלך ביצוע שירו של בוב מארלי, "War", היא הוציאה תמונה של האפיפיור וקרעה אותה. הסערה שנוצרה היתה, כצפוי, אדירה. סמית' לא היה שותף לה: "ודאי שזו היתה הפתעה גדולה, לי ולכל האחרים. אבל לגבי הפוליטיקה של זה, זה לא מזיז לי. מבחינתי, זה בעיקר סייע לחשוף את התוכנית בפני קהל גדול שלא הכיר אותה קודם לכן".

מנהל מוזיקלי זה ודאי תפקיד שוחק למדי. שמעת שקווין יובנקס הודיע שהוא מתפטר מהניהול המוזיקלי של התוכנית של ג'יי לנו?

"באמת? מדהים. לא, לא היה לי מושג. אני יכול לדבר רק בשם עצמי, אבל החלק המוזיקלי שבתפקיד תמיד קל. הבעיה היא בענייני מינהל ופוליטיקה, זה יכול להיות מסובך".

במהלך שנותיו עם SNL, סמית' חילק את זמנו גם עם בוב דילן, בתור הגיטריסט הצמוד שלו, ובשבוע אחד אינטנסיבי במיוחד הוא גם טס הלוך וחזור בין ברזיל לניו יורק, לונדון ופריז. "היתה לי המון יראת כבוד לדילן. עדיין יש לי, גם אחרי שביליתי איתו ארבע שנים. תמיד הערצתי אותו והושפעתי ממנו. זה אולי הדבר המרגש ביותר שעשיתי בחיי".

אתה עוד בקשר עם דריל הול וג'ון אוטס?

"כן. ממש לפני חודשיים נפטר טי-בון ווק, הבסיסט שניגן איתי בלהקת הליווי שלהם וגם ב-SNL. דריל, ג'ון ואני, עם שאר החברים, עשינו לו מופע אזכרה וזה היה מעולה, אבל עניין חד-פעמי. אני לא רואה את זה ממשיך בזמן הקרוב, בעיקר משום שהולכת להיות לי שנה עמוסה. עוד לפני 'החומה' אני עומד להופיע ברחבי

 ארצות הברית עם החברים שלי ג'ורמה קאוקונן וג'ק קסאדי, שהיו ב'ג'פרסון איירפליין ו'הוט טונה'.

"בכלל, החיים שלי הובילו אותי למקומות מעניינים, כמו עכשיו, שאני יושב ואוכל פלאפל באמצע רחוב תל אביבי. כשהייתי קטן, סבתא שלי אמרה לי שכשקורה משהו נחמד, כדאי שאביט סביב ואחרוט את זה בזכרון. זה מה שאני עושה".