מי רוצה להיות מיליונר, ומי באמת יהיה

על פי כמות הישראלים שמסתובבת בטיילת של קאן משבת האחרונה, אפשר לחשוב בטעות שהפכנו למעצמת טלוויזיה בינלאומית. מדהים איך מדינה עם ערוץ מסחרי וחצי, ועם ערוץ ציבורי שכמעט לא קיים, מצליחה לייצר נוכחות בולטת כל-כך באירוע החשוב ביותר של תעשיית הטלוויזיה העולמית. אם מישהו שלא מכיר את "מיפ" היה מגיע לכאן, הוא עלול היה לחשוב בטעות שפסטיבל ראש פינה הועתק לעיר הנופש של הריביירה הצרפתית.

דוכני הערוצים ב"מיפ". הישראלים משתלטים (צילומים: רועי אבן-טוב)

מבין 600 המשתתפים שבחרו להקדים את בואם ביום כדי לקחת חלק באירוע, נדמה שישראל הקטנה זכתה לנוכחות הבולטת ביותר. מי שסיכם את המצב בצורה הציורית מכולם היה המפיק אסף גיל, שסיפר בארוחת ערב משותפת לכל הישראלים לרגל פתיחת הפסטיבל, על שיחת טלפון שקיים עם חבר מישראל. "איפה אתה ?" שאל החבר. "אני ב'מיפ'". ענה גיל. "למה נסעת ל'מיפ', שמעתי שכל הישראלים נסעו לקאן".

למי שחי את תעשיית הטלוויזיה הישראלית בשנים האחרונות היה ברור שמדובר רק בעניין של זמן. שוק הטלוויזיה בארץ שהולך ומצטמק ורווחי חברות ההפקה והיוצרים שהולכים וקטנים, גרמו לכולם להבין שחייבים לחפש שווקים חדשים.

דוכני התוכניות של "ארמוזה פורמטס" ב"מיפ". הפורמט הגדול הבא בדרך?

במילים אחרות, למה להתעקש על שוק של שניים וחצי זכיינים שמפסידים כסף, כשבחוץ מחכים אין סוף ערוצים, שמשוועים לתוכן יצירתי ומקורי? עוד ועוד חברות הפקה וגורמים עצמאיים הבינו את הפוטנציאל הבינאלומי של שוק הפורמטים, והצטרפו למשחק. פורמט אחד שמצליח בחו"ל יכול לייצר רווחים ששום הצלחה בשוק המקומי לא יכולה להתחרות בה.

אחד הנציגים הבולטים של המגמה הוא אבי ארמוזה, הבעלים של "ארמוזה פורמטס", חברה ישראלית המשווקת פורמטים כחול-לבן לכל העולם. הוא החל את דרכו ב"מיפ" עם דוכן קטן וחלומות שאפתניים להפוך את ישראל למעצמת פורמטים עולמית.

"הישראלים הכי מעניינים כאן"

חמש שנים אחרי, החלומות נשארו זהים, אבל הדוכן גדל משמעותית. רק בשנה האחרונה מכר ארמוזה פורמטים ישראליים ליותר מ-20 מדינות ברחבי העולם. בין פגישה עם חברת הפקה מפינלנד לפרזנטציה בפני הערוץ המסחרי של אוסטרליה, מספר ארמוזה על המהפכה.

"מיפ". הישראלים יצירתיים, מהירי מחשבה ומתאימים עצמם לטרנדים

"נוכחות הישראלים ב'מיפ' היתה תמיד משמעותית, אבל המגמה השתנתה. אם עד לפני כמה שנים הם באו בעיקר בשביל לקנות, הרי שבשנים האחרונות הם מגיעים יותר ויותר בשביל למכור. השוק הישראלי תמיד היה דינמי ופתוח לעולם, והיוצרים הישראלים הבינו שכדאי להם לכוון לשוק הבינלאומי.

"החיבור של היצרתיות הישראלית, יחד עם פלטפורמת ההפצה שיצרנו, מאפשרים היום ליוצרים הישראלים להגיע לכל ערוץ בעולם, כמעט באותה רמת זמינות שהם מגיעים לערוצים בארץ".

מה מייחד את הפורמטים הישראלים לעומת אחרים?

"לדעתי אנחנו בדרך לשם וזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה. 'הפריים' שאנחנו מנסים למכור עכשיו, יכול לעשות את זה. הוא זוכה להתעניינות עצומה במדינות רבות. מספיק שהוא יעלה במדינה אחת ויזכה להצלחה משמעותית, כדי לפתוח בפניו את הדלת לעוד ועוד מדינות.

"אין לי ספק שברגע שנצליח ליצור פורמט אחד שיהפוך להצלחה עולמית, יקרה לתעשיית הטלוויזיה כאן מה שקרה להולנד בעקבות 'האח הגדול' או מה שקרה לבריטניה בעקבות 'מי רוצה להיות מיליונר'".

לא רק ארמוזה מודע לחשיבות של יצירת הלהיט הישראלי הראשון. גם היוצרים הישראלים עצמם מודעים לכך. כלפי חוץ הם מפגינים אהדה ופרגון אחד כלפי השני.

עד שלרגע אפשר להתפתות ולחשוב שהשהות מחוץ לגבולות ישראל מוציאה מהם את הציניות המוכרת ועושה להם טוב. אבל רק לרגע.

מתחת לפני השטח כולם מבינים שהם נמצאים כרגע בפתחו של המירוץ למיליון, אבל זה האמיתי. כל אחד מהם רוצה להיות הראשון שיהיה חתום על להיט טלוויזיה מנצח שיימכר לכל העולם, וייתן לו מקדמה משמעותית על פני המתחרים. בסוף השבוע ייחתם הפסטיבל, אז גם נדע מי יחזור לארץ עם כל הקופה, ומי יודח מן האי, ויצטרך לשוב ולהתמודד עם עולם הטלוויזיה הישראלי המקומי.