מורה טובה - מורה בלי חיים
"המנהל שפיטר רווקה בהריון מהתיכון הדתי בחר לשלול את האופציה של יהדות כתורת חיים עבור חלק מן האוכלוסיה. ומהו המסר לתלמידות? אם חלילה לא יינשאו – מצבן כבר ברור: או גורל חשוך ילדים או כשירות ללמד ילדים
הטור הזה יעסוק בגופה של אישה אחת ובמבט הפולשני שמנהל בית ספר ממלכתי-דתי הרשה לעצמו להביט בו. הביט, והחליט לפטר את האשה, שהיא מורה אהובה ומוערכת במוסד אותו הוא מנהל. הביט ממש מקרוב, והחליט שבחירתה של המורה – רווקה בת 40 – להפוך לאם באמצעות תרומה מבנק הזרע – פוסלת אותה מלשמש מודל חינוכי לנערות, הופכת את מעשיה ל"עבירה אתית" ושוללת את זכותה לעבוד בסביבה של אנשים יראי שמים.
ייאמר מייד: ארגוני המורים התגייסו למענה של המורה המפוטרת ויילחמו את מלחמותיה בערכאות בהן עדיין מכירים בתוקפן של זכויות אנוש בסיסיות, כמו הזכות למשפחה – ואין מלווים במבט מרושע נשים שמשתוקקות לילד.
אין לי כל טענה כלפי מנהלי בתי ספר ממלכתיים-דתיים שדורשים מן הסגל שלהם לקיים קוד של התנהגות המתאים באופיו לאופי המוסד. לא הייתי מצייצת לו פיטר המנהל בהינף עט מורה שחיללה שבת בפרהסיה, הופיעה ליום העבודה שלה בג'ינס וגופיה חושפנית או נהגה בניגוד גמור להלכות המוסר ביחסי גברים ונשים, כפי שהם מקובלים במוסד. אבל מה עשתה המורה ההרה?
אני מניחה שההחלטה לפנות לבנק הזרע ולעבור אחר כך הליך רפואי של הפריה לא היתה החלטה פשוטה עבורה. זו לעולם איננה החלטה פשוטה וברורה לאשה, תהיה תשוקתה לילד עצומה כלל שתהיה. ההחלטה קשה שבעתיים עבור אשה דתית: הלא יש מחלוקת. הלא רק כמה רבנים אמיצים מן המחנה האורתודוכסי אינם פוסלים אימהות יחידנית במקרים מסוימים, בהם ברור כי תקוותיהן של נשים להינשא אינן עולות בקנה אחד עם השעון הביולוגי וגם לא עם הכמיהה לילד, שרק הולכת ומתעצמת.
מבטו הפולשני של מנהל בית הספר לתוך גופה של המורה, לתוך ההליך הרפואי שעברה, שולל גם את השקפתם של רבנים כאלה. ממרומי שבתו כמנהל, בחר לשלול את האופציה של יהדות כתורת חיים עבור חלק מן האוכלוסיה: נשים שלא נישאו. אלה, עבורו, נידונו להיות עריריות לעד ורק כך הן יכולות לשמש כדמויות חינוכיות ראויות. ואם התלמידות במוסד שלו מעוניינות לדעת מה יקרה להן אם חלילה לא יינשאו – הנה, המצב כבר ברור: או גורל חשוך ילדים או כשירות ללמד ילדים. תבחרו בעצמכן, בנות.
ותביטו במנהל שלכם היטב: הוא מוכן לעבור על חוקי המדינה האוסרים פיטורין של אישה הרה. הוא מוכן
להשפיל את המורה הזאת ברבים. הוא מוכן להשתיק כל ויכוח, כל דיון שהוא ואפילו דיון הלכתי בתוך כתלי בית הספר על הזכות למשפחה בעידן בו הטכנולוגיה מאפשרת הריון ולידה אחרים, שונים מאלה שחכמי ההלכה התמודדו עימם בעבר, כאשר כל הריון שלא במסגרת הנישואין היה בהכרח גם חטא.
הוא מוכן להתבונן שוב ושוב אל הרגע בו נוצרו חיים בחסות היושב במרומים והרפואה גם יחד, ולקבוע כי הרגע הזה פסול, והאישה הזאת פסולה – והעיקר, בית הספר שסילק את המורה מתחומו – ראוי ו"טהור". האמנם?
לפנייה לכתב/ת 
