בן יחיד מת משאיפת דבק: "ילד נהדר, כאב נורא"

אביו של דור קוביקו, הנער בן ה-15 שמת הבוקר (יום ד') בפנימייה בקריית טבעון, ככל הנראה בעקבות שאיפת דבק, יצא בצהריים מהמקום בדרכו לבית משפט השלום בחיפה, שם הוא מבקש למנוע את נתיחת גופתו של בנו, שהמשטרה מבקשת לערוך. לדברי מקורבי האב, הוא סבור שניתן להגיע לחקר האמת גם ללא נתיחה, באמצעות בדיקת דם פשוטה וחקירת נסיבות האירוע ככל שיידרש. במשטרה מתעקשים מנגד כי הנתיחה נחוצה לקביעת סיבת המוות - ובית המשפט יצטרך להכריע היום בסוגייה.

"הוא היה ילד נהדר", אמר האב משה קוביקו, על בנו היחיד שמת. "הכאב הוא נורא. אני עדיין לא יודע מה בדיוק קרה, אבל אני סומך על המשטרה שתמצא את התשובה ותיתן לנו את הפתרון". האב סיפר כי אתמול נפגש עם הבן בפעם האחרונה ויצא איתו מהפנימייה לאכול פלאפל בקריית טבעון. "הייתה פגישה שמחה ונהדרת, והבוקר כבר התקשרו אליי ואמרו לי שהבן שלי במצב קשב ועושים לו החייאה".

משפחתו של דור קוביקו התגוררה באילת כמה שנים, אך בשנה שעברה שב האב צפונה, קנה דירה בעיר באזור העמקים והחל לעבוד בחברת החשמל. ידיד המשפחה סיפר כי חיפש מספר מקומות לפני שהחליט שהילד ילמד בפנימייה בטבעון: "זה אסון נורא, הוא עדיין בהלם, הבן היה בן יחיד, רק עכשיו הם התחילו להסתדר".

"כאב נורא", האב, משה קוביקו, בכניסה לפנימיה, היום (צילום: חגי אהרון)

משרד החינוך: צוותי טיפול בפנימייה

הנער נמצא הבוקר ללא רוח חיים בשטח פנימיית רמת הדסה-סאלד, שם הוא לומד. צוות מד"א קבע את מותו. במקום שבו נמצא הנער היה מכסה של קופסה ועליו חומר שאותו, על פי החשד, שאף יחד עם חבריו. למקום הגיעו נציגי זק"א מהצפון, ובראשם קצין המבצעים של הארגון, מפקח משנה חזקי פרקש, ואלו טיפלו בהעברת גופתו של הנער.

ממידע ראשוני שהגיע לצוותי ההצלה ולמשטרה עולה כי הנערים ישבו בשיחים שבשטח הפנימייה, שם עישנו ושאפו את החומר. בשלב מסוים, התמוטט הנער והחל לפרכס. אחד החברים החל לטפל בו, בעוד החבר הנוסף מזעיק עזרה. צוותים מהמוסד החלו בפעולות החייאה, ותוך זמן קצר הגיעו למקום גם צוותי מד"א 'כרמל'. החובשים המשיכו בפעולות החייאה מתקדמות, אך בסופו של דבר נקבע מותו של הנער.

חוקרים ממשטרת זבולון הוזעקו למקום והחלו בחקירת נסיבות האסון.

במשרד החינוך הביעו היום "צער רב על האסון הנורא", והודיעו כי "יבדקו את נסיבות האירוע". עוד נמסר: "עם קבלת הדיווח על מותו של התלמיד, הנהלת הכפר כינסה את כל תלמידי הפנימייה יחד עם אנשי המערך הטיפולי, עובדים סוציאליים והצוותים החינוכיים, על מנת להודיעם על דבר האסון ולהעניק להם תמיכה נפשית ורגשית כנדרש. בעקבות האירוע, התלמידים אינם לומדים כשגרה, וצוותים יעוציים-טיפוליים מתוגברים על-ידי מנהל המנהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, מקיימים איתם שיחות תמיכה, הסברה והרגעה לצורך הפגת חרדות".