ישראל מצטרפת להסכם הסיוע של קרן המטבע
בנק ישראל התחייב לתוכניות מימון של הקרן, במסגרתן יעביר אליה עד כ-1.5 מיליארד דולר במידה ויידרש לכך. מטרת הקרן, שנוסדה לפני כשנה: להגדיל את המשאבים הכספיים העומדים לרשותה במטרה לתמוך במדינות חלשות
בנק ישראל מצטרף רשמית להסדר ה-NAB - New Arrangement to Borrow של קרן המטבע הבינלאומית. מדובר במהלך שיזמו לפני כשנה מנהיגי קבוצת ה-G20, להגדיל את המשאבים הכספיים העומדים לרשות קרן המטבע, במטרה לתמוך בשווקים מתעוררים ובמדינות מתפתחות.
במסגרת זו התחייבה ישראל לפני חצי שנה להעביר בעתיד לקרן המטבע, על פי בקשתה, סכום של עד 500 מיליון SDR ("זכויות משיכה מיוחדות" של קרן המטבע), שהם כ-750 מיליון דולר. בפועל, עשוי הסכום הכללי שתתבקש בסופו של דבר ישראל להעמיד לרשות קרן המטבע להיות כפול.
לצד הסדר ה-NAB, התחייבה ישראל לפני חצי שנה להצטרף לתוכנית מימון נוספת של קרן המטבע, בשם "הקצאת SDR מרצון", (Voluntary SDR Allocation). משמעות התוכנית הנוספת היא זו: קרן המטבע מקצה לכל מדינה סכום מוסכם של SDR.
במקרה של ישראל מדובר בסכום של 500 מיליון SDR, שהם כאמור כ-750 מיליון דולר (בנוסף להלוואה במסגרת התוכנית הראשונה). כל מדינה, ובכלל זה גם ישראל, מחויבת לרכוש את מלוא המסגרת שהוקצתה לה, עם פתח המילוט הבא: על סכום ה-SDR שתרכוש ישראל תשלם לה קרן המטבע ריבית הנמוכה מעט מהריבית על שטרי ההון של ממשלת ארצות הברית. על ההפרש בין גובה המסגרת לבין הסכום שנרכש בפועל תשלם ישראל לקרן המטבע ריבית זהה.
את העברת הכספים לקרן המטבע הבינלאומית בשתי התוכניות יבצע בנק ישראל מכספי יתרות מטבע החוץ שהוא מנהל. גם כיום משקיע בנק ישראל בקרן המטבע (ובגוף ציבורי זר נוסף) סכום לא גדול של כ-400 מיליון דולר.
על פי שיטת הדיווח החדשה שהונהגה בחודשים האחרונים, מפרסם עכשיו בנק ישראל את יתרות המט"ח בשלושה טורי נתונים: גובה היתרות ללא ההשקעות בקרן המטבע, סך ההשקעות הישראליות בקרן וסכום היתרות הכולל.