המשטרה: מכשירי האכיפה אמינים
משטרת ישראל מערערת על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שקבע כי יש לכייל את מכשיר אכיפת המהירות במעבדה מוסמכת. בנוסף צפויה המשטרה לערער על ההחלטה להעלות את רף השכרות. עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין: "מוטב היה לו הייתה המשטרה נערכת לבדיקת כיול של כלל מכשירי האכיפה"
בבקשת הערעור שהוגשה היום, נטען כי מאחר שבית המשפט העליון קבע כבר ב-2003 כי מכשיר הממל"ז אמין ומדויק, הרי שהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מנוגדת למעשה ל"הלכה פסוקה" - פסק דין של העליון, המחייב ערכאות שיפוטיות אחרות. עוד נטען בבקשה, כי המשטרה ממלאת כיום אחר כל הוראות האחזקה והכיול שקבע יצרן המכשיר, ולכן אין צורך לערוך לממל"ז כיול במעבדה מוסמכת.
בהתייחסו להגשת בקשת הערעור, אומר היום ל-ynet עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, כי מאחר שמדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית, דין הבקשה להתקבל. "יחד עם זאת", אומר גלעד, "ספק בעיני אם בית המשפט יקבל בסופו של דבר את הערעור עצמו".
בלי כיול, אין הרשעה
בפסק הדין שבגינו הוגשה היום בקשת הערעור, קבעה השופטת רחל ברקאי מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כי "בהיעדר כיול למכשיר הממל"ז, לא ניתן להתבסס על תוצאות מדידותיו כמדויקות לשם העמדת אזרחים לדין". המשמעות פשוטה וברורה: מאחר שהמשטרה אינה מכיילת את הממל"ז במעבדה מוסמכת, אי אפשר להרשיע נהגים בהסתמך על מדידות מהירות של המכשיר.
על-בסיס קביעתה זו, זיכתה השופטת ברקאי את עמיקם לוין, שנתפס לפני 14 שנים - בינואר 1996 - נוהג במהירות של 78 קמ"ש, במקום בו המהירות המותרת היא 60 קמ"ש. ראוי להזכיר כי באוקטובר 2009, קבעה אותה שופטת כי גם מצלמות המהירות הנייחות, "מולטנובה", מחייבות כיול תקופתי במעבדה מוסמכת: "בהיעדר כיול מכשיר מדידת המהירות על-ידי מעבדה מורשית, אין לומר כי מדובר בתוצאות מדידה אמינה, עליה ניתן לבסס קביעה מעל לכל ספק סביר - ובהתאם הרשעה".
"חשיבות רבה במישור הציבורי"
לטענת הפרקליטות, על בית המשפט העליון לקבל את בקשת הערעור שהוגשה היום מאחר שמדובר "בסוגיה החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים - מדינת ישראל ועמיקם לוין - ואשר יש לה חשיבות רבה במישור הציבורי". בפרקליטות מוסיפים כי פסיקת בית המשפט המחוזי העמידה "רף חדש, מחמיר יותר, לצורך הוכחת אמינות ודיוק תוצאות מדידת הממל"ז" - פסיקה אשר הביאה לזיכויים של נהגים.
בפרקליטות סבורים כי השופטת ברקאי טעתה כאשר קבעה כי יש צורך לכייל את מכשיר הממל"ז במעבדה מוסמכת. זאת, גם מאחר שבית המשפט העליון קבע כי המכשיר אמין ומדויק, וגם מאחר שיצרן המכשיר כלל אינו דורש את כיולו במעבדה: "בית המשפט הנכבד קבע, בלא שהונחה לפניו תשתית ראייתית מספקת, כי יש לבצע פעולה חדשה ונוספת, אשר איננה נדרשת בהוראות היצרן ולא נדרשה על פי ההלכה הפסוקה - ובלעדיה, לשיטתו, תוצאות בדיקות הממל"ז אינן מדויקות".
למעשה, בפרקליטות גם טוענים כי המומחים שעל דעתם התבססה השופטת בפסיקתה, "לא היו מצויים בפרטי מכשיר הממל"ז, לא בדקו אותו פיזית ולא הכירו את הבדיקות שמבצעת בו המשטרה במלואן".
יש לציין כי בפסק הדין מחודש מרץ, קבעה השופטת ברקאי כי גם אם יצרן המכשיר לא ציין כי יש לכייל אותו - אין הדבר פוטר את המשטרה מהחובה לכיילו. השופטת גם מתחה ביקורת על המחוקק: "גם אם לא ראה המחוקק (צורך) להכפיף את מכשירי מדידת המהירות לבדיקות כיול במעבדות של רשות המעבדות, אין זה אומר כי הדבר תקין".
"ספק אם הערעור יתקבל"
בשיחה עם ynet, אומר עו"ד גלעד מלשכת עורכי הדין כי להערכתו ייתן בית המשפט העליון רשות ערעור על פסק הדין של השופטת ברקאי. "אכן מדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית, עקרונית ומשפטית, אשר חורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים - ואשר יש לה השלכה רחבת היקף על מתדיינים רבים, גם כאלה שעניינם תלוי ועומד בבית המשפט, וגם כאלה המובאים למשפט מיום פסק הדין והלאה".
"עם זאת", מוסיף גלעד, "ספק בעיני אם בית המשפט יקבל בסופו של דבר את הערעור עצמו. נראה כי גם בתיק זה - וגם בעניין ה'ינשוף' - מחפשת המשטרה את הדרך הקלה לחמוק מפסיקות בית המשפט. מוטב היה לו הייתה המשטרה נערכת לבדיקת כיול של כלל מכשירי האכיפה המצויים בידה. כך הייתה יכולה לחזק את בטחון הציבור בממצאים של אותם מכשירים על פיהם מבקשת המשטרה מבית המשפט להרשיע נאשמים".
לפנייה לכתב/ת 
