אדון הו וגברת הי

אָדוֹן הוּ וּגְבֶרֶת הִי

לִכְאוֹרָהּ

גֶּבֶר הוּא יְצוּר

גָּלוּי עַד תְּמִימוּת.

אוֹנוֹ אֶל עָל. אֵין בּוֹ שְׁאוֹל.

יְצוּרָיו דְּרוּכִים לְעַצְמָם, הַטֶּבַע אֵינֶנָּה

עוֹשָׂה בּוֹ מַעֲשִׂים.

הוּא חוֹקֵק אֶת חֵיקוֹ בְּחֵיקָהּ,

חוֹרֵט דִּבְּרוֹת עַל דְּרָקוֹנֵי הַגֶּנִים,

נִכְנָע לַחֲצָאִין.

מַבִּיט בָּהּ,

שֶׁאֵינֶנָּה צְרִיכָה –

סוֹכֶנֶת זָרָה, שְׁלוּחָה מִכֹּחַ

צַו תַּחְתּוֹן

מֻצְפָּן בְּקַוֵּי חוֹפִים,

מִמֶּנָּה אֵלֶיהָ כֻּלָּהּ –

מַרְיוֹנֶטָה מוֹשֶׁכֶת

חוּטִים וּמְחָטִים.

מַאֲמִין בְּלְהָבִין.

גֶּבֶר הוּא יְצוּר מְגַלֶּה

עַד תְּמִימוּת.

יֵשׁ לוֹ

יְלָדִים כְּבוּשִׁים,

אָנִימָה, אָנִימוּלָה,

יֵשׁ לוֹ בֵּיצִים

רַכּוֹת לְהַכְעִיס, יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה

רַגְלַיִם לָשִׂים,

פָשִׁיסְט

עַל צַעֲצוּעִים

לֹא מֵבִין סִטְרָא אַחְרָא,

מַקְסִימוּם –

אַלִּים.

אִשָּׁה יְצוּר פָּשׁוּט.

נְקוּבָה בְּרָמַ"ח נְקָבֶיהָ, נִפְעֶרֶת

תַּשְׁלִיל מוּל צָלוּם

אֲפִלּוּ מוּל הַכְּלוּם

שֶׁבַּלֹּא־כְלוּם

שֶׁבֵּין רַגְלֶיהָ.

הַטֶּבַע בְּחֵיקָהּ

לָמָּה לָהּ לָזוּז?

אֵין לָהּ מִלְחָמָה

אֶלָּא בּוֹ –

הַגּוֹבֵר,

הָאֵבֶר לְהַשְׁחִית –

לֹא, לֹא מִלְחָמָה. טֶבַע פְּשׁוּטָה

עֲרוּמַת שְׂרִידָה,

טִיטָאנִית וָתִיקָה בְּשֵׁרוּת הַמַּלְכָּה –

כָרִיבְּדִיס שֶׁל הַגֶּנִים,

שֶׁנִּפְעֶרֶת

לִבְלֹעַ גַּם אוֹתָהּ,

עַל שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ

וְלֹעָהּ וּכְרָעֶיהָ וַחֲצִי תַּאֲוָתָהּ –

וּפֹה

כָּל הַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה

וּמְנוּחַת הַנֶּצַח

בַּקַּלַּחַת

הַשּׁוֹאֶבֶת

בִּנְקָבִים נְקָבִים,

חֲלוּלִים חֲלוּלִים

נוּמָה נוּמָה נִים.

אמיר אור, משורר ישראלי, מתרגם ועורך, ממקימי עמותת הליקון. שיריו זיכו אותו, בין השאר, בספר הכבוד של הפליאדות על תרומתו לשירת העולם, במלגת פולברייט, בפרס ראש הממשלה ובפרס ברנשטיין, וכן בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, המרכז ללימודים יהודיים באוקספורד, בית היינריך בל אירלנד, פונדסיון ולפראיסו ועוד.

השיר הנ"ל לקוח מספרו החדש "החיה שבלב" (הוצאת קשב לשירה). לשיר נוסף של אור לחצו כאן.

• לראיון עם אמיר אור לחצו כאן
• לכל כתבות המדור לחצו כאן