חדשות השמפניה
אם אתם חובבי המשקה הצרפתי המבעבע, יש לנו חדשות טובות בשבילכם: שני בתי שמפניה - אחד בינוני בגודלו ושני פיצפון - מגיעים לישראל. שגיא קופר טעם מה יש להם להציע
אוהבי השמפניה, יש חדשות שיעשו לכם שמח: יקבי בנימינה קיבלו את הנציגות של בילקאר-סלמון, ואלדד לוי מ"בוטיק דה שמפן" החל להביא את בית השמפניה הפיצפון Jean Lallement et Fils מהכפר ורזנה, אחד מהמקורות הטובים ביותר של ענבים וקנאת כל הבתים הגדולים.
בילקאר-סלמון: "לא אינטלקטואלים של שמפניה"
לכבוד תחילת העבודה עם בנימינה, ביקר בארץ אנטואן רולאנד-בילקאר, שהוא ואחיו מנהלים יחד את בית השמפניה. אנטואן הוא זה שמנהל את השיווק, והיה במשך שנים רבות גם היינן של הבית. בילקאר-סלמון (Billecart-Salmon) נוסד ב-1818, ועד היום הוא עסק משפחתי, עצמאי. הם מייצרים 1.8 מליון בקבוקים בשנה, היקף של בית בינוני בגודלו, "אבל אנחנו רוצים שיכירו בזה שאנחנו עושים יין, ויין יחודי", אומר רולאנד-בילקאר.
"שמפניה היא לא סתם משקה, אלא יין מוגדר, עם כללים משלו ועקרונות ייצור. מה שכן, צריך להבין שזה בכל זאת משקה ששותים ביומיום. משהו שמיועד לשתייה בכיף, ולא ללימוד של התווית חצי שעה לפני השתייה. לא צריך להיות יותר מדי 'אינטלקטואלים של שמפניה'. העתיד הוא בַּדיוק בייצור ובהסבר – שהקהל יבין מה הוא שותה, אבל לא ברמות של 'חייבים לדעת הכל'", הוא מסביר.
הסגנון של הבית - פרי טרי וארומתי - אכן נשמר בשמפניות, והשתיים שטעמתי היו טובות ונעימות. אין כאן מקום לחידושים מרעישים או סגנון מיוחד - בבית חייבים להישאר נאמנים לטעם המיינסטרים. לדוגמה, הם לא מכניסים יותר מ-60% משנה מסוימת ביין ללא שנת בציר (NV), כדי שלא תהיה "חתימת בציר" ליין. לארץ מביאים יקבי בנימינה מגוון גדול של שמונה יינות. לצערי, המחירים גבוהים ולא מאפשרים להם להיות יינות לשתייה ביומיום.
בילקאר-סלמון ברוט ריזרב NV
בועות זעירות ואלגנטיות. יין בעל אף טוב, תפוחים ורק מעט שבמעט בריוש. קצת חמצון. מעט מינרליות - הפה מצוין, קצת מפולפל בסיומת שלו. מחיר מומלץ לצרכן: 414 ש"ח (ניתן להשיג גם בבקבוק מגנום במחיר של 864 ש"ח ובבקבוק 375 מ"ל במחיר 226 ש"ח).
בילקאר-סלמון רוזה ברוט NV
צבע סלמון ורוד קל. יפה. האף נחמד, ויש בו מעט דובדבנים-תות. מעט מתקתק בפה ה"ראשון", עם מנטה בסיומת היבשה. יש בו יותר שרדונה מאשר פינו נואר, ושני הזנים עוברים תסיסות נפרדות ללא השריה. צבע היין הוא השיקול היחידי בכמות היין האדום שהם מכניסים, שנעה בין שבעה לעשרה אחוזים. מחיר מומלץ לצרכן: 662 ש"ח. חצי בקבוק יעלה לכם 354 ש"ח.
ז'אן ללמנט: שמפניה בין הכבסים
מייקל אדורארדס, עמית ואחד המומחים הבריטים הגדולים בעולם לשמפניה, הקדיש פרק שלם בספרו האחרון The Finest Wines of Champagne לבית הזעיר הזה. ביקשתי ממנו ציטטה קטנה לכתבה הזאת, והמילים שלו היו קצרות, מדויקות, ומעוררות קנאה: "זו היתה התגלית המרגשת ביותר שלי כשעשיתי תחקיר לספר האחרון", הוא כתב לי: "Lallement's rare talent is to meld muscular intensity with elegance and electric energy in his wines".
אז איך עושים את זה? ז'אן ללמנט ואשתו אלכסנדרה קיבלו בירושה חלקות אדמה באחד מהכפרים הגדולים ביותר של שמפן – ורזנה (Verzenay). אי אפשר להגזים בחשיבות וביוקרה של המקום הזה, בחלק הצפוני של המונטאן דו ריינס – ממלכה של פינו נואר כהה ועסיסי. אזור שבו תמצאו את הערים איי וריינס, לצד כפרי גראנד קרו משובחים כמו ורזי, אמבונה, בוזי, מריי סור איי והכפר שלנו הפעם – ורזנה. אחד הכוכבים הגדולים של האזור.
את בני הזוג ללמנט פגשתי בסלון ביתם הקטן, בין צעצועי הפלסטיק של הילדים בואכה פינת הכביסה. הם לא ירשו אדמה לעיבוד בעצמם. החלקות המשפחתיות הוחכרו על ידי הסבא של ז'אן לחקלאי אחר, שעיבד אותן עבור בתים אחרים. תמורת זה הוא קיבל שליש מהענבים, שמהם מייצר היום ז'אן את השמפניות שלו: 20,400 בקבוקים בשנה. אחרי שהסוחרים גילו את היין שלהם ו"שתו" את כל הסחורה, החליטו בני הזוג לעשות מעשה ולהעביר הכל לידיהם. החל ב-2011 הם יגדילו את הייצור ל-2,500 ארגזים, מ-45 דונם. כמות מצחיקה. אני יושב על הספה הקטנה, ולא יכול שלא להתפעל מהיינות האלה.
ז'אן ואלכסנדרה ללמנט (צילום: שגיא קופר)
Brut Tradition NV
היין הבסיסי של הבית (80% - 2006; 20% - 2005), מרגישים את העוצמה של הפינו נואר, אבל היין עדיין חלק וחמוד. חמוד. נעים, יומיומי. אנימלי – כן, עם נפח - כן, אבל האיזון והמשחק בין אלה מעולה. יין יבש, אבל לא חומצי מדי, מתאים גם לאוכל וגם כאפריטיף. אני מתיישב, נשען לאחור, לא יכול לחכות ליין הבא.
Cuvee Reserve
התווית "הגבוהה" של הבית. מורכב מ-80% ענבים מבציר 2005, והשאר מ-2006. "מהיינות הטובים בסיור", רשמתי אז לעצמי, ודובר היה בכמעט ארבעה ימים אינטנסיביים בשמפן: "האף יוצא מהכלל. הענבים הנבחרים של הבית נותנים כאן אף ו'פה' רעננים מאוד, שמשולבים בהם טעמים וריחות מפתיעים - אדמתיים. מעט תיבול ופלפל שחור יוצאים כאן, אבל הפרי הוא זה ששולט בכיפה: איכויות הפרי, ריכוז הפרי והעוצמה האלגנטית שלו משפיעי על החתימה של היין והאופי שלו". כאן אני משווה למילים שכותב לי אדוארדס לאחר כמעט שנה, ולא מאמין: "עוצמה שרירית עם אלגנטיות ואנרגיה חשמלית", הוא אומר.
ללמנט מייצרים גם רוזה ריזרב, יין שלא מגיע לארץ. יין בעל אף תותי ועדין, מעודן ובעל חומציות מאוזנת ומאוד עדינה. יין טוב, מאוד נעים. יין נוסף, שעדיין לא מוכן, הוא הווינטאג' הראשון של בני הזוג, מענבים של בציר 2006; בסך הכל יהיו ממנו 700 בקבוקים. את שני היינות של Lellement אפשר לקנות בארץ. המחיר? 259 ו-289 ש"ח, בהתאמה. מחיר של יין ישראלי. חבל על כל מילה.
שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "
