צום דייטים, לטהר את הגוף לקראת האהבה
זו תקופת שבתון שאחרי סיום קשר, אני אוספת כוחות כדי לחפש את הנכון לי. אין לי כרגע מקום להכיל גבר נוסף, אני לא רובוט
בגיל 30 פלוס, אחרי דייטים מתישים ומאכזבים, החלטתי לעשות הפסקה, שבתון, צום דייטים. איך שלא תקראו לזה. במושגים של החברה הישראלית מדובר בהחלטה שנושקת נשיקה צרפתית לחטא היבריס. מי אני שמעזה לצאת מהמרוץ אחר החופה?
והעצות שזורקים לעברך, פתאום כל אחד הופך לאלון גל: "תרשמי לאתר היכרויות, חברה טובה שלי התחתנה משם", "בואי תכירי את בן דוד שלי מלוס אנג'לס, מה יש לך להפסיד?" "יש לי מישהו להכיר לך, בול בשבילך". לעיתים מספיקה העובדה שאת רווקה כדי לשדך לך מישהו חסר מזל כמוך- רווק.
חרף הבקשות שלא להכיר לי אף גבר רווק, גרוש+, אלמן, עדיין הסביבה הקרובה מתעלמת מבקשותיי. מידי יום דוחפים לי מספרי טלפון של גברים "איכותיים", אחרי שבוע עושים פולואו-אפ ומוודאים שהתקשרתי. איך זה שבישראל של בשנת 2010 רווקה שמעזה לקחת פסק זמן מהחיפוש המתיש אחר בן זוג חוטפת על הראש?
מתי הרווקה הישראלית הפכה לנחלת הכלל, שכל אחד יכול לבא לתת לה עצות מבלי שנתבקש? קחו לדוגמה את חברתי ו', יפה אך מלאה, העובדת במכירות. לקוחה בחנות פנתה אליה ושאלה אותה אם היא נשואה. כשענתה בשלילה יעצה לה הלקוחה, מבלי שנתבקשה לכך, לצבוע שיער ולרזות כדי שתהיה אטרקטיבית בעיני הבחורים.
"שלא תשכחי שהשעון הביולוגי מתקתק, מתוקה"
כל דיכפין יחפור לך בראש, החברה נותנת לך את התחושה שהזמן אץ - ואת שאננה מדי. זו תקופה בה אנשים יכולים להעיר לך, בשיא חוצפתם, הערות בסגנון: "למה בחורה כמוך לא נשואה", "בררנית". התקופה גם מאופיינת גם בהפחדות ואיומים כמו: "כל הטובים תפוסים", "למה את מחכה", "תפספסי את הרכבת", "אין מושלם, גם את לא!", "שלא תשכחי שהשעון הביולוגי מתקתק, מתוקה".
עוד מבט:
נמאס לי לשמוע "ככה את רוצה למצוא מישהו?"
אורית גל
התופעה של אנשים שמעירים לאנשים אחרים על כל דבר כל הזמן היא תופעה ישראלית שכיחה למדי, שהמילה "חוצפה" צרה מלהכיל אותה. כל אדם שחי בארצנו הקטנטונת נתקל בה על בסיס יומיומי כמעט. מי שנמצא בעולם הדייטים וההיכרויות סובל מזה ברמות קשות במיוחד, כי הוא חשוף להרבה יותר ביקורת
ככל שאת מוצלחת יותר, את מואשמת בסעיפים רבים יותר. התחושה שהחברה נותנת לך היא שאת אשמה במשהו. באירועים משפחתיים נותנים לך לשתות מהיין, נותנים לך להעביר את התינוק למוהל, שומרים לך שברי כוס מהחתונה. מציעים לך לבא למקווה עם קרובת משפחה צעירה ממך שמתחתנת.
למה צום, למה לי שבתון עכשיו? קבלו תשובה: רק מי שנמצא בתוך עולם הפו"פ יכול להעיד עד כמה לא קל החיפוש המתיש הזה אחר משהו אמיתי. רק מי שנמצא בתוך המרוץ ורוצה באמת זוגיות, יכול להבין עד כמה קשה להכיר מישהו ולגלות שהוא מישהו אחר, להאמין שזה זה ולגלות שזה לא מה שחשבת שזה, ועוד בגיל 30 פלוס. רק מי שנמצא בתוך תוכי החיפוש שנים יכול להבין מה זה להתאכזב, ולחוש שנכשלת, ולדעת שלמרות הכל מהרכבת הזאת לא יורדים לבד אלא רק בשניים, כי זה מה שרוצים באמת ואסור להתייאש.
אוספת את רסיסי הלב שנשבר
תקופת השבתון הזאת היא עבורי תקופה שאחרי סיום קשר. אני עושה פוסט מורטם של הפרידה. זו התקופה בה אני אוספת כוחות כדי לחפש את הנכון לי. אין לי כרגע מקום להכיל גבר נוסף, אני לא רובוט ולא אצנית במרוץ. זו רק תקופה בה אני אוספת את רסיסי הלב שנשבר. תקופה לא קלה, וכל העצות שאתם נותנים פשוט מקשות עוד יותר על ההתמודדות.
יצאתי, תכף אשוב, אבל עד אז עשו טובה - שחררו!
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
